1 לאמר הן ישׁלח אישׁ את־אשׁתו והלכה מאתו והיתה לאישׁ־אחר הישׁוב אליה עוד הלוא חנוף תחנף הארץ ההיא ואת זנית רעים רבים ושׁוב אלי נאם־יהוה׃
2 שׂאי־עיניך על־שׁפים וראי איפה לא שׁגלת על־דרכים ישׁבת להם כערבי במדבר ותחניפי ארץ בזנותיך וברעתך׃
3 וימנעו רבבים ומלקושׁ לוא היה ומצח אשׁה זונה היה לך מאנת הכלם׃
4 הלוא מעתה קראתי לי אבי אלוף נערי אתה׃
5 הינטר לעולם אם־ישׁמר לנצח הנה דברתי ותעשׂי הרעות ותוכל׃
6 ויאמר יהוה אלי בימי יאשׁיהו המלך הראית אשׁר עשׂתה משׁבה ישׂראל הלכה היא על־כל־הר גבה ואל־תחת כל־עץ רענן ותזני־שׁם׃
7 ואמר אחרי עשׂותה את־כל־אלה אלי תשׁוב ולא־שׁבה ותראה בגודה אחותה יהודה׃
8 וארא כי על־כל־אדות אשׁר נאפה משׁבה ישׂראל שׁלחתיה ואתן את־ספר כריתתיה אליה ולא יראה בגדה יהודה אחותה ותלך ותזן גם־היא׃
9 והיה מקל זנותה ותחנף את־הארץ ותנאף את־האבן ואת־העץ׃
10 וגם־בכל־זאת לא־שׁבה אלי בגודה אחותה יהודה בכל־לבה כי אם־בשׁקר נאם־יהוה׃
11 ויאמר יהוה אלי צדקה נפשׁה משׁבה ישׂראל מבגדה יהודה׃
12 הלך וקראת את־הדברים האלה צפונה ואמרת שׁובה משׁבה ישׂראל נאם־יהוה לוא־אפיל פני בכם כי־חסיד אני נאם־יהוה לא אטור לעולם׃ [1]
13 אך דעי עונך כי ביהוה אלהיך פשׁעת ותפזרי את־דרכיך לזרים תחת כל־עץ רענן ובקולי לא־שׁמעתם נאם־יהוה׃
14 שׁובו בנים שׁובבים נאם־יהוה כי אנכי בעלתי בכם ולקחתי אתכם אחד מעיר ושׁנים ממשׁפחה והבאתי אתכם ציון׃
15 ונתתי לכם רעים כלבי ורעו אתכם דעה והשׂכיל׃
16 והיה כי תרבו ופריתם בארץ בימים ההמה נאם־יהוה לא־יאמרו עוד ארון ברית־יהוה ולא יעלה על־לב ולא יזכרו־בו ולא יפקדו ולא יעשׂה עוד׃
17 בעת ההיא יקראו לירושׁלם כסא יהוה ונקוו אליה כל־הגוים לשׁם יהוה לירושׁלם ולא־ילכו עוד אחרי שׁררות לבם הרע׃
18 בימים ההמה ילכו בית־יהודה על־בית ישׂראל ויבאו יחדו מארץ צפון על־הארץ אשׁר הנחלתי את־אבותיכם׃
19 ואנכי אמרתי איך אשׁיתך בבנים ואתן־לך ארץ חמדה נחלת צבי צבאות גוים ואמר אבי תקראו־לי ומאחרי לא תשׁובו׃ [2]
20 אכן בגדה אשׁה מרעה כן בגדתם בי בית ישׂראל נאם־יהוה׃
21 קול על־שׁפיים נשׁמע בכי תחנוני בני ישׂראל כי העוו את־דרכם שׁכחו את־יהוה אלהיהם׃
22 שׁובו בנים שׁובבים ארפה משׁובתיכם הננו אתנו לך כי אתה יהוה אלהינו׃
23 אכן לשׁקר מגבעות המון הרים אכן ביהוה אלהינו תשׁועת ישׂראל׃ [3]
24 והבשׁת אכלה את־יגיע אבותינו מנעורינו את־צאנם ואת־בקרם את־בניהם ואת־בנותיהם׃
25 נשׁכבה בבשׁתנו ותכסנו כלמתנו כי ליהוה אלהינו חטאנו אנחנו ואבותינו מנעורינו ועד־היום הזה ולא שׁמענו בקול יהוה אלהינו׃