1 כל־נפש תכנע לגדלת הרשיות כי־אין רשות כי אם־מאת האלהים והרשיות הנמצאות על־יד אלהים נתמנו׃ [1] [2]
2 לכן כל־המתקומם לרשות ממרה את־פי האלהים והממרים ישאו את־עונם׃
3 כי אין פחד השליטים על עשי הטוב כי אם־על עשי הרע ועל־כן אם־רצונך שלא תירא מן־הרשות עשה הטוב והיה־לך שבח מאתה׃
4 כי משרתת אלהים היא לטוב לך אבל אם־הרע תעשה ירא כי לא לחנם חגרת־חרב היא כי־משרתת אלהים היא לשלם גמול ולשפך חמה על עשי הרע׃
5 על־כן עלינו להכנע לא בעבור הקצף בלבד כי־גם מדעת חובתנו׃
6 על־כן נתנים אתם את־המס כי משרתי אלהים הם עמדים לזאת על משמרתם׃
7 לכן תנו לכל־איש מה־שאתם חיבים לו המס לאשר־לו המס והמכס לאשר־לו המכס והמורא לאשר־לו המורא והכבוד לאשר־לו הכבוד׃ [3]
8 ואל־תהיו חיבים לאיש דבר זולתי אהבת איש את־רעהו כי האהב את־חברו קים את־התורה׃ [4]
9 כי מצות לא תנאף לא תרצח לא תגנב לא תענה עד שקר לא תחמד עם כל־מצות אחרות כלן הנה בכלל המאמר הזה ואהבת לרעך כמוך׃ [5] [6]
10 האהבה לא תרע לרע על־כן האהבה קיום התורה כלה׃
11 וכזאת עשו מפני שאתם ידעים את־השעה כי־כבר עת להקיץ מן־השנה כי ישועתנו קרובה עתה מהיום אשר באנו להאמין׃
12 הלילה חלף והיום קרב לכן נסירה־נא את־מעשי החשך ונלבשה את־כלי נשק האור׃
13 וכהתהלך באור היום נתהלכה בצניעות לא בזוללות ובשכרון ולא בגילוי עריות ועשות זמה ולא במריבה וקנאה׃
14 כי אם־לבשו את־האדון ישוע המשיח ודאגו לבשרכם אך־לא להגביר התאות׃