ספר מלכים (בעברית: ספר מלכים, ספר מלכים) הוא ספר בתנ"ך העברי, המצוי כשני ספרים (מלכים א’-ב’) בברית הישנה הנוצרית. היא מסיימת את ההיסטוריה הדאוטונומיסטית, תולדות ישראל הכוללת גם את ספרי יהושע ושופטים וספרי שמואל.
פרשני המקרא מאמינים שספרי המלכים נכתבו כדי לספק הסבר תיאולוגי לחורבן ממלכת יהודה על ידי בבל בערך. שנת 586 לפנה"ס ולספק יסוד לחזרה מגלות בבל. שני ספרי המלכים מציגים תולדות ישראל ויהודה הקדומות, ממות דוד המלך ועד שחרורו של יהויכין מהכלא בבבל - תקופה של כ-400 שנה (960 לערך – 560 לפנה"ס). חוקרים נוטים להתייחס לספרים כאל מהדורה ראשונה מסוף המאה ה-7 לפנה"ס ומהדורה שנייה ואחרונה מאמצע המאה ה-6 לפנה"ס.