1 ותשׂא אתי רוח ותבא אתי אל־שׁער בית־יהוה הקדמוני הפונה קדימה והנה בפתח השׁער עשׂרים וחמשׁה אישׁ ואראה בתוכם את־יאזניה בן־עזר ואת־פלטיהו בן־בניהו שׂרי העם׃
2 ויאמר אלי בן־אדם אלה האנשׁים החשׁבים און והיעצים עצת־רע בעיר הזאת׃
3 האמרים לא בקרוב בנות בתים היא הסיר ואנחנו הבשׂר׃
4 לכן הנבא עליהם הנבא בן־אדם׃
5 ותפל עלי רוח יהוה ויאמר אלי אמר כה־אמר יהוה כן אמרתם בית ישׂראל ומעלות רוחכם אני ידעתיה׃
6 הרביתם חלליכם בעיר הזאת ומלאתם חוצתיה חלל׃
7 לכן כה־אמר אדני יהוה חלליכם אשׁר שׂמתם בתוכה המה הבשׂר והיא הסיר ואתכם הוציא מתוכה׃
8 חרב יראתם וחרב אביא עליכם נאם אדני יהוה׃
9 והוצאתי אתכם מתוכה ונתתי אתכם ביד־זרים ועשׂיתי בכם שׁפטים׃
10 בחרב תפלו על־גבול ישׂראל אשׁפוט אתכם וידעתם כי־אני יהוה׃
11 היא לא־תהיה לכם לסיר ואתם תהיו בתוכה לבשׂר אל־גבול ישׂראל אשׁפט אתכם׃
12 וידעתם כי־אני יהוה אשׁר בחקי לא הלכתם ומשׁפטי לא עשׂיתם וכמשׁפטי הגוים אשׁר סביבותיכם עשׂיתם׃
13 ויהי כהנבאי ופלטיהו בן־בניה מת ואפל על־פני ואזעק קול־גדול ואמר אהה אדני יהוה כלה אתה עשׂה את שׁארית ישׂראל׃ [1]
14 ויהי דבר־יהוה אלי לאמר׃
15 בן־אדם אחיך אחיך אנשׁי גאלתך וכל־בית ישׂראל כלה אשׁר אמרו להם ישׁבי ירושׁלם רחקו מעל יהוה לנו היא נתנה הארץ למורשׁה׃
16 לכן אמר כה־אמר אדני יהוה כי הרחקתים בגוים וכי הפיצותים בארצות ואהי להם למקדשׁ מעט בארצות אשׁר־באו שׁם׃
17 לכן אמר כה־אמר אדני יהוה וקבצתי אתכם מן־העמים ואספתי אתכם מן־הארצות אשׁר נפצותם בהם ונתתי לכם את־אדמת ישׂראל׃
18 ובאו־שׁמה והסירו את־כל־שׁקוציה ואת־כל־תועבותיה ממנה׃
19 ונתתי להם לב אחד ורוח חדשׁה אתן בקרבכם והסרתי לב האבן מבשׂרם ונתתי להם לב בשׂר׃ [2]
20 למען בחקתי ילכו ואת־משׁפטי ישׁמרו ועשׂו אתם והיו־לי לעם ואני אהיה להם לאלהים׃
21 ואל־לב שׁקוציהם ותועבותיהם לבם הלך דרכם בראשׁם נתתי נאם אדני יהוה׃
22 וישׂאו הכרובים את־כנפיהם והאופנים לעמתם וכבוד אלהי־ישׂראל עליהם מלמעלה׃
23 ויעל כבוד יהוה מעל תוך העיר ויעמד על־ההר אשׁר מקדם לעיר׃
24 ורוח נשׂאתני ותביאני כשׂדימה אל־הגולה במראה ברוח אלהים ויעל מעלי המראה אשׁר ראיתי׃
25 ואדבר אל־הגולה את כל־דברי יהוה אשׁר הראני׃