1 ויהי בצאתו מן־המקדש ויאמר אליו אחד מתלמידיו רבי ראה מה־יפו האבנים והבנינים האלה׃ [1] [2]
2 ויען אתו ישוע ויאמר הראית את־הבנינים הגדולים האלה לא־תשאר אבן על־אבן אשר לא תתפרק׃
3 וישב על־הר הזיתים ממול המקדש וישאלהו פטרוס ויעקב ויוחנן ואנדרי והם לבדם אתו׃ [3]
4 אמר־נא לנו מתי תהיה־זאת ומה־הוא האות בבא העת אשר תעשה־בה כל־זאת׃ [4]
5 ויען ישוע וידבר אליהם השמרו לכם פן־יתעה אתכם איש׃ [5]
6 כי רבים יבאו בשמי לאמר אני הוא והתעו רבים׃
7 ובשמעכם מלחמות ושמעות מלחמה אל־תבהלו כי־היו תהיה זאת ועוד לא בא הקץ׃ [6]
8 כי־יקום גוי על־גוי וממלכה על־ממלכה והיה רעש כה וכה והיה רעב ומהומה׃
9 אלה ראשית החבלים ואתם השמרו בנפשתיכם כי־ימסרו אתכם לסנהדריות והכיתם בבתי כנסיות ולפני נגידים ומלכים תובאו למעני לעדות להם׃ [7] [8]
10 והבשורה צריכה להקרא בראשנה לכל־הגוים׃ [9]
11 וכאשר יוליכו ומסרו אתכם אל־תדאגו ואל־תחשבו מה־תדברו כי הדבר אשר יושם בפיכם בשעה ההיא אותו תדברו יען אשר לא־אתם המדברים כי אם־רוח הקדש׃ [10]
12 ואח ימסר את־אחיו למות ואב את־בנו וקמו בנים באבותם והמיתו אותם׃ [11]
13 והייתם שנואים לכל למען שמי והמחכה עד־עת קץ הוא יושע׃
14 וכי תראו את־שקוץ משמם אשר אמר דניאל הנביא עמד במקום אשר לא־לו הקורא יבין אז נוס ינוסו אנשי יהודה אל־ההרים׃ [12] [13] [14]
15 ואשר על־הגג אל־ירד הביתה ואל־יבא בו לשאת דבר מביתו׃
16 ואשר בשדה אל־ישב הביתה לשאת מלבושו׃
17 ואוי להרות ולמיניקות בימים ההמה׃
18 אך התפללו אשר לא־תהיה מנוסתכם בחרף׃
19 כי הימים ההם יהיו עת צרה אשר לא־נהיתה כמוה מראשית הבריאה אשר ברא אלהים עד־עתה וכמוה לא־תהיה עוד׃ [15] [16]
20 ולולי קצר יהוה את־הימים ההם לא־יושע כל־בשר אך למען הבחירים אשר בחר בם קצר את־הימים׃
21 ואז אם־יאמר אליכם איש הנה־פה המשיח או הנהו שם אל־תאמינו׃ [17] [18]
22 כי יקומו משיחי שקר ונביאי שקר ונתנו אתות ומופתים להתעות אף את־הבחירים אם־יוכלו׃ [19]
23 ואתם ראו הנה מראש הגדתי לכם את־כל׃
24 והיה בימים ההם אחרי הצרה ההיא תחשך השמש והירח לא־יגיה אורו׃ [20] [21]
25 והכוכבים יפלו מן־השמים וחילי השמים יתמוטטו׃
26 ואז יראו את־בן־האדם בא בעננים בגבורה רבה ובכבוד׃ [22] [23]
27 ואז ישלח את־מלאכיו ויקבץ את־בחיריו מארבע הרוחות מקצה הארץ עד־קצה השמים׃ [24]
28 ומן־התאנה למדו־נא את־משל הדבר כשירטב ענפה ופרח עלה ידעתם כי קרוב הקיץ׃ [25]
29 כן גם־אתם בראתכם כי־היו אלה דעו כי־קרוב הוא בפתח׃
30 אמן אמר אני לכם לא יעבר הדור הזה עד אשר־יהיו כל־אלה׃ [26]
31 השמים והארץ יעברו ודברי לא יעברון׃ [27]
32 אך עת־בוא היום ההוא והשעה ההיא אין איש יודע גם־לא מלאכי השמים גם־לא הבן מבלעדי האב׃ [28] [29]
33 ראו שקדו והתפללו כי לא ידעתם מתי העת׃
34 והיה כאיש הולך למרחק אשר עזב את־ביתו ויתן רשות לעבדיו ולאיש את־מלאכתו ואת־השוער צוה לשקד׃
35 לכן שקדו כי לא ידעתם מתי יבוא בעל הבית אם־בערב או־בחצות הלילה אם־בעת קריאת התרנגול או בבקר׃
36 פן־יבוא פתאם ומצא אתכם ישנים׃
37 ואת אשר אמרתי לכם הנני אמר לכל שקדו׃