1 ועתה הנני מעורר אתכם אחי ברחמי אלהים אשר תגישו את־גויותיכם קרבן חי וקדוש ונרצה לאלהים והיתה זאת עבודתכם השכלית׃
2 ואל־תדמו לעולם הזה כי אם־התחלפו להיות לכם לב חדש לבחן מה־הוא רצון האלהים הטוב והנחמד והשלם׃ [1]
3 כי על־פי החסד הנתן לי אמר אני לכל־איש בכם לבלתי רום־לבבו למעלה מן־הראוי כי אם־יהי צנוע במחשבותיו כמדת האמונה אשר־חלק לו האלהים׃ [2]
4 כי כאשר בגוף אחד יש־לנו אברים הרבה ולא כל־האברים ישמשו שמוש אחד׃ [3]
5 כן אנחנו הרבים גוף אחד במשיח וכל־אחד ואחד ממנו אבר לחברו׃ [4]
6 ויש־לנו מתנות שנות כחסד הנתן לנו אם־נבואה היא תהי כמדת האמונה׃
7 ואם־שמוש לאיש יעסק בשמושו ואם־מורה בהוראתו׃
8 ואם־מוכיח בתוכחתו הנותן יעשה בתם־לבב והמנהיג בשקידה והגמל חסד בסבר פנים יפות׃
9 אהבתכם תהי בלי חנפה שנאו את־הרע ודבקו בטוב׃
10 אהבו את־אחיכם מחבבים זה את־זה הקדימו איש את־רעהו לנהוג בו כבוד׃
11 שקדו ואל־תעצלו התלהבו ברוח והיו עבדים לאדון׃
12 שמחו בתקוה הוחילו בצרה שקדו על־התפלה׃
13 התנדבו צרכי הקדושים רדפו להכניס ארחים׃
14 ברכו את־רדפיכם ברכו ואל־תקללו׃
15 שמחו עם־השמחים ובכו עם־הבכים׃ [5]
16 לב אחד יהי לכלכם אל־תהלכו בגדלות כי אם־התנהגו עם־השפלים אל־תהיו חכמים בעיניכם׃
17 אל־תשלמו לאיש רעה תחת רעה דרשו הטוב בעיני כל־אדם׃ [6]
18 אם־תוכלו ככל־אשר תמצא ידכם יהי לכם שלום עם־כל־אדם׃ [7]
19 אל־תנקמו נקם ידידי כי אם־תנו מקום לחרון־אף כי כתוב לי נקם ושלם אמר יהוה׃ [8]
20 לכן אם־רעב שנאך האכילהו לחם ואם־צמא השקהו מים כי גחלים אתה חתה על־ראשו׃
21 אל־נא יכבשך הרע כבוש אתה את־הרע בטוב׃ [9]