1 לכן גם־אנחנו אשר־ענן עדים רב כזה מסבב אתנו נשליכה ממנו כל־טרח והחטא המקיף עלינו ונרוצה בסבלנות את־המרוצה הערוכה לפנינו׃
2 ונביטה אל־ישוע ראש האמונה ומשלימה אשר בעד השמחה השמורה לו קבל את־הצלוב ויבז החרפה וישב לימין כסא האלהים׃ [1]
3 התבוננו אליו אשר־נשא כלמה גדולה כזאת מאת החטאים למען אשר לא תיעפו ולא תיגעו בנפשותיכם׃
4 עדין לא עמדתם במלחמתכם עם־החטא עד־לדם׃
5 ותשכחו נחומי המדבר אליכם כדבר אל־בנים לאמר מוסר יהוה בני אל־תמאס ואל־תקץ בתוכחתו׃ [2] [3]
6 כי את אשר יאהב יהוה יוכיח יכאב את־בן ירצה׃
7 אם־מקבלים אתם מוסר דעו כי־כאב עם־בניו מתנהג אלהים עמכם כי מי הבן אשר אביו לא ייסרנו׃
8 ואם־תהיו באין־מוסר אשר היה מנת כלם אז ממזרים אתם ולא בנים׃
9 ועוד אם־אבות בשרנו היו מיסרים אתנו ונירא מהם אף כי־נכנע לפני אבי הרוחות ונחיה׃ [4]
10 כי המה יסרונו כטוב בעיניהם לשעה קלה אבל זה להועיל למען יהיה־לנו חלק בקדשתו׃ [5]
11 וכל־מוסר כשבא עלינו איננו שמחה בעינינו כי אם־יגון אבל באחריתו יתן פרי שלום לצדקה למלמדיו׃
12 על־כן חזקו ידים רפות וברכים כשלות׃
13 ומעגל רגליכם פלסו למען לא־תטה הצלעה מן־הדרך כי אם־תרפא׃
14 רדפו את־השלום עם־כל־אדם ואת הקדשה אשר בלעדיה לא־יראה איש את־האדון׃ [6]
15 והזהרו פן־יש בכם איש אשר יחדל מחסד אלהים פן־יעיק לכם שרש פרה לענה ויטמאו בו רבים׃
16 פן־ימצא בכם זנה או חלל כעשו אשר בנזיד אחד מכר את־בכורתו׃
17 הלא ידעתם כי נמאס אחרי כן כאשר רצה לרשת את־הברכה כי לא־מצא מקום לתשובה אף כי־בקש אותה בדמעות׃
18 כי לא־באתם אל־הר נמשש ובער באש ולא אל־ענן וערפל וסערה׃
19 ולא לקול שופר ולקול הדברים אשר שמעיו בקשו שלא יוסיף לדבר עמהם עוד׃
20 כי לא־יכלו לשאת את אשר צוו גם־אם־בהמה תגע בהר סקל תסקל או־ירה תירה בחצים׃
21 והמראה היה נורא עד־מאד ויאמר משה יגרתי וחרדתי׃
22 כי אם־באתם אל־הר ציון ואל־עיר אלהים חיים אל־ירושלים שבשמים׃ [7] [8] [9]
23 ואל־מקהלת רבבות המלאכים ועדת הבכורים הכתובים בשמים ואל־אלהים שפט הכל ואל־רוחות הצדיקים הנשלמים׃
24 ואל־ישוע מתוך הברית החדשה ואל־דם ההזאה המיטיב דבר מדם־הבל׃
25 לכן ראו פן־תמאנו לשמע אל־המדבר כי הן לא נמלטו המאנים לשמע אל־המדבר עמהם בארץ אף כי־אנחנו אם־נמאן לשמע בקול המדבר מן־השמים׃
26 אשר קולו הרעיש אז את־הארץ ועתה זה הבטיח לאמר עוד אחת ואני מרעיש לא את־הארץ בלבד אלא אף את־השמים׃
27 וזו עוד אחת שאמר משמיע שנוי הדברים המתערערים אשר הם עשוים למען יעמד אשר איננו נרעש׃
28 לכן אנחנו המקבלים מלכות אשר לא תמוט נבאה־נא בתודה ונעבד בה את־האלהים כרצונו בצניעות וביראה׃
29 כי אלהינו אש אכלה הוא׃