1 ויהי אחרי־כן ויסף ישוע להראות אל־תלמידיו על־ים טיבריה וזה־דבר הראותו אליהם׃ [1] [2]
2 שמעון פטרוס ותומא הנקרא דידומוס ונתנאל מקנה אשר בארץ הגליל ובני זבדי ועוד שנים אחרים מתלמידיו ישבו יחדו׃ [3] [4]
3 ויאמר אליהם שמעון פטרוס הנני הלך לדוג ויאמרו אליו גם־אנחנו נלך עמך ויצאו וירדו באניה ולא לכדו מאומה בלילה ההוא׃
4 הבקר אור וישוע עמד על־שפת הים והתלמידים לא ידעו כי ישוע הוא׃ [5]
5 ויאמר אליהם ישוע בני היש־לכם דבר לאכל ויאמרו לא׃ [6]
6 ויאמר להם השליכו המכמרת מימין לאניה ותמצאו וישליכו ולא־יכלו עוד למשך אתה מרב הדגים׃
7 ויאמר התלמיד ההוא אשר ישוע אהבו אל־פטרוס הנה־האדון ויהי כשמע שמעון פטרוס כי הוא האדון ויחגר את־מעילו כי עירום היה ויתנפל אל־הים׃ [7] [8]
8 והתלמידים הנשארים באו בספינה כי לא הרחיקו מן־היבשה כי אם־כמאתים אמה וימשכו את־המכמרת עם־הדגים׃
9 ויהי בעלותם אל־היבשה ויראו והנה גחלי־אש ערוכים ודגים עליהם ולחם לאכל׃ [9]
10 ויאמר אליהם ישוע הביאו מן־הדגים אשר לכדתם עתה׃
11 ויעל שמעון פטרוס וימשך את־המכמרת אל־היבשה והיא מלאה דגים גדולים מאה וחמשים ושלשה ולא נקרעה המכמרת אף־כי רבים היו׃ [10]
12 ויאמר אליהם ישוע באו ברו־לחם ואין איש מן־התלמידים אשר מלאו לבו לשאל מי אתה כי ידעו אשר הוא האדון׃ [11]
13 ויבא ישוע ויקח את־הלחם ויתן להם ואת־הדגים׃
14 וזאת הפעם השלישית אשר־נראה ישוע אל־תלמידיו אחרי קומו מעם המתים׃ [12]
15 ויהי אחרי אכלם ויאמר ישוע אל־שמעון פטרוס שמעון בן־יונה התאהב אתי יותר מאלה ויאמר אליו כן אדני אתה ידעת כי אהבתיך ויאמר אליו רעה את־טלאי׃ [13] [14]
16 ויאמר אליו עוד הפעם שמעון בן־יונה התאהב אתי ויאמר אליו כן אדני אתה ידעת כי אהבתיך ויאמר אליו נהג את־צאני׃ [15]
17 ויאמר אליו פעם שלישית שמעון בן־יונה התאהב אתי ויתעצב פטרוס כי־אמר אליו בשלישית התאהב אתי ויאמר אליו אדני את־כל אתה יודע וידעת כי אהבתיך ויאמר אליו ישוע רעה את־צאני׃ [16]
18 אמן אמן אני אמר לך בהיתך צעיר לימים אתה חגרת עצמך ותלך אל־אשר חפצת וכאשר תזקן ופרשת כפיך ואחר יחגרך ונשאך אל־אשר לא תחפץ׃
19 וכל־זאת דבר לרמז על־מיתתו אשר יכבד־בה את־האלהים ויהי ככלותו לדבר ויאמר אליו לך אחרי׃ [17] [18]
20 ויפן פטרוס וירא את־התלמיד אשר ישוע אהבו הלך אחריהם והוא אשר נפל על־לבו בסעודה וגם־אמר אדני מי הוא־זה אשר ימסר׃ [19]
21 ויהי בראות אתו פטרוס ויאמר אל־ישוע אדני וזה מה־לו׃
22 ויאמר אליו ישוע אם־רצוני שישאר עד־באי מה־לך ולזאת אתה לך אחרי׃ [20]
23 על־כן יצא הדבר הזה בין האחים שהתלמיד ההוא לא ימות וישוע לא אמר־לו כי לא־ימות אבל אמר אם־חפצי כי־ישאר עד־באי מה־זה לך׃ [21]
24 זה הוא התלמיד המעיד על־אלה ואשר כתב כל־זאת וידענו כי עדותו אמת׃
25 ויש עוד מעשים רבים אחרים אשר עשה ישוע ואם־יכתבו כלם לאחד אחד אדמה שגם־העולם כלו לא יכיל את־הספרים אשר יכתבו (אמן)׃