1 בעת ההיא נאם־יהוה ויציאו את־עצמות מלכי־יהודה ואת־עצמות־שׂריו ואת־עצמות הכהנים ואת עצמות הנביאים ואת עצמות יושׁבי־ירושׁלם מקבריהם׃
2 ושׁטחום לשׁמשׁ ולירח ולכל צבא השׁמים אשׁר אהבום ואשׁר עבדום ואשׁר הלכו אחריהם ואשׁר דרשׁום ואשׁר השׁתחוו להם לא יאספו ולא יקברו לדמן על־פני האדמה יהיו׃
3 ונבחר מות מחיים לכל השׁארית הנשׁארים מן־המשׁפחה הרעה הזאת בכל־המקמות הנשׁארים אשׁר הדחתים שׁם נאם יהוה צבאות׃
4 ואמרת אליהם כה אמר יהוה היפלו ולא יקומו אם־ישׁוב ולא ישׁוב׃
5 מדוע שׁובבה העם הזה ירושׁלם משׁבה נצחת החזיקו בתרמית מאנו לשׁוב׃
6 הקשׁבתי ואשׁמע לוא־כן ידברו אין אישׁ נחם על־רעתו לאמר מה עשׂיתי כלה שׁב במרצותם כסוס שׁוטף במלחמה׃
7 גם־חסידה בשׁמים ידעה מועדיה ותר וסוס ועגור שׁמרו את־עת באנה ועמי לא ידעו את משׁפט יהוה׃
8 איכה תאמרו חכמים אנחנו ותורת יהוה אתנו אכן הנה לשׁקר עשׂה עט שׁקר ספרים׃
9 הבישׁו חכמים חתו וילכדו הנה בדבר־יהוה מאסו וחכמת־מה להם׃
10 לכן אתן את־נשׁיהם לאחרים שׂדותיהם ליורשׁים כי מקטן ועד־גדול כלה בצע בצע מנביא ועד־כהן כלה עשׂה שׁקר׃
11 וירפו את־שׁבר בת־עמי על־נקלה לאמר שׁלום שׁלום ואין שׁלום׃
12 הבשׁו כי תועבה עשׂו גם־בושׁ לא־יבשׁו והכלם לא ידעו לכן יפלו בנפלים בעת פקדתם יכשׁלו אמר יהוה׃
13 אסף אסיפם נאם־יהוה אין ענבים בגפן ואין תאנים בתאנה והעלה נבל ואתן להם יעברום׃
14 על־מה אנחנו ישׁבים האספו ונבוא אל־ערי המבצר ונדמה־שׁם כי יהוה אלהינו הדמנו וישׁקנו מי־ראשׁ כי חטאנו ליהוה׃
15 קוה לשׁלום ואין טוב לעת מרפה והנה בעתה׃
16 מדן נשׁמע נחרת סוסיו מקול מצהלות אביריו רעשׁה כל־הארץ ויבואו ויאכלו ארץ ומלואה עיר וישׁבי בה׃
17 כי הנני משׁלח בכם נחשׁים צפענים אשׁר אין־להם לחשׁ ונשׁכו אתכם נאם־יהוה׃
18 מבליגיתי עלי יגון עלי לבי דוי׃
19 הנה־קול שׁועת בת־עמי מארץ מרחקים היהוה אין בציון אם־מלכה אין בה מדוע הכעסוני בפסליהם בהבלי נכר׃
20 עבר קציר כלה קיץ ואנחנו לוא נושׁענו׃
21 על־שׁבר בת־עמי השׁברתי קדרתי שׁמה החזקתני׃
22 הצרי אין בגלעד אם־רפא אין שׁם כי מדוע לא עלתה ארכת בת־עמי׃
23 מי־יתן ראשׁי מים ועיני מקור דמעה ואבכה יומם ולילה את חללי בת־עמי׃