1 ויהי באחד בשבת לפנות הבקר בעוד חשך ותבא מרים המגדלית אל־הקבר ותרא והנה־האבן מוסרה מעל הקבר׃ [1] [2]
2 ותרץ ותבא אל־שמעון פטרוס ואל־התלמיד האחר אשר ישוע אהבו ותאמר אליהם הנה נשאו את־האדון מקברו ולא ידענו איפה הניחהו׃ [3] [4] [5]
3 ויצא פטרוס והתלמיד האחר וילכו אל־הקבר׃ [6]
4 וירוצו שניהם יחדו וימהר התלמיד האחר לרוץ ויעבר את־פטרוס ויבא ראשונה אל־הקבר׃
5 וישקף אל־תוכו וירא את־התכריכין מנחים ולא נכנס׃
6 ויבא שמעון פטרוס אחריו והוא נכנס אל־הקבר וירא את־התכריכין מנחים׃
7 והסודר אשר היתה על־ראשו איננה מנחת אצל התכריכין כי אם־מקפלת לבדה במקום אחד׃
8 והתלמיד האחר אשר בא ראשונה אל־הקבר גם־הוא נכנס וירא ויאמן׃
9 כי עדן לא־הבינו את־הכתוב אשר קום יקום מעם המתים׃ [7]
10 וישובו התלמידים וילכו אל־ביתם׃
11 ומרים עמדה מחוץ לקבר והיא בוכיה ויהי בבכותה ותשקף אל־תוך הקבר׃ [8]
12 ותרא שני מלאכים לבושי לבנים ישבים במקום אשר שמו שם את־גופת ישוע אחד מראשותיו ואחד מרגלותיו׃
13 ויאמרו אליה אשה למה תבכי ותאמר אליהם כי נשאו מזה את־אדני ולא ידעתי איפה הניחהו׃ [9]
14 ויהי ככלותה לדבר זאת ותפן אחריה ותרא והנה ישוע עמד ולא ידעה כי ישוע הוא׃
15 ויאמר אליה ישוע אשה למה תבכי את־מי תבקשי והיא חשבתהו לשמר הגן ותאמר אליו אדני אם־אתה נשאת אתו מזה הגידה־נא לי איפה הנחתו ולקחתיו משם׃
16 ויאמר אליה ישוע מרים ותפן ותאמר אליו רבוני הוא מורה׃
17 ויאמר אליה ישוע אל־תגעי בי כי עוד לא עליתי אל־אבי ולכי־נא אל־אחי והגידי להם אני עלה אל־אבי ואביכם ואל־אלהי ואלהיכם׃ [10] [11] [12]
18 ותבא מרים המגדלית ותספר אל־התלמידים את אשר־ראתה את־האדון וכזאת דבר אליה׃
19 ויהי ביום ההוא והוא אחד בשבת לעת־ערב כאשר נסגרו דלתות הבית אשר־נקבצו שם התלמידים מיראת היהודים ויבא ישוע ויעמד ביניהם ויאמר אליהם שלום לכם׃ [13]
20 ואחרי דברו זאת הראם את־ידיו ואת־צדו וישמחו התלמידים בראותם את־האדון׃
21 ויסף ישוע ויאמר אליהם שלום לכם כאשר שלח אתי האב כן אנכי שלח אתכם׃ [14] [15] [16]
22 ואחרי דברו זאת ויפח בהם ויאמר אליהם קחו לכם את־רוח הקדש׃ [17]
23 והיה כל־אשר תסלחו לחטאתם ונסלח להם ואשר תאשימו יאשמו׃ [18]
24 ותומא אחד משנים העשר הנקרא דידומוס לא־היה בתוכם כבוא ישוע׃ [19] [20]
25 ויגידו לו התלמידים הנשארים לאמר ראה ראינו את־האדון ויאמר אליהם אם־לא אראה בידיו את־רשם המסמרות ואשים את־אצבעי במקום המסמרות ואשים את־ידי בצדו לא אאמין׃ [21]
26 ויהי מקצה שמונת ימים ותלמידיו שנית בבית ותומא עמהם ויבא ישוע והדלתות מסגרות ויעמד ביניהם ויאמר שלום לכם׃
27 ואחר אמר אל־תומא שלח אצבעך הנה וראה את־ידי ושלח את־ידך הנה ושים בצדי ואל־תהי מחסר אמונה כי אם־מאמין׃ [22]
28 ויען תומא ויאמר אליו אדני ואלהי׃ [23] [24]
29 ויאמר אליו ישוע יען ראית אתי האמנת אשרי המאמינים ואינם ראים׃ [25]
30 והנה גם־אתות אחרים רבים עשה ישוע לעיני תלמידיו אשר לא־נכתבו בספר הזה׃
31 ואלה נכתבו למען תאמינו כי ישוע הוא המשיח בן־אלהים ולמען יהיו לכם חיים בשמו באמונתכם׃ [26]