1 ויהי העם כמתאננים רע באזני יהוה וישׁמע יהוה ויחר אפו ותבער־בם אשׁ יהוה ותאכל בקצה המחנה׃ [1]
2 ויצעק העם אל־משׁה ויתפלל משׁה אל־יהוה ותשׁקע האשׁ׃
3 ויקרא שׁם־המקום ההוא תבערה כי־בערה בם אשׁ יהוה׃
4 והאספסף אשׁר בקרבו התאוו תאוה וישׁבו ויבכו גם בני ישׂראל ויאמרו מי יאכלנו בשׂר׃
5 זכרנו את־הדגה אשׁר־נאכל במצרים חנם את הקשׁאים ואת האבטחים ואת־החציר ואת־הבצלים ואת־השׁומים׃
6 ועתה נפשׁנו יבשׁה אין כל בלתי אל־המן עינינו׃
7 והמן כזרע־גד הוא ועינו כעין הבדלח׃
8 שׁטו העם ולקטו וטחנו ברחים או דכו במדכה ובשׁלו בפרור ועשׂו אתו עגות והיה טעמו כטעם לשׁד השׁמן׃
9 וברדת הטל על־המחנה לילה ירד המן עליו׃
10 וישׁמע משׁה את־העם בכה למשׁפחתיו אישׁ לפתח אהלו ויחר־אף יהוה מאד ובעיני משׁה רע׃
11 ויאמר משׁה אל־יהוה למה הרעת לעבדך ולמה לא־מצתי חן בעיניך לשׂום את־משׂא כל־העם הזה עלי׃
12 האנכי הריתי את כל־העם הזה אם־אנכי ילדתיהו כי־תאמר אלי שׂאהו בחיקך כאשׁר ישׂא האמן את־הינק על האדמה אשׁר נשׁבעת לאבתיו׃
13 מאין לי בשׂר לתת לכל־העם הזה כי־יבכו עלי לאמר תנה־לנו בשׂר ונאכלה׃
14 לא־אוכל אנכי לבדי לשׂאת את־כל־העם הזה כי כבד ממני׃
15 ואם־ככה את־עשׂה לי הרגני נא הרג אם־מצאתי חן בעיניך ואל־אראה ברעתי׃
16 ויאמר יהוה אל־משׁה אספה־לי שׁבעים אישׁ מזקני ישׂראל אשׁר ידעת כי־הם זקני העם ושׁטריו ולקחת אתם אל־אהל מועד והתיצבו שׁם עמך׃
17 וירדתי ודברתי עמך שׁם ואצלתי מן־הרוח אשׁר עליך ושׂמתי עליהם ונשׂאו אתך במשׂא העם ולא־תשׂא אתה לבדך׃
18 ואל־העם תאמר התקדשׁו למחר ואכלתם בשׂר כי בכיתם באזני יהוה לאמר מי יאכלנו בשׂר כי־טוב לנו במצרים ונתן יהוה לכם בשׂר ואכלתם׃
19 לא יום אחד תאכלון ולא יומים ולא חמשׁה ימים ולא עשׂרה ימים ולא עשׂרים יום׃
20 עד חדשׁ ימים עד אשׁר־יצא מאפכם והיה לכם לזרא יען כי־מאסתם את־יהוה אשׁר בקרבכם ותבכו לפניו לאמר למה זה יצאנו ממצרים׃
21 ויאמר משׁה שׁשׁ־מאות אלף רגלי העם אשׁר אנכי בקרבו ואתה אמרת בשׂר אתן להם ואכלו חדשׁ ימים׃
22 הצאן ובקר ישׁחט להם ומצא להם אם את־כל־דגי הים יאסף להם ומצא להם׃
23 ויאמר יהוה אל־משׁה היד יהוה תקצר עתה תראה היקרך דברי אם־לא׃
24 ויצא משׁה וידבר אל־העם את דברי יהוה ויאסף שׁבעים אישׁ מזקני העם ויעמד אתם סביבת האהל׃
25 וירד יהוה בענן וידבר אליו ויאצל מן־הרוח אשׁר עליו ויתן על־שׁבעים אישׁ הזקנים ויהי כנוח עליהם הרוח ויתנבאו ולא יספו׃
26 וישׁארו שׁני־אנשׁים במחנה שׁם האחד אלדד ושׁם השׁני מידד ותנח עלהם הרוח והמה בכתבים ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה׃
27 וירץ הנער ויגד למשׁה ויאמר אלדד ומידד מתנבאים במחנה׃
28 ויען יהושׁע בן־נון משׁרת משׁה מבחריו ויאמר אדני משׁה כלאם׃
29 ויאמר לו משׁה המקנא אתה לי ומי יתן כל־עם יהוה נביאים כי־יתן יהוה את־רוחו עליהם׃
30 ויאסף משׁה אל־המחנה הוא וזקני ישׂראל׃
31 ורוח נסע מאת יהוה ויגז שׂלוים מן־הים ויטשׁ על־המחנה כדרך יום כה וכדרך יום כה סביבות המחנה וכאמתים על־פני הארץ׃
32 ויקם העם כל־היום ההוא וכל־הלילה וכל יום המחרת ויאספו את־השׂלו הממעיט אסף עשׂרה חמרים וישׁטחו להם שׁטוח סביבות המחנה׃
33 הבשׂר עודנו בין שׁניהם טרם יכרת ואף יהוה חרה בעם ויך יהוה בעם מכה רבה מאד׃ [2]
34 ויקרא את־שׁם־המקום ההוא קברות התאוה כי־שׁם קברו את־העם המתאוים׃
35 מקברות התאוה נסעו העם חצרות ויהיו בחצרות׃