1 ויהי בעברו וירא איש והוא עור מיום הולדו׃ [1] [2]
2 וישאלו אתו תלמידיו לאמר רבי מי החטא הוא או ילדיו כי נולד עור׃ [3]
3 ויען ישוע לא הוא חטא ולא יולדיו אך למען יגלו־בו מעללי־אל׃ [4]
4 עלי לעשות מעשי שלחי בעוד יום יבוא הלילה אשר־בו לא־יכל איש לעשות׃ [5]
5 בעודני בעולם אור העולם אני׃ [6]
6 ויהי כדברו זאת וירק על־הארץ ויעש טיט מן־הרוק וימרח את־הטיט על־עיני העור׃ [7] [8]
7 ויאמר אליו לך ורחץ בברכת השלח הוא שלוח וילך וירחץ ויבא ועיניו ראות׃
8 ויאמרו שכניו ואשר ראו אתו לפנים כי־עור הוא הלא הוא הישב ושאל צדקה׃ [9]
9 אלה אמרו כי־זה הוא ואלה אמרו אך־דומה לו והוא אמר אני הוא׃
10 ויאמרו אליו ואיך נפקחו עיניך׃ [10]
11 ויען ויאמר איש אשר־נקרא שמו ישוע עשה טיט וימרח על־עיני ויאמר אלי לך ורחץ בברכת השלח ואלך וארחץ ותפקחנה עיני׃
12 ויאמרו אליו ואיו ויאמר לא ידעתי׃
13 ויביאו את־האיש אשר היה עור לפנים אל־הפרושים׃ [11]
14 והיום אשר עשה־בו ישוע את־הטיט ויפקח את־עיניו היה יום השבת׃ [12]
15 ויוסיפו לשאל אתו גם־הפרושים איך נפקחו עיניו ויאמר אליהם טיט שם על־עיני וארחץ והנני ראה׃
16 ויאמרו מקצת הפרושים זה האיש לא מאת אלהים הוא כי לא־ישמר את־השבת ואחרים אמרו איכה יוכל איש חטא לעשות אתות כאלה ותהי־מחלקת ביניהם׃ [13] [14]
17 ויוסיפו ויאמרו אל־העור ואתה מה־תאמר לו כי פקח עיניך ויאמר נביא הוא׃ [15]
18 ולא־האמינו היהודים כי עור היה וארו עיניו עד־אשר קראו אל־יולדי הנרפא׃ [16]
19 וישאלו אתם לאמר הזה בנכם אשר אמרתם נולד עור ואיכה הוא ראה עתה׃ [17]
20 ויענו אתם יולדיו ויאמרו ידענו כי זה הוא בננו וכי נולד עור׃
21 אבל לא ידענו איך הוא ראה עתה ולא ידענו מי פקח את־עיניו הלא בן־דעת הוא שאלו את־פיהו והוא יגיד מה־היה לו׃
22 כזאת דברו יולדיו מיראתם את־היהודים כי היהודים כבר נועצו לנדות את־כל־אשר יודה כי הוא המשיח׃
23 על־כן אמרו יולדיו בן־דעת הוא שאלו את־פיהו׃
24 ויקראו שנית לאיש אשר היה עור ויאמרו אליו תן כבוד לאלהים אנחנו ידענו כי־האיש הזה חטא הוא׃ [18]
25 ויען ויאמר אם־חטא האיש לא ידעתי אחת ידעתי כי עור הייתי ועתה הנני ראה׃ [19]
26 ויאמרו אליו עוד מה־עשה לך איך פקח עיניך׃
27 ויען אתם כבר אמרתי לכם הלא שמעתם ומה־לכם לשמע שנית התחפצו גם־אתם להיות תלמידיו׃ [20]
28 ויחרפו אתו ויאמרו אתה תלמידו ואנחנו תלמידיו של־משה׃
29 אנחנו יודעים כי אל־משה דבר האלהים ואת־זה לא ידענו מאין הוא׃
30 ויען האיש ויאמר אליהם דבר נפלא הוא אשר אתם לא ידעתם מאין הוא והוא פקח את־עיני׃ [21]
31 והנה ידענו כי את־החטאים לא־ישמע אל כי אם־את־ירא אלהים ועשה רצונו אתו ישמע׃ [22]
32 מעולם לא נשמע אשר־פקח איש עיני עור מרחם׃
33 לולא היה זה מאת אלהים לא היה יכל לעשות מאומה׃
34 ויענו ויאמרו אליו הן בחטאים נולדת כלך ואתה תלמדנו ויהדפהו החוצה׃ [23]
35 וישמע ישוע כי הדפהו החוצה ויפגשהו ויאמר אליו התאמין בבן־האדם׃ [24]
36 ויען ויאמר מי הוא־זה אדני ואאמין בו׃
37 ויאמר אליו ישוע הן־ראית אתו והמדבר אליך הנה זה הוא׃
38 ויאמר אני מאמין אדני וישתחו לו׃
39 ויאמר ישוע אני באתי לעולם הזה לדין למען יראו העורים והראים יהיו לעורים׃ [25]
40 ואשר היו עמו מן־הפרושים שמעו דבריו ויאמרו אליו הגם אנחנו עורים׃
41 ויאמר אליהם לו הייתם עורים לא־היה בכם חטא ועתה אמרתם פקחים אנחנו ותעמד חטאתכם׃ [26]