1 אז לקח פילטוס את־ישוע וייסרהו בשוטים׃ [1]
2 וישרגו אנשי הצבא עטרת קצים וישימו על־ראשו ויעטהו לבוש ארגמן׃ [2]
3 ויאמרו שלום לך מלך היהודים ויכהו על־הלחי׃
4 ויצא פילטוס עוד החוצה ויאמר אליהם הנני מוציא אתו אליכם למען תדעו כי לא־מצאתי בו כל־עון׃ [3] [4]
5 וישוע יצא החוץ ועליו עטרת הקצים ולבוש הארגמן ויאמר אליהם פילטוס הנה האדם׃ [5]
6 ויהי כאשר ראהו ראשי הכהנים והמשרתים ויצעקו לאמר הצלב הצלב ויאמר אליהם פילטוס קחהו אתם והצליבהו כי אנכי לא־מצאתי בו אשמה׃ [6]
7 ויענו היהודים ויאמרו תורה יש־לנו ועל־פי תורתנו חיב־מיתה הוא כי־עשה עצמו בן־אלהים׃ [7]
8 ויהי כשמע פילטוס את־הדבר הזה ויאסף לרא עוד׃
9 וישב ויבא אל־בית המשפט ויאמר אל־ישוע מאין אתה ולא־השיבו ישוע דבר׃ [8] [9]
10 ויאמר אליו פילטוס אלי לא תדבר הלא ידעת כי יש־לאל ידי לצלבך ויש־לאל ידי לשלח׃ [10]
11 ויען ישוע לאמר לא היתה־לך רשות עלי לולא נתן־לך מלמעלה לכן עון המסגיר אתי אליך גדול מעונך׃ [11]
12 אז יבקש פילטוס לשלחו והיהודים קראו ויאמרו אם־תשלח את־זה אינך אהב לקיסר כי כל־העשה עצמו מלך מרד בקיסר הוא׃ [12]
13 ויהי כשמע פילטוס את־הדבר הזה הוציא את־ישוע וישב על־כסא המשפט במקום הנקרא רצפה ובלשונם גבתא׃
14 והעת ערב פסח וכשעה הששית ויאמר אל־היהודים הנה מלככם והם זעקו טול טול צלב אתו׃
15 ויאמר אליהם פילטוס הצלב אצלב את־מלככם ויענו ראשי הכהנים אין־לנו מלך כי אם־קיסר׃
16 אז מסרו אליהם להצלב ויקחו את־ישוע ויוליכהו׃ [13] [14] [15]
17 וישא את־צלובו ויצא אל־המקום הנקרא מקום הגלגלת ובלשונם גלגלתא׃ [16]
18 ויצלבו אתו שמה ושני אנשים אחרים עמו מזה אחד ומזה אחד וישוע בתוך׃ [17] [18] [19]
19 ופילטוס כתב על־לוח וישם על־הצלוב וזה־דבר מכתבו ישוע הנצרי מלך היהודים׃ [20]
20 ויהודים רבים קראו את־המכתב הזה כי המקום אשר נצלב־שם ישוע קרוב אל־העיר והמכתב כתוב עברית ויונית ורומית׃
21 ויאמרו ראשי כהני היהודים אל־פילטוס אל־נא תכתב מלך היהודים כי אם־אשר אמר אני מלך היהודים׃ [21]
22 ויען פילטוס ויאמר את־אשר כתבתי כתבתי׃
23 ויהי כאשר צלבו אנשי הצבא את־ישוע ויקחו את־בגדיו ויחלקום לארבעה חלקים חלק לאיש וגם את־כתנתו והכתנת לא־היתה תפורה כי אם־מעשה ארג מפיה ועד־קצה׃ [22]
24 ויאמרו איש אל־אחיו אל־נא נקרעה לקרעים כי־נפיל עליה גורל למי תהיה למלאת דבר הכתוב יחלקו בגדי להם ועל־לבושי יפילו גורל ויעשו־כן אנשי הצבא׃ [23]
25 ועל־יד צלוב ישוע עמדו אמו ואחות אמו מרים אשת קלופס ומרים המגדלית׃ [24] [25]
26 וירא ישוע את־אמו ואת־תלמידו אשר אהב עמדים אצלו ויאמר אל־אמו אשה הנה בנך׃ [26] [27]
27 ואחר אמר אל־תלמידו הנה אמך ומן־השעה ההיא אסף אתה התלמיד אל־ביתו׃
28 ויהי מאחרי־כן כאשר ידע ישוע כי כבר נעשה הכל למען ימלא הכתוב כלו אמר צמאתי׃ [28]
29 ושם־כלי מלא חמץ ויטבלו ספוג בחמץ וישימו על־אזוב ויקריבו אל־פיו׃
30 ויקח ישוע את־החמץ ויאמר כלה ויט את־ראשו ותצא רוחו׃ [29]
31 והיהודים אמרו לא ילינו הפגרים על־הצלוב ביום השבת כי־ערב שבת היה וגדול יום השבת ההוא וישאלו מן־פילטוס לשבר את־שוקיהם ולהוריד אתם׃ [30] [31]
32 ויבאו אנשי הצבא וישברו את־שוקי האחד ואת־שוקי השני הנצלבים עמו׃
33 ויבאו אל־ישוע ויראו והנה מת ולא שברו את־שוקיו׃
34 ואחד מאנשי הצבא דקרו בחנית בצדו ויצא דם ומים׃
35 והראה זאת העיד ועדותו קימת והוא יודע כי אמת יגיד למען גם־אתם תאמינו׃
36 כי זאת היתה למלאת הכתוב ועצם לא־תשברו בו׃ [32]
37 ועוד כתוב אחר אמר והביטו אליו את אשר דקרו׃ [33]
38 ואחר בא יוסף הרמתי והוא תלמיד ישוע בסתר מפני היהודים וישאל מאת פילטוס אשר יתנהו לשאת את־גופת ישוע וינח לו פילטוס ויבא וישא את־גופת ישוע׃ [34] [35] [36]
39 ויבא גם־נקדימון אשר בא־לפנים בלילה אל־ישוע ויבא תערבת מר־ואהלות כמאה ליטרין׃ [37] [38]
40 ויקחו את־גופת ישוע ויחתלוה בתכריכין עם־הבשמים כמנהג היהודים לקבר את־מתיהם׃
41 ובמקום אשר נצלב היה גן ובגן קבר חדש אשר לא־הנח בו מת עד־הנה׃ [39]
42 שם שמו את־ישוע כי־ערב שבת היה ליהודים והקבר קרוב׃