1 ועתה אליכם המצוה הזאת הכהנים׃
2 אם־לא תשׁמעו ואם־לא תשׂימו על־לב לתת כבוד לשׁמי אמר יהוה צבאות ושׁלחתי בכם את־המארה וארותי את־ברכותיכם וגם ארותיה כי אינכם שׂמים על־לב׃
3 הנני גער לכם את־הזרע וזריתי פרשׁ על־פניכם פרשׁ חגיכם ונשׂא אתכם אליו׃
4 וידעתם כי שׁלחתי אליכם את המצוה הזאת להיות בריתי את־לוי אמר יהוה צבאות׃
5 בריתי היתה אתו החיים והשׁלום ואתנם־לו מורא וייראני ומפני שׁמי נחת הוא׃
6 תורת אמת היתה בפיהו ועולה לא־נמצא בשׂפתיו בשׁלום ובמישׁור הלך אתי ורבים השׁיב מעון׃
7 כי־שׂפתי כהן ישׁמרו־דעת ותורה יבקשׁו מפיהו כי מלאך יהוה־צבאות הוא׃
8 ואתם סרתם מן־הדרך הכשׁלתם רבים בתורה שׁחתם ברית הלוי אמר יהוה צבאות׃
9 וגם־אני נתתי אתכם נבזים ושׁפלים לכל־העם כפי אשׁר אינכם שׁמרים את־דרכי ונשׂאים פנים בתורה׃
10 הלוא אב אחד לכלנו הלוא אל אחד בראנו מדוע נבגד אישׁ באחיו לחלל ברית אבתינו׃ [1]
11 בגדה יהודה ותועבה נעשׂתה בישׂראל ובירושׁלם כי חלל יהודה קדשׁ יהוה אשׁר אהב ובעל בת־אל נכר׃ [2]
12 יכרת יהוה לאישׁ אשׁר יעשׂנה ער וענה מאהלי יעקב ומגישׁ מנחה ליהוה צבאות׃
13 וזאת שׁנית תעשׂו כסות דמעה את־מזבח יהוה בכי ואנקה מאין עוד פנות אל־המנחה ולקחת רצון מידכם׃
14 ואמרתם על־מה על כי־יהוה העיד בינך ובין אשׁת נעוריך אשׁר אתה בגדתה בה והיא חברתך ואשׁת בריתך׃
15 ולא־אחד עשׂה ושׁאר רוח לו ומה האחד מבקשׁ זרע אלהים ונשׁמרתם ברוחכם ובאשׁת נעוריך אל־יבגד׃
16 כי־שׂנא שׁלח אמר יהוה אלהי ישׂראל וכסה חמס על־לבושׁו אמר יהוה צבאות ונשׁמרתם ברוחכם ולא תבגדו׃
17 הוגעתם יהוה בדבריכם ואמרתם במה הוגענו באמרכם כל־עשׂה רע טוב בעיני יהוה ובהם הוא חפץ או איה אלהי המשׁפט׃