1 כה אמר יהוה שׁמרו משׁפט ועשׂו צדקה כי־קרובה ישׁועתי לבוא וצדקתי להגלות׃
2 אשׁרי אנושׁ יעשׂה־זאת ובן־אדם יחזיק בה שׁמר שׁבת מחללו ושׁמר ידו מעשׂות כל־רע׃
3 ואל־יאמר בן־הנכר הנלוה אל־יהוה לאמר הבדל יבדילני יהוה מעל עמו ואל־יאמר הסריס הן אני עץ יבשׁ׃
4 כי־כה אמר יהוה לסריסים אשׁר ישׁמרו את־שׁבתותי ובחרו באשׁר חפצתי ומחזיקים בבריתי׃
5 ונתתי להם בביתי ובחומתי יד ושׁם טוב מבנים ומבנות שׁם עולם אתן־לו אשׁר לא יכרת׃ [1]
6 ובני הנכר הנלוים על־יהוה לשׁרתו ולאהבה את־שׁם יהוה להיות לו לעבדים כל־שׁמר שׁבת מחללו ומחזיקים בבריתי׃
7 והביאותים אל־הר קדשׁי ושׂמחתים בבית תפלתי עולתיהם וזבחיהם לרצון על־מזבחי כי ביתי בית־תפלה יקרא לכל־העמים׃ [2]
8 נאם אדני יהוה מקבץ נדחי ישׂראל עוד אקבץ עליו לנקבציו׃
9 כל חיתו שׂדי אתיו לאכל כל־חיתו ביער׃
10 צפו עורים כלם לא ידעו כלם כלבים אלמים לא יוכלו לנבח הזים שׁכבים אהבי לנום׃
11 והכלבים עזי־נפשׁ לא ידעו שׂבעה והמה רעים לא ידעו הבין כלם לדרכם פנו אישׁ לבצעו מקצהו׃
12 אתיו אקחה־יין ונסבאה שׁכר והיה כזה יום מחר גדול יתר מאד׃