1 וזה ראש הנאמרים שיש־לנו כהן גדול אשר ישב לימין כסא הגדלה בשמים׃ [1] [2]
2 והוא משרת הקדש והמשכן האמתי אשר־כוננו אדני ולא אדם׃
3 כי כל־כהן גדול הוא מפקד להקריב מנחות וזבחים ועל־כן צריך שגם זה יהיה לו מה־שיקריב׃
4 והנה אלו היה בארץ לא היה כהן כי יש־פה הכהנים המקריבים הקרבנות על־פי התורה׃ [3]
5 ומכהנים לדמות וצל הדברים שבשמים כאשר צוה משה בבאו להקים את־המשכן כי־אמר אליו ראה ועשה הכל בתבניתו אשר־אתה מראה בהר׃ [4]
6 ועתה הוא קבל שרות מעלה כפי מעלת הברית שהוא סרסור לה אשר הוקמה על־הבטחות טבות ויתרות׃
7 כי אלו היתה הראשונה ההיא גמורה לא־יבקש מקום לשניה׃
8 כי־כה אמר בהוכיח אתם הנה ימים באים נאם־יהוה וכרתי את־בית ישראל ואת־בית יהודה ברית חדשה׃
9 לא כברית אשר כרתי את־אבותם ביום החזיקי בידם להוציאם מארץ מצרים אשר־המה הפרו את־בריתי ואנכי בחלתי בם נאם־יהוה׃ [5]
10 כי זאת הברית אשר אכרת את־בית ישראל אחרי הימים ההם נאם־יהוה נתתי את־תורתי בקרבם ועל־לבם אכתבנה והייתי להם לאלהים והמה יהיו־לי לעם׃ [6]
11 ולא ילמדו עוד איש את־רעהו ואיש את־אחיו לאמר דעו את־יהוה כי כולם ידעו אותי למקטנם ועד־גדולם׃ [7]
12 כי אסלח לעונם ולחטאתם (ולפשעיהם) לא אזכר־עוד׃ [8]
13 הנה כשאמר ברית חדשה ישן את־הראשונה ומה־שהוא נושן ומזקין קרב קצו׃