1 ויהי ככלות ישוע לדבר את־הדברים האלה ויצא החוצה עם־תלמידיו אל־עבר לנחל קדרון ושם היה גן ויבא בו הוא ותלמידיו׃ [1]
2 וגם־יהודה מוסרו ידע את־המקום כי־פעמים רבות נועד שמה ישוע עם־תלמידיו׃ [2] [3]
3 ויקח יהודה את־הגדוד ומשרתים מאת ראשי הכהנים והפרושים ויבא שמה בנרות ובלפידים ובכלי־נשק׃ [4]
4 וישוע ידע את כל־אשר יבא עליו ויצא ויאמר אליהם את־מי תבקשו׃ [5]
5 ויענו ויאמרו את־ישוע הנצרי ויאמר אליהם ישוע אני הוא וגם־יהודה מוסרו עמד אצלם׃
6 ויהי באמר ישוע אליהם אני הוא ויסגו אחור ויפלו ארצה׃
7 ויסף ויאמר אליהם את־מי תבקשו ויאמרו את־ישוע הנצרי׃ [6]
8 ויען ישוע ויאמר הלא אמרתי לכם אני הוא לכן אם־אתי תבקשו הניחו לאלה וילכו׃
9 למלאת הדבר אשר דבר אשר נתתם לי מאלה לא־אבד לי אף־אחד׃
10 ולשמעון פטרוס חרב וישלפה ויך את־עבד הכהן הגדול ויקצץ את־אזנו הימנית ושם העבד מלכוס׃ [7]
11 ויאמר ישוע אל־פטרוס השב חרבך אל־נדנה הלא־אשתה את־הכוס אשר נתן־לי אבי׃ [8] [9] [10]
12 אז תפשו הגדוד ושר האלף ומשרתי היהודים את־ישוע ויאסרהו׃ [11]
13 ויוליכהו בראשונה אל־חנן כי הוא היה חותן קיפא אשר שמש בכהנה גדולה בשנה ההיא׃ [12]
14 הוא קיפא אשר יעץ את־היהודים לאמר טוב אשר איש־אחד יאבד בעד כל־העם׃ [13]
15 ושמעון פטרוס ותלמיד אחר הלכו אחרי ישוע והתלמיד ההוא היה נודע לכהן הגדול ויבא עם־ישוע לחצר הכהן הגדול׃ [14] [15] [16] [17]
16 ופטרוס עמד מחוץ לשער ויצא התלמיד האחר הנודע לכהן הגדול וידבר אל־השערת ויבא את־פטרוס הביתה׃
17 ותאמר האמה השערת אל־פטרוס הלא גם־אתה מתלמידי האיש הזה ויאמר לא׃ [18] [19]
18 והעבדים והמשרתים הדליקו אש גחלים מפני הקר ויעמדו ויתחממו וגם־פטרוס עמד עמם ומתחמם׃ [20]
19 וישאל הכהן הגדול את־ישוע על־תלמידיו ועל־לקחו׃ [21]
20 ויען ישוע ויאמר אליו אנכי דברתי באזני כל־העולם ותמיד למדתי בבית כנסת ובבית המקדש אשר כל־היהודים נקהלים שמה ולא־דברתי דבר בסתר׃
21 ומה־תשאל אתי שאל־נא את־השמעים מה־שדברתי אליהם הנם יודעים את־אשר אמרתי׃
22 ויהי כדברו הדברים האלה ויך אחד המשרתים העמד שמה את־ישוע על־הלחי ויאמר הכזאת תענה את־הכהן הגדול׃
23 ויען אותו ישוע אם־רעה דברתי הגד רעתי ואם־טוב מדוע תכה לחיי׃
24 וישלחהו חנן אסור באזיקים אל־קיפא הכהן הגדול׃ [22]
25 ושמעון פטרוס עמד ומתחמם ויאמרו אליו הלא גם־אתה מתלמידיו ויכחש ויאמר לא׃ [23]
26 ויאמר איש מעבדי הכהן הגדול והוא מודע לאשר קצץ פטרוס את־אזנו הלא ראיתיך עמו בגן׃ [24]
27 ויסף פטרוס ויכחש ופתאם קרא התרנגול׃ [25]
28 ויהי בבקר השכם ויוליכו את־ישוע מבית קיפא אל־בית המשפט והמה לא נכנסו שמה למען אשר לא־יטמאו כי אם־יאכלו את־הפסח׃ [26] [27]
29 ויצא פילטוס אליהם ויאמר מה־תאשימו את־האיש הזה׃ [28]
30 ויענו ויאמרו אליו לולא היה זה עשה רע כי עתה לא הסגרנהו אליך׃
31 ויאמר אליהם פילטוס קחו אתו אתם ושפטהו כתורתכם ויאמרו אליו היהודים אין־לנו רשות להמית איש׃ [29] [30]
32 למלאת דבר ישוע אשר דבר לרמז אי־זו מיתה סופו למות׃
33 וישב פילטוס אל־בית המשפט ויקרא אל־ישוע ויאמר אליו האתה הוא מלך היהודים׃ [31] [32] [33]
34 ויען אתו ישוע לאמר המלבך תדבר זאת או אחרים הגידו־לך עלי׃ [34]
35 ויאמר פילטוס הכי אנכי יהודי הלא עמך וראשי הכהנים הסגירוך אלי מה עשית׃
36 ויען ישוע ויאמר מלכותי איננה מן־העולם הזה לו־היתה מלכותי מן־העולם הזה כי אז נלחמו לי משרתי לבלתי המסר ביד היהודים אבל עתה מלכותי איננה מפה׃ [35]
37 ויאמר אליו פילטוס אם־כן אפוא מלך אתה ויען ישוע לאמר אתה אמרת כי־מלך אנכי לזאת נולדתי ולזאת באתי בעולם להעיד לאמת כל־אשר הוא מן־האמת ישמע בקולי׃ [36] [37]
38 ויאמר אליו פילטוס מה היא האמת ואחרי דברו זאת יצא שנית אל־היהודים ויאמר אליהם אני לא־מצאתי בו כל־עון׃ [38] [39] [40]
39 הן מנהג הוא לכם שאשלח לכם איש אחד חפשי בפסח רצונכם שאשלח לכם את־מלך היהודים׃ [41] [42] [43]
40 ויוסיפו ויצעקו לאמר לא את־האיש הזה אלא את־בר־אבא ובר־אבא היה שדד׃ [44] [45]