1 אם־כן מה־נאמר הנעמד בחטא למען ירבה החסד׃
2 חלילה לנו כי מתנו לחטא ואיך נוסיף לחיות בו׃
3 או האינכם ידעים כי כלנו הנטבלים למשיח ישוע למותו נטבלנו׃
4 לכן נקברנו עמו בטבילה למות למען נתהלך בחיים מחדשים כאשר המשיח נעור מן־המתים על־ידי כבוד האב׃
5 כי אם־נדבקנו בדמיון מותו אכן דבוקים נהיה גם־לתחיתו׃
6 באשר ידעים אנחנו כי־נצלב עמו האדם הישן אשר בנו למען יאבד גוף החטא ולא נהיה עוד עבדים לחטא׃ [1]
7 כי המת נקה מן־החטא׃
8 והנה אם־מתנו עם־המשיח נאמין כי־גם־נחיה עמו׃
9 באשר ידענו כי המשיח אחרי אשר נעור מן־המתים לא ימות עוד ולא ישלט־בו עוד המות׃
10 כי אשר מת מת לחטא פעם אחד ואשר חי חי הוא לאלהים׃
11 וכן גם־אתם היו בעיניכם כמתים לחטא וחיים לאלהים במשיח ישוע אדנינו׃
12 אם־כן אפוא אל־תשלט החטאת בגופכם אשר ימות להטות לבבכם אחרי תאותיו׃
13 ואל־תתנו את־אבריכם להיות לכלי־עול לחטא אבל תנו עצמכם לאלהים כחיים מעם המתים ואבריכם לכלי צדקה לאלהים׃
14 כי החטא לא ישתרר עוד עליכם מפני שאינכם תחת התורה כי אם־תחת החסד׃
15 ועתה הנחטא מפני שאין אנחנו תחת התורה כי אם־תחת החסד חלילה׃
16 הלא ידעתם כי אשר תתנו נפשכם לו להיות עבדיו לסור למשמעתו עבדים אתם לו לשמע בקולו אם־לחטא אלי־מות אם־למשמעת אלי־צדקה׃
17 אבל תודת לאלהים כי־הייתם עבדי החטא ואחר שמעתם בכל־לבבכם לצורת הלקח אשר חנכתם בה׃
18 שחררתם מידי החטא לכן השתעבדתם לצדקה׃
19 כדרך בני־אדם אני מדבר מפני בשרכם החלוש כי כאשר לפנים הכינותם את־אבריכם לעבודת הטמאה והרשע להרשיע כן עתה הכינו את־אבריכם לעבודת הצדקה להתקדש׃
20 כי־בעת היותכם עבדי החטא חפשים הייתם מן־הצדקה׃
21 ומה אפוא הפרי שהיה לכם אז מן־המעשים אשר עתה תבשו מהם כי אחריתם המות׃
22 אכן עתה בהיותכם משחררים מידי החטא ומשעבדים לאלהים יש לכם פריכם לקדשה ואחריתו חיי עולם׃ [2]
23 כי־שכר החטא הוא המות ומתנת חסד אלהים היא חיי העולמים במשיח ישוע אדנינו׃ [3]