1 וגם אל־תלמידיו אמר איש עשיר היה ולו סכן על־ביתו וילשינהו אליו כי־מפזר הוא את־קניניו׃ [1]
2 ויקרא אליו ויאמר מה־זאת שמעתי עליך תן חשבון פקדתך כי לא תוכל להיות עוד סכן לי׃
3 ויאמר הסוכן בלבו מה אעשה כי־יקח אדני ממני את הפקדה לעדר לא־אוכל ולחזור על־הפתחים אני בוש׃ [2]
4 ידעתי מה אעשה למען יאספוני אל־בתיהם בעת אם הוסרתי מפקדתי׃
5 ויקרא אל־כל־אחד מהאנשים אשר־נשה בהם אדניו ויאמר אל־הראשון כמה אתה חיב לאדני׃
6 ויאמר מאה־בת שמן ויאמר אליו קח את־שטרך ומהר שב וכתבת חמשים׃
7 ואל־אחר אמר כמה אתה חיב ויאמר מאת כר חטים ויאמר קח את־שטרך וכתב שמנים׃
8 וישבח האדון את־סכן העולה על־אשר הערים לעשות כי בני העולם הזה ערומים הם בדורם מבני האור׃ [3] [4] [5]
9 וגם־אני אמר לכם קנו לכם אהבים בממונה של־עולה למען יאספו אתכם בעת כלתו אל־משכנות עולם׃
10 הנאמן במעט מזער נאמן גם־בהרבה והמעול במעט מזער מעול גם־בהרבה׃ [6] [7]
11 לכן אם־בממונה של־עולה לא הייתם נאמנים את האמתי מי יפקידנו בידכם׃
12 ואם־בדבר אשר לאחרים לא הייתם נאמנים את אשר לכם מי יתן לכם׃
13 אין עבד יכל לעבד שני אדנים כי ישנא את־האחד ויאהב את־האחר או ידבק באחד ואת־האחר יבזה לא תוכלו עבד את־האלהים ואת הממון׃ [8]
14 וישמעו כל־הדברים האלה גם־הפרושים אשר הם אהבי כסף וילעיגו לו׃ [9]
15 ויאמר אליהם אתם הם המצטדקים לפני האדם ואלהים יודע את־לבבכם כי הגבה באדם תועבה הוא לפני האלהים׃ [10]
16 התורה והנביאים נתנו עד־יוחנן ומן־אז והלאה בשורת מלכות האלהים וכל־איש ביד חזקה יבוא בה׃ [11]
17 אבל נקל לשמים ולארץ לעבר מאשר יפל קוץ אחד מן־התורה׃ [12]
18 כל־המשלח את־אשתו ונשא אחרת נאף הוא וכל־הנשא את־הגרושה מאישה נאף הוא׃ [13]
19 איש עשיר היה והוא לבוש ארגמן ושש ויתענג וישמח יום יום׃ [14]
20 ואיש אביון ושמו לעזר משכב פתח שער ביתו והוא מלא אבעבעות׃
21 ויתאו לשבע מן־הפרורים הנפלים מעל שלחן העשיר וגם הכלבים באו וילקו אבעבעותיו׃
22 ויהי כאשר מת האביון וישאוהו המלאכים אל־חיק אברהם וגם־העשיר מת ויקבר׃ [15]
23 ויהי בשאול וכאבו גדול מאד וישא את־עיניו וירא את־אברהם מרחוק ואת־לעזר בחיקו׃
24 ויצעק ויאמר אבי אברהם חנני ושלח־נא את־לעזר ויטבל את־ראש אצבעו במים לקרר את־לשוני כי נעצבתי במוקד הזה׃
25 ויאמר אברהם בני זכר כי־אתה לקחת טובך בחייך ולעזר לקח את־הרעות ועתה הוא ינחם ואתה במעצבה׃
26 ולא עוד אלא שגיא גדול מפריד בינינו וביניכם אשר לא־יוכלו לעבור החפצים ללכת מפה אליכם וגם לא יעברו משם אלינו׃ [16]
27 ויאמר אם־כן אבי שאל אני מאתך לשלח אתו אל־בית אבי׃
28 כי חמשה אחים לי ויעד בהם פן־יבאו גם־הם אל־מקום המעצבה הזה׃
29 ויאמר אברהם יש להם משה והנביאים אליהם ישמעון׃
30 ויאמר לא־כן אברהם אבי כי אם־יבא אליהם אחד מן־המתים אז ישובו׃
31 ויאמר אליו אם־לא ישמעו אל־משה ואל־הנביאים גם כי־יקום אחד מן־המתים לא יאמינו׃