1 כמשרתי המשיח וסכני רזי אל כן יחשב־איש אתנו׃
2 ולזה עוד יבקש מן־הסכנים להמצא נאמן׃
3 ואני נקלה היא בעיני שאתם דנים אתי או־יום דין של־בני אדם גם־אני לא אדין נפשי׃
4 כי אינני יודע בנפשי מאומה רע ובכל־זאת לא אצדק כי האדון הוא הדן אתי׃
5 על־כן אל־תשפטו דבר לפני עתו עד כי־יבוא האדון והוא יוציא לאור את־תעלמות החשך ויגלה את־מזמות הלבבות ואז תהיה תהלה לכל־איש מאת האלהים׃
6 ואת־זאת אחי הסבתי על־עצמי ועל־אפולוס בעבורכם למען תלמדו בנו שלא־יתגדל איש על־מה־שכתוב פן־תתגאו איש בשם איש לנגד רעהו׃
7 כי מי הפליא אותך ומה בידך ולא נתן לך ואם־נתן לך למה תתהלל כמי שלא נתן לו׃
8 הן כבר שבעתם כבר עשרתם ובלעדינו מלכתם ולו מלכתם למען נמלך אתכם גם־אנחנו׃
9 כי אמר אני שהאלהים הציג אתנו השליחים שפלי השפלים כבני־תמותה כי היינו לראוה לעולם גם־למלאכים גם־לבני אדם׃
10 אנחנו סכלים למען המשיח ואתם חכמים במשיח אנחנו חלשים ואתם גבורים אתם נכבדים ואנחנו נקלים׃
11 ועד־השעה הזאת הננו רעבים גם־צמאים וערמים ומכים באגרף ואין מנוח לנו׃
12 ויגעים אנחנו בעמל ידינו מקללים אותנו ונברך מחרפים אתנו ונסבל׃
13 גדפו אתנו ונתחנן ונהי כגללי העולם ולסחי לכלם עד־היום הזה׃
14 ולא כתבתי הדברים האלה לביש אתכם כי אם־מזהיר אני אתכם כבני האהובים׃
15 כי גם־אם־היו לכם רבבות אמנים במשיח אין לכם אבות רבים כי אנכי ילדתי אתכם בישוע המשיח על־ידי הבשורה׃
16 על־כן אני מבקש מכם ללכת בעקבותי׃
17 ובעבור זאת שלחתי אליכם את־טימותיוס בני האהוב והנאמן באדון והוא יזכיר לכם את־דרכי במשיח כאשר מלמד אנכי בכל־מקום בכל־קהלה וקהלה׃
18 הן־יש מתנשאים כאלו לא־אבוא אליכם׃
19 אבל בוא אבוא אליכם בזמן קרוב אם־ירצה יהוה ולא את־דברי המתגאים אדעה כי אם־את־גבורתם׃
20 כי לא בדבר שפתים תכן מלכות האלהים כי אם־בגבורה׃ [1]
21 ומה־אתם רוצים האבוא אליכם בשבט אם באהבה וברוח ענוה׃