1 אם כן מה־הוא יתרון היהודי ומה־היא תועלת המילה׃
2 הרבה מכל־פנים תחלתו שבידם הפקדו דברי אלהים׃
3 ואם־מקצתם לא האמינו מה־בכך היבטל חסרון אמונתם את־אמונת אלהים׃
4 חלילה אבל האל הוא הנאמן וכל־האדם כזב ככתוב למען תצדק בדברך תזכה בשפטך׃
5 ואם־עולתנו תודיע את־צדקת האלהים מה־נאמר היש־עול באלהים המשלח חרון אפו כדבר בני־אדם אני מדבר׃
6 חלילה שאם־כן איך ישפט האלהים את־העולם׃
7 כי אם־בכזבי תרבה ותפרץ אמתו של אלהים לתהלה לו למה אשפט עוד כחוטא׃
8 ולמה לא נעשה כדבר מחרפינו ומוציאי דבה עלינו כאלו אמרים אנחנו נעשה הרע למען יבא הטוב אלה הם אשר עליהם יבא דינם בצדק׃
9 ועתה מה היש־לנו מעלה יתרה לא במאומה כבר הוכחנו שגם־היהודים גם־היונים כלם תחת החטא׃
10 ככתוב אין צדיק אין גם־אחד׃
11 אין משכיל אין־דרש את־אלהים׃
12 הכל סר יחדו נאלחו אין עשה־טוב אין גם־אחד׃
13 קבר פתוח גרונם לשונם יחליקון חמת עכשוב תחת שפתימו׃
14 אשר אלה פיהם מלא ומררות׃
15 רגליהם ימהרו לשפך־דם׃
16 שד ושבר במסלותם׃
17 ודרך שלום לא ידעו׃
18 אין פחד אלהים לנגד עיניהם׃
19 ואנחנו ידענו כי כל־מה־שאמרה התורה מדברת לאלה שעול התורה עליהם כדי שיסכר כל־פה ויהי כל־העולם חיב לפני אלהים׃
20 מפני שממעשי התורה לא־יצדק לפניו כל־בשר כי על־ידי התורה דעת החטא׃
21 ועתה בבלי תורה צדקת אלהים יצאה לאור אשר העידו עליה התורה והנביאים׃ [1]
22 והיא צדקת אלהים באמונת ישוע המשיח אל־כל ועל־כל אשר האמינו בו כי אין להבדיל׃ [2]
23 כי־כלם חטאו וחסרי־כבוד אלהים המה׃ [3]
24 ונצדקו חנם בחסדו על־ידי הפדות אשר היתה במשיח ישוע׃ [4]
25 אשר שמו האלהים לפנינו לכפרת על־ידי האמונה בדמו להראות את־צדקתו אחרי אשר העביר את־החטאים הראשנים בעת חמלתו׃ [5]
26 להראות את־צדקתו בעת הזאת כי צדיק הוא ומצדיק את־בן־אמונת ישוע׃
27 ובכן איה תהלת המתהלל הלא אבדה ועל־ידי איזו תורה העל־ידי־תורת המעשים לא כי על־ידי תורת האמונה׃ [6]
28 לכן דנים אנחנו שבאמונה יצדק האדם בבלי מעשי תורה׃ [7]
29 או הרק אלהי היהודים האלהים הלא גם אלהי הגוים אכן גם־אלהי הגוים הוא׃
30 כי אחד האלהים המצדיק את־המולים מתוך האמונה ואת־הערלים על־ידי האמונה׃ [8]
31 המבטלים אפוא אנחנו את־התורה על־ידי האמונה חלילה אך מקימים אנחנו את־התורה׃