1 ותדבר מרים ואהרן במשׁה על־אדות האשׁה הכשׁית אשׁר לקח כי־אשׁה כשׁית לקח׃ [1]
2 ויאמרו הרק אך־במשׁה דבר יהוה הלא גם־בנו דבר וישׁמע יהוה׃
3 והאישׁ משׁה ענו מאד מכל האדם אשׁר על־פני האדמה׃ [2]
4 ויאמר יהוה פתאם אל־משׁה ואל־אהרן ואל־מרים צאו שׁלשׁתכם אל־אהל מועד ויצאו שׁלשׁתם׃
5 וירד יהוה בעמוד ענן ויעמד פתח האהל ויקרא אהרן ומרים ויצאו שׁניהם׃
6 ויאמר שׁמעו־נא דברי אם־יהיה נביאכם יהוה במראה אליו אתודע בחלום אדבר־בו׃ [3]
7 לא־כן עבדי משׁה בכל־ביתי נאמן הוא׃
8 פה אל־פה אדבר־בו ומראה ולא בחידת ותמנת יהוה יביט ומדוע לא יראתם לדבר בעבדי במשׁה׃
9 ויחר אף יהוה בם וילך׃
10 והענן סר מעל האהל והנה מרים מצרעת כשׁלג ויפן אהרן אל־מרים והנה מצרעת׃
11 ויאמר אהרן אל־משׁה בי אדני אל־נא תשׁת עלינו חטאת אשׁר נואלנו ואשׁר חטאנו׃
12 אל־נא תהי כמת אשׁר בצאתו מרחם אמו ויאכל חצי בשׂרו׃
13 ויצעק משׁה אל־יהוה לאמר אל נא רפא נא לה׃
14 ויאמר יהוה אל־משׁה ואביה ירק ירק בפניה הלא תכלם שׁבעת ימים תסגר שׁבעת ימים מחוץ למחנה ואחר תאסף׃
15 ותסגר מרים מחוץ למחנה שׁבעת ימים והעם לא נסע עד־האסף מרים׃
16 ואחר נסעו העם מחצרות ויחנו במדבר פארן׃