1 וישוע הלך אל־הר הזיתים׃
2 ויהי בבקר ויבא עוד אל־המקדש וכל־העם באו אליו וישב וילמדם׃ [1]
3 ויביאו הסופרים והפרושים לפניו אשה אשר נתפשה והיא נאפת ויעמידוה בתוך׃ [2]
4 ויאמרו אליו רבי האשה הזאת נתפשה על מעשה נאופה׃
5 ומשה צונו בתורה לסקל נשים כאלה ואתה מה־תאמר׃
6 והם לנסות אתו דברו־זאת למצא עליו שטנה ויתכופף ישוע למטה ויתו באצבעו על־הקרקע׃ [3]
7 ויהי כאשר הוסיפו לשאל אתו וישא את־עיניו ויאמר אליהם מי בכם חף מפשע הוא ידה־בה אבן בראשונה׃
8 ויתכופף שנית למטה ויתו על־הקרקע׃ [4]
9 הם שמעו ולבם נקפם ויצאו אחד אחד החל מן־הזקנים ועד האחרונים ויותר ישוע לבדו והאשה עמדת בתוך׃
10 וישא ישוע את־עיניו וירא כי־אין איש בלתי האשה לבדה ויאמר אליה אשה איפה שטניך ההרשיעך איש׃
11 ותאמר לא אחד אדני ויאמר לכן גם־אני לא ארשיעך לכי לדרכך ואל תחטאי עוד׃
12 ויסף ישוע וידבר אליהם לאמר אני אור העולם כל־ההלך אחרי לא יתהלך בחשכה כי־אור החיים יהיה־לו׃ [5]
13 ויאמרו הפרושים על־נפשך אתה מעיד עדותך איננה נאמנה׃ [6]
14 ויען ישוע ויאמר אליהם אף אם־אעיד על־נפשי עדותי אמת יען אשר־ידעתי מאין באתי ואנה אני הלך ואתם לא ידעתם מאין באתי ואנה אלך׃
15 אתם לפי הבשר תשפטו ואני לא אשפט איש׃
16 וכי אשפט אנכי משפטי אמת כי לא לבדי אני כי אם־אני והאב אשר שלחני׃ [7]
17 וגם בתורתכם כתוב כי עדות שני אנשים נאמנה היא׃
18 אני הוא המעיד עלי וגם־האב אשר שלחני יעידני׃
19 ויאמרו אליו אביך איו ויען ישוע גם־אתי גם את־אבי לא ידעתם ולו ידעתם אתי כי עתה גם את־אבי ידעתם׃ [8]
20 כדברים האלה דבר בבית האוצר בלמדו במקדש ולא־תפשו איש כי לא־בא עתו׃ [9]
21 ויוסף ישוע ויאמר אליהם אני הלך מזה ותבקשוני ובחטאתכם תמותו אל־אשר אני הלך שמה אתם לא־תוכלו לבוא׃ [10] [11] [12] [13]
22 ויאמרו היהודים היאבד עצמו כי אמר אל־אשר אני הולך שמה אתם לא־תוכלו לבוא׃ [14]
23 ויאמר אליהם אתם הנכם מן־התחתונים ואני מן־העליונים אתם מן־העולם הזה ואני אינני מן־העולם הזה׃ [15]
24 לכן אמרתי לכם כי תמותו בחטאיכם כי אם־לא תאמינו כי־אני הוא בחטאיכם תמותו׃
25 ויאמרו אליו מי־זה אתה ויאמר אליהם ישוע אשר גם מראש דברתי לכם׃
26 רבות עמי לדבר ולשפט עליכם אכן שלחי נאמן הוא ואשר שמעתי ממנו אתו אדבר אל־העולם׃ [16] [17]
27 והם לא הבינו כי על־האב אמר אליהם׃
28 אז אמר להם ישוע בעת תנשאו את־בן־האדם וידעתם כי־אני הוא וכי אינני עשה דבר מנפשי כי אם־כאשר למדני אבי אלה אדבר׃ [18] [19]
29 ואשר שלח אתי הוא עמדי האב לא עזבני לבדד כי את־הטוב בעיניו אני עשה תמיד׃
30 ויהי בדברו זאת ויאמינו בו רבים׃ [20]
31 ויאמר ישוע אל־היהודים המאמינים בו אם־תעמדו בדברי באמת תלמידים אתם לי׃ [21] [22]
32 וידעתם את האמת והאמת תוציאכם לחרות׃ [23] [24]
33 ויענו אתו זרע אברהם אנחנו ומימינו לא־היינו לאיש לעבדים ואיכה תאמר בני חורין תהיו׃
34 ויען אתם ישוע אמן אמן אני אמר לכם כל־עשה חטא עבד הוא לחטא׃
35 והעבד לא־ישכן בבית לעולם הבן ישכן לעולם׃
36 לכן אם־הבן יעשה אתכם בני חורין חפשים באמת תהיו׃
37 ידעתי כי־זרע אברהם אתם אבל אתם מבקשים להמיתני כי דברי לא־יכן בתוככם׃ [25]
38 אני מדבר את אשר ראיתי אצל אבי ואתם עשים את אשר ראיתם אצל אביכם׃ [26]
39 ויענו ויאמרו אליו אבינו הוא אברהם ויאמר אליהם ישוע לו הייתם בני אברהם כמעשי אברהם עשיתם׃
40 ועתה אתם מבקשים להמיתני אני האיש אשר דברתי אליכם האמת אשר שמעתי מעם האלהים אברהם לא עשה כזאת׃
41 את־מעשי אביכם אתם עשים ויאמרו אליו לא ילדי זנונים אנחנו יש־לנו אב אחד הוא האלהים׃ [27]
42 ויאמר אליהם ישוע לו היה אלהים אביכם כי־עתה אהבתם אתי כי אנכי יצאתי ובאתי מאת האלהים הן־לא־ממני באתי אך־הוא שלחני׃ [28]
43 מדוע לא תדעו לשוני יען אשר לא־תוכלון לשמע את־דברי׃
44 אתם מאת אביכם השטן ולעשות את־תאות אביכם חפצתם הוא רוצח היה מראש ובאמת לא עמד כי אמת אין־בו מדי דברו שקר ידבר מלבו כי־משקר הוא ואבי השקר׃ [29]
45 ואני יען דברי האמת לא תאמינו לי׃
46 מי בכם על־עון יוכיחני ואם־אמת דברתי מדוע לא־תאמינו לי׃ [30] [31]
47 אשר מאת האלהים הוא ישמע את־דברי האלהים ואתם לא שמעתם באשר אינכם מאת האלהים׃
48 אז יענו היהודים ויאמרו אליו הלא הטבנו אשר דברנו כי שמרוני אתה ושד בך׃
49 ויען ישוע שד אין־בי רק את־אבי אני מכבד ואתם תבזוני׃
50 אכן לא אדרש את־כבודי יש אחד אשר ידרש וישפט׃
51 אמן אמן אני אמר לכם אם־ישמר איש את־דברי לא יראה־מות לנצח׃ [32]
52 ויאמרו אליו היהודים עתה ידענו כי־שד בך הן אברהם והנביאים מתו ואתה אמרת אם־ישמר איש את־דברי לא יטעם־מות לנצח׃
53 הגדול אתה מאברהם אבינו אשר מת גם־הנביאים מתו מה־תעשה עצמך׃ [33]
54 ויען ישוע אם־אני מכבד את־נפשי כבודי מאין אבי הוא המכבד אתי אשר תאמרו לו הוא אלהינו׃
55 ולא ידעתם אתו ואני ידעתי ואם־אמרתי אינני יודע אתו אהיה משקר כמוכם אבל ידעתיו ואת־דברו שמרתי׃
56 אברהם אביכם שש לראות את־יומי וירא וישמח׃ [34]
57 ויאמרו אליו היהודים לא בן־חמשים שנה אתה ואת־אברהם ראית׃ [35]
58 ויאמר אליהם ישוע אמן אמן אני אמר לכם בטרם היות אברהם אני הייתי׃ [36]
59 אז ירימו אבנים לרגם אתו וישוע התעלם ויצא מן־המקדש ויעבר בתוכם עבור וחלוף׃