1 ויהי עוד יומים וחג הפסח והמצות בא ויבקשו ראשי הכהנים והסופרים לתפשו בערמה להמיתו׃ [1]
2 ויאמרו לא בחג פן־תהיה מהומה בעם׃ [2]
3 ויהי בהיותו בבית־היני בית שמעון המצרע ויסב אל־השלחן ותבא אשה ובידה פך־מרקחת נרד זך ויקר מאד ותשבר את־הפך ותצק על־ראשו׃ [3] [4] [5]
4 ויש אשר מתרעמים איש אל־רעהו לאמר על־מה היה אבוד המרקחה הזאת׃
5 כי ראויה היתה זאת להמכר ביותר משלש מאות דינר ולתת לעניים ויגערו בה׃
6 ויאמר ישוע הניחו לה למה תלאו נפשה מעשה טוב עשתה עמדי׃ [6]
7 כי העניים תמיד עמכם וכשתרצו תוכלו להיטיב להם ואנכי לא־אהיה אתכם תמיד׃
8 את אשר היה לאל ידה עשתה קדמה לסוך את־גופי לקבורתו׃
9 אמן אמר אני לכם כי באשר תקרא הבשורה הזאת אל־כל־העולם גם את־אשר עשתה היא יספר לזכרון לה׃
10 ויהודה איש־קריות אחד משנים העשר הלך אל־ראשי הכהנים למסר אותו אליהם׃ [7] [8] [9]
11 והם כשמעם שמחו ויאמרו לתת־לו כסף ויבקש תאנה למסרו׃ [10]
12 ויהי בחג המצות ביום הראשון אשר יזבח הפסח ויאמרו אליו תלמידיו איפה תחפץ לאכל את־הפסח ונלכה ונכין׃ [11]
13 וישלח שנים מתלמידיו ויאמר אליהם לכו העירה ופגע אתכם איש נשא צפחת מים לכו אחריו׃ [12]
14 ובאשר יבוא שמה אמרו לבעל הבית כה אמר הרב איה המלון אשר אכל שם את־הפסח עם־תלמידי׃
15 והוא יראה אתכם עליה גדולה מצעה ומוכנה ושם הכינו לנו׃
16 ויצאו תלמידיו ויבאו העירה וימצאו כאשר אמר להם ויכינו את־הפסח׃ [13]
17 ויהי בערב ויבא עם־שנים העשר׃ [14]
18 ויסבו ויאכלו ויאמר ישוע אמן אמר אני לכם אחד מכם ימסרני והוא אכל אתי׃ [15] [16]
19 ויחלו להתעצב ויאמרו אליו זה אחר זה הכי אני הוא׃ [17]
20 ויען ויאמר אליהם אחד משנים העשר הוא הטבל עמי בקערה׃
21 הן בן־האדם הלך ילך ככתוב עליו אבל אוי לאיש ההוא אשר על־ידו ימסר בן־האדם טוב לאיש ההוא שלא נולד׃ [18]
22 ויהי באכלם ויקח ישוע לחם ויברך ויבצע ויתן להם ויאמר קחו אכלו זה הוא גופי׃ [19]
23 ויקח את־הכוס ויברך ויתן להם וישתו ממנה כלם׃ [20]
24 ויאמר להם זה דמי דם־הברית החדשה הנשפך בעד רבים׃
25 אמן אמר אני לכם שתה לא־אשתה עוד מפרי הגפן עד־היום ההוא אשר אשתה אתו חדש במלכות האלהים׃ [21]
26 ואחרי קראם את־ההלל ויצאו אל־הר הזיתים׃ [22] [23]
27 ויאמר אליהם ישוע אתם כלכם תכשלו בי בלילה הזה כי כתוב אכה את־הרעה ותפוצין הצאן׃ [24] [25]
28 אך אחרי קומי מן־המתים אלך לפניכם הגלילה׃ [26]
29 ויאמר אליו פטרוס גם אם־יכשלו כלם אני לא אכשל׃ [27]
30 ויאמר אליו ישוע אמן אמר אני לך כי היום בלילה הזה בטרם יקרא התרנגול פעמים אתה תכחש־בי שלש פעמים׃ [28]
31 והוא התאמץ ויוסף לדבר ויאמר גם כי־יהיה עלי למות אתך כחש לא־אכחש בך וכן אמרו גם־כלם׃
32 ויבאו אל־חצר אחת ושמה גת־שמני ויאמר אל־תלמידיו שבו־לכם פה עד אשר אתפלל׃ [29]
33 ויקח אתו את־פטרוס ואת־יעקב ואת־יוחנן ויחל להשתומם ולמוג׃ [30]
34 ויאמר אליהם נפשי מרה־לי עד־מות עמדו־פה ושקדו׃
35 ויעבר מעט משם והלאה ויפל ארצה ויתפלל אשר אם־יוכל היות תעבר מעליו השעה הזאת׃
36 ויאמר אבא אבי כל תוכל העבר־נא מעלי את־הכוס הזאת אך־לא את־אשר אני רוצה כי אם־את אשר־אתה׃ [31] [32] [33]
37 ויבא וימצאם ישנים ויאמר אל־פטרוס שמעון התישן הכי־לא יכלת לשקד שעה אחת׃ [34]
38 שקדו והתפללו פן־תבאו לידי נסיון הן הרוח היא חפצה והבשר רפה׃
39 ויסף לסור ויתפלל באמרו עוד־הפעם כדברים ההמה׃ [35]
40 וישב וימצאם שנית ישנים כי עיניהם כבדות ולא ידעו מה־יענהו׃ [36]
41 ויבא פעם שלישית ויאמר אליהם נומו עוד ונוחו רב־לי כי־באה השעה הנה בן־האדם נמסר בידי חטאים׃ [37]
42 קומו ונלכה הנה המוסר אותי קרב׃
43 עודנו מדבר ויהודה בא והוא אחד משנים העשר ועמו המון רב בחרבות ובמקלות מאת ראשי הכהנים והסופרים והזקנים׃ [38]
44 והמוסר אתו נתן להם אות לאמר האיש אשר אשקהו זה הוא תפשו אתו והוליכהו אל־ימלט׃ [39]
45 הוא בא והוא נגש אליו ויאמר רבי רבי וינשק־לו׃ [40]
46 וישלחו־בו את־ידיהם ויתפשהו׃ [41]
47 ואחד מן־העמדים אצלו שלף את־חרבו ויך את־עבד הכהן הגדול ויקצץ את־אזנו׃
48 ויען ישוע ויאמר אליהם כצאת על־פריץ יצאתם עלי בחרבות ובמקלות לתפשני׃ [42]
49 ואני יום יום הייתי אצלכם מלמד במקדש ולא החזקתם בי אבל למען מלאת דברי הכתובים׃
50 ויעזבו אתו כלם וינוסו׃ [43]
51 ונער אחד הלך אחריו מעטף בסדין לכסות את־ערותו ויאחזהו הנערים׃ [44]
52 ויעזב את־הסדין בידם וינס מפניהם ערם׃
53 ויוליכו את־ישוע אל־הכהן הגדול ויקהלו אליו כל־ראשי הכהנים והזקנים והסופרים׃ [45]
54 ופטרוס הלך אחריו מרחוק עד־לחצר הכהן הגדול פנימה וישב שם עם־המשרתים ויתחמם נגד האור׃ [46] [47]
55 וראשי הכהנים וכל־הסנהדרין בקשו עדות על־ישוע להמיתו ולא מצאו׃ [48]
56 כי רבים ענו בו עדות שקר אבל לא היו דבריהם מכונים׃ [49]
57 ויקומו אנשים ויענו בו עדות שקר לאמר׃ [50]
58 שמענו אתו אמר אני אהרס את־ההיכל הזה מעשה ידי אדם ולשלשת ימים אבנה היכל אחר אשר איננו מעשה ידי אדם׃ [51]
59 וגם־בזאת לא היתה עדותם מכונת׃
60 ויקם הכהן הגדול ויעמד בתוך וישאל את־ישוע לאמר האינך משיב דבר מה־זה אלה ענים בך׃ [52]
61 והוא החריש ולא השיב דבר ויוסף עוד הכהן הגדול לשאל אתו ויאמר אליו האתה הוא המשיח בן־המברך׃ [53] [54]
62 ויאמר ישוע אני הוא ואתם תראו את־בן־האדם יושב לימין הגבורה ובא עם־ענני השמים׃ [55]
63 ויקרע הכהן הגדול את־בגדיו ויאמר מה־לנו עוד לבקש עדים׃ [56]
64 הנה שמעתם את־הגדוף מה־דעתכם וירשיעהו כלם כי־חיב מיתה הוא׃
65 ויחלו מהם לרק בו ויחפו את־פניו ויכהו באגרף ויאמרו אליו הנבא והמשרתים אחזהו במכות על־הלחי׃ [57]
66 ויהי בהיות פטרוס בתחתית החצר ותבא אחת משפחות הכהן הגדול׃ [58] [59]
67 ותרא את־פטרוס כי מתחמם הוא ותבט־בו ותאמר גם־אתה היית עם־הנצרי ישוע׃
68 ויכחש ויאמר לא אדע ולא אבין מה את אמרת ויצא החוצה אל־האולם ויקרא התרנגל׃ [60]
69 ותראהו השפחה ותאמר עוד אל־העמדים שם זה הוא אחד מהם ויכחש פעם שנית׃ [61]
70 ומעט אחרי־כן גם־העמדים שם אמרו אל־פטרוס אמנם אתה אחד מהם כי אף־גלילי אתה ולשונך כלשונם׃ [62]
71 ויחל להחרים את־נפשו ולהשבע לאמר לא ידעתי את־האיש הזה אשר דברתם׃
72 והתרנגל קרא פעם שנית ויזכר פטרוס את־הדבר אשר אמר־לו ישוע בטרם יקרא התרנגל פעמים תכחש בי שלש פעמים וישם על־לבו ויב׃ [63] [64] [65]