1 כה אמר יהוה הנני מעיר על־בבל ואל־ישׁבי לב קמי רוח משׁחית׃
2 ושׁלחתי לבבל זרים וזרוה ויבקקו את־ארצה כי־היו עליה מסביב ביום רעה׃
3 אל־ידרך ידרך הדרך קשׁתו ואל־יתעל בסרינו ואל־תחמלו אל־בחריה החרימו כל־צבאה׃
4 ונפלו חללים בארץ כשׂדים ומדקרים בחוצותיה׃
5 כי לא־אלמן ישׂראל ויהודה מאלהיו מיהוה צבאות כי ארצם מלאה אשׁם מקדושׁ ישׂראל׃ [1]
6 נסו מתוך בבל ומלטו אישׁ נפשׁו אל־תדמו בעונה כי עת נקמה היא ליהוה גמול הוא משׁלם לה׃
7 כוס־זהב בבל ביד־יהוה משׁכרת כל־הארץ מיינה שׁתו גוים על־כן יתהללו גוים׃
8 פתאם נפלה בבל ותשׁבר הילילו עליה קחו צרי למכאובה אולי תרפא׃
9 רפאנו את־בבל ולא נרפתה עזבוה ונלך אישׁ לארצו כי־נגע אל־השׁמים משׁפטה ונשׂא עד־שׁחקים׃
10 הוציא יהוה את־צדקתינו באו ונספרה בציון את־מעשׂה יהוה אלהינו׃
11 הברו החצים מלאו השׁלטים העיר יהוה את־רוח מלכי מדי כי־על־בבל מזמתו להשׁחיתה כי־נקמת יהוה היא נקמת היכלו׃
12 אל־חומת בבל שׂאו־נס החזיקו המשׁמר הקימו שׁמרים הכינו הארבים כי גם־זמם יהוה גם־עשׂה את אשׁר־דבר אל־ישׁבי בבל׃
13 שׁכנתי על־מים רבים רבת אוצרת בא קצך אמת בצעך׃
14 נשׁבע יהוה צבאות בנפשׁו כי אם־מלאתיך אדם כילק וענו עליך הידד׃
15 עשׂה ארץ בכחו מכין תבל בחכמתו ובתבונתו נטה שׁמים׃ [2] [3]
16 לקול תתו המון מים בשׁמים ויעל נשׂאים מקצה־ארץ ברקים למטר עשׂה ויצא רוח מאצרתיו׃
17 נבער כל־אדם מדעת הבישׁ כל־צרף מפסל כי שׁקר נסכו ולא־רוח בם׃
18 הבל המה מעשׂה תעתעים בעת פקדתם יאבדו׃
19 לא־כאלה חלק יעקוב כי־יוצר הכל הוא ושׁבט נחלתו יהוה צבאות שׁמו׃ [4]
20 מפץ־אתה לי כלי מלחמה ונפצתי בך גוים והשׁחתי בך ממלכות׃
21 ונפצתי בך סוס ורכבו ונפצתי בך רכב ורכבו׃
22 ונפצתי בך אישׁ ואשׁה ונפצתי בך זקן ונער ונפצתי בך בחור ובתולה׃
23 ונפצתי בך רעה ועדרו ונפצתי בך אכר וצמדו ונפצתי בך פחות וסגנים׃
24 ושׁלמתי לבבל ולכל יושׁבי כשׂדים את כל־רעתם אשׁר־עשׂו בציון לעיניכם נאם יהוה׃
25 הנני אליך הר המשׁחית נאם־יהוה המשׁחית את־כל־הארץ ונטיתי את־ידי עליך וגלגלתיך מן־הסלעים ונתתיך להר שׂרפה׃
26 ולא־יקחו ממך אבן לפנה ואבן למוסדות כי־שׁממות עולם תהיה נאם־יהוה׃
27 שׂאו־נס בארץ תקעו שׁופר בגוים קדשׁו עליה גוים השׁמיעו עליה ממלכות אררט מני ואשׁכנז פקדו עליה טפסר העלו־סוס כילק סמר׃
28 קדשׁו עליה גוים את־מלכי מדי את־פחותיה ואת־כל־סגניה ואת כל־ארץ ממשׁלתו׃
29 ותרעשׁ הארץ ותחל כי קמה על־בבל מחשׁבות יהוה לשׂום את־ארץ בבל לשׁמה מאין יושׁב׃
30 חדלו גבורי בבל להלחם ישׁבו במצדות נשׁתה גבורתם היו לנשׁים הציתו משׁכנתיה נשׁברו בריחיה׃
31 רץ לקראת־רץ ירוץ ומגיד לקראת מגיד להגיד למלך בבל כי־נלכדה עירו מקצה׃
32 והמעברות נתפשׂו ואת־האגמים שׂרפו באשׁ ואנשׁי המלחמה נבהלו׃
33 כי כה אמר יהוה צבאות אלהי ישׂראל בת־בבל כגרן עת הדריכה עוד מעט ובאה עת־הקציר לה׃
34 אכלנו הממנו נבוכדראצר מלך בבל הציגנו כלי ריק בלענו כתנין מלא כרשׂו מעדני הדיחנו׃
35 חמסי ושׁארי על־בבל תאמר ישׁבת ציון ודמי אל־ישׁבי כשׂדים תאמר ירושׁלם׃
36 לכן כה אמר יהוה הנני־רב את־ריבך ונקמתי את־נקמתך והחרבתי את־ימה והבשׁתי את־מקורה׃
37 והיתה בבל לגלים מעון־תנים שׁמה ושׁרקה מאין יושׁב׃
38 יחדו ככפרים ישׁאגו נערו כגורי אריות׃
39 בחמם אשׁית את־משׁתיהם והשׁכרתים למען יעלזו וישׁנו שׁנת־עולם ולא יקיצו נאם יהוה׃ [5]
40 אורידם ככרים לטבוח כאילים עם־עתודים׃
41 איך נלכדה שׁשׁך ותתפשׂ תהלת כל־הארץ איך היתה לשׁמה בבל בגוים׃
42 עלה על־בבל הים בהמון גליו נכסתה׃
43 היו עריה לשׁמה ארץ ציה וערבה ארץ לא־ישׁב בהן כל־אישׁ ולא־יעבר בהן בן־אדם׃
44 ופקדתי על־בל בבבל והצאתי את־בלעו מפיו ולא־ינהרו אליו עוד גוים גם־חומת בבל נפלה׃ [6]
45 צאו מתוכה עמי ומלטו אישׁ את־נפשׁו מחרון אף־יהוה׃
46 ופן־ירך לבבכם ותיראו בשׁמועה הנשׁמעת בארץ ובא בשׁנה השׁמועה ואחריו בשׁנה השׁמועה וחמס בארץ ומשׁל על־משׁל׃
47 לכן הנה ימים באים ופקדתי על־פסילי בבל וכל־ארצה תבושׁ וכל־חלליה יפלו בתוכה׃
48 ורננו על־בבל שׁמים וארץ וכל אשׁר בהם כי מצפון יבוא־לה השׁודדים נאם־יהוה׃
49 גם־בבל לנפל חללי ישׂראל גם־לבבל נפלו חללי כל־הארץ׃
50 פלטים מחרב הלכו אל־תעמדו זכרו מרחוק את־יהוה וירושׁלם תעלה על־לבבכם׃
51 בשׁנו כי־שׁמענו חרפה כסתה כלמה פנינו כי באו זרים על־מקדשׁי בית יהוה׃
52 לכן הנה־ימים באים נאם־יהוה ופקדתי על־פסיליה ובכל־ארצה יאנק חלל׃
53 כי־תעלה בבל השׁמים וכי תבצר מרום עזה מאתי יבאו שׁדדים לה נאם־יהוה׃
54 קול זעקה מבבל ושׁבר גדול מארץ כשׂדים׃
55 כי־שׁדד יהוה את־בבל ואבד ממנה קול גדול והמו גליהם כמים רבים נתן שׁאון קולם׃
56 כי בא עליה על־בבל שׁודד ונלכדו גבוריה חתתה קשׁתותם כי אל גמלות יהוה שׁלם ישׁלם׃
57 והשׁכרתי שׂריה וחכמיה פחותיה וסגניה וגבוריה וישׁנו שׁנת־עולם ולא יקיצו נאם־המלך יהוה צבאות שׁמו׃
58 כה־אמר יהוה צבאות חמות בבל הרחבה ערער תתערער ושׁעריה הגבהים באשׁ יצתו ויגעו עמים בדי־ריק ולאמים בדי־אשׁ ויעפו׃
59 הדבר אשׁר־צוה ירמיהו הנביא את־שׂריה בן־נריה בן־מחסיה בלכתו את־צדקיהו מלך־יהודה בבל בשׁנת הרבעית למלכו ושׂריה שׂר מנוחה׃
60 ויכתב ירמיהו את כל־הרעה אשׁר־תבוא אל־בבל אל־ספר אחד את כל־הדברים האלה הכתבים אל־בבל׃
61 ויאמר ירמיהו אל־שׂריה כבאך בבל וראית וקראת את כל־הדברים האלה׃
62 ואמרת יהוה אתה דברת אל־המקום הזה להכריתו לבלתי היות־בו יושׁב למאדם ועד־בהמה כי־שׁממות עולם תהיה׃
63 והיה ככלתך לקרא את־הספר הזה תקשׁר עליו אבן והשׁלכתו אל־תוך פרת׃
64 ואמרת ככה תשׁקע בבל ולא־תקום מפני הרעה אשׁר אנכי מביא עליה ויעפו עד־הנה דברי ירמיהו׃