1 ויען אליהוא ויאמר׃
2 שׁמעו חכמים מלי וידעים האזינו לי׃
3 כי־אזן מלין תבחן וחך יטעם לאכל׃
4 משׁפט נבחרה־לנו נדעה בינינו מה־טוב׃
5 כי־אמר איוב צדקתי ואל הסיר משׁפטי׃
6 על־משׁפטי אכזב אנושׁ חצי בלי־פשׁע׃
7 מי־גבר כאיוב ישׁתה־לעג כמים׃
8 וארח לחברה עם־פעלי און וללכת עם־אנשׁי־רשׁע׃
9 כי־אמר לא יסכן־גבר ברצתו עם־אלהים׃
10 לכן אנשׁי לבב שׁמעו לי חללה לאל מרשׁע ושׁדי מעול׃
11 כי פעל אדם ישׁלם־לו וכארח אישׁ ימצאנו׃
12 אף־אמנם אל לא־ירשׁיע ושׁדי לא־יעות משׁפט׃
13 מי־פקד עליו ארצה ומי שׂם תבל כלה׃ [1]
14 אם־ישׂים אליו לבו רוחו ונשׁמתו אליו יאסף׃
15 יגוע כל־בשׂר יחד ואדם על־עפר ישׁוב׃ [2]
16 ואם־בינה שׁמעה־זאת האזינה לקול מלי׃
17 האף שׂונא משׁפט יחבושׁ ואם־צדיק כביר תרשׁיע׃
18 האמר למלך בליעל רשׁע אל־נדיבים׃
19 אשׁר לא־נשׂא פני שׂרים ולא נכר־שׁוע לפני־דל כי־מעשׂה ידיו כלם׃ [3]
20 רגע ימתו וחצות לילה יגעשׁו עם ויעברו ויסירו אביר לא ביד׃
21 כי־עיניו על־דרכי־אישׁ וכל־צעדיו יראה׃
22 אין־חשׁך ואין צלמות להסתר שׁם פעלי און׃
23 כי לא על־אישׁ ישׂים עוד להלך אל־אל במשׁפט׃
24 ירע כבירים לא־חקר ויעמד אחרים תחתם׃
25 לכן יכיר מעבדיהם והפך לילה וידכאו׃
26 תחת־רשׁעים ספקם במקום ראים׃
27 אשׁר על־כן סרו מאחריו וכל־דרכיו לא השׂכילו׃
28 להביא עליו צעקת־דל וצעקת עניים ישׁמע׃
29 והוא ישׁקט ומי ירשׁע ויסתר פנים ומי ישׁורנו ועל־גוי ועל־אדם יחד׃
30 ממלך אדם חנף ממקשׁי עם׃
31 כי־אל־אל האמר נשׂאתי לא אחבל׃
32 בלעדי אחזה אתה הרני אם־עול פעלתי לא אסיף׃
33 המעמך ישׁלמנה כי־מאסת כי־אתה תבחר ולא־אני ומה־ידעת דבר׃
34 אנשׁי לבב יאמרו לי וגבר חכם שׁמע לי׃
35 איוב לא־בדעת ידבר ודבריו לא בהשׂכיל׃
36 אבי יבחן איוב עד־נצח על־תשׁבת באנשׁי־און׃
37 כי יסיף על־חטאתו פשׁע בינינו יספוק וירב אמריו לאל׃