1 ויצא משם ויבא אל־ארצו וילכו אחריו תלמידיו׃ [1]
2 ויהי ביום השבת ויחל ללמד בבית הכנסת וישמעו רבים וישתוממו ויאמרו מאין לאיש הזה כאלה ומה החכמה הנתונה לו עד־אשר נעשו גבורות כאלה על־ידיו׃ [2] [3] [4]
3 הלא הוא החרש בן־מרים ואחי יעקב ויוסי ויהודה ושמעון והלא אחיותיו אתנו פה ויהי להם למכשול׃ [5] [6]
4 ויאמר אליהם ישוע אין הנביא נקלה כי אם־בארצו ובין קרוביו ובביתו׃ [7]
5 ולא יכל לעשות שם כל־גבורה רק חלשים מעטים שם ידיו עליהם וירפאם׃ [8]
6 ויתמה על־חסרון אמונתם ויעבר בכפרים מסביב וילמד׃
7 ויקרא אל־שנים העשר ויחל לשלח אותם שנים שנים ויתן להם שלטן על־רוחות הטמאה׃ [9]
8 ויצו עליהם אשר לא־יקחו מאומה לדרך זולתי מקל לבדו לא תרמיל ולא לחם ולא מעות בחגורה׃ [10]
9 ולהיות נעולי סנדל ושתי כתנות לא ילבשו׃
10 ויאמר אליהם כי תבאו בית־איש באחד המקומות שבו־בו עד כי־תצאו משם׃ [11]
11 וכל־אשר לא־יאספו אתכם ולא ישמעו אליכם צאו משם ונערו את־עפר כפות רגליכם לעדות להם (אמן אני אמר לכם לסדם ולעמרה יקל ביום הדין מן־העיר ההיא)׃ [12]
12 ויצאו ויקראו לשוב בתשובה׃ [13]
13 ויגרשו שדים רבים ויסוכו בשמן חלשים רבים וירפאום׃ [14]
14 וישמע המלך הורדוס שמעו כי נודע שמו ויאמר יוחנן המטביל נעור מן־המתים ועל־כן פעלים בו הכחות׃ [15] [16]
15 ויש אמרים כי אליהו הוא ואחרים אמרו כי־נביא הוא או כאחד הנביאים׃
16 וישמע הורדוס ויאמר יוחנן אשר אנכי נשאתי את־ראשו מעליו הוא קם מן־המתים׃
17 כי הוא הורדוס שלח ויתפש את־יוחנן ויאסרהו בבית הסהר בגלל הורודיה אשת פילפוס אחיו אשר לקחה לו לאשה׃ [17] [18]
18 כי יוחנן אמר אל־הורדוס אשת אחיך איננה מתרת לך׃
19 ותשטם אותו הורודיה ותבקש המיתו ולא מצאה׃
20 כי הורדוס ירא את־יוחנן באשר ידע כי־איש צדיק וקדוש הוא וישמר עליו והרבה עשה ויערב לו לשמע אתו׃ [19]
21 ויהי היום המכשר כאשר עשה הורדוס משתה ביום הלדת אתו לגדוליו ולשרי האלפים ולראשי הגליל׃ [20]
22 ותבא בת־הורודיה ותרקד ותיטב בעיני הורדוס ובעיני המסבים עמו ויאמר המלך אל־הנערה שאלי ממני את־אשר תחפצי ואתן לך׃
23 וישבע לה לאמר כל־אשר תשאלי ממני אתן־לך עד־חצי המלכות׃
24 ותצא ותאמר לאמה מה אשאל ותאמר את־ראש יוחנן המטביל׃
25 ותמהר מאד לבוא אל־המלך ותשאל לאמר רצוני שתתן לי עתה בקערה את־ראש יוחנן המטביל׃
26 ויתעצב המלך מאד אך בעבור השבועה ובעבור המסבים עמו לא רצה להשיב פניה׃
27 ומיד שלח המלך אחד הטבחים ויצוהו להביא את־ראשו׃ [21]
28 וילך ויכרת את־ראשו בבית הסהר ויביאהו בקערה ויתנהו לנערה והנערה נתנה אל־אמה׃
29 וישמעו תלמידיו ויבאו וישאו את־גויתו וישימוה בקבר׃
30 ויקהלו השליחים אל־ישוע ויגידו לו את־כל־אשר עשו ואת־כל־אשר למדו׃
31 ויאמר אליהם באו אתם לבדכם אל־מקום חרבה ונוחו מעט כי רבים היו הבאים והיצאים על־לאין־עת להם לאכול׃ [22]
32 וילכו משם באניה אל־אחת החרבות לבדד׃
33 וההמון ראה אותם יצאים ויכירהו רבים וירוצו שמה ברגליהם מכל הערים ויעברו אותם ויאספו אליו׃ [23]
34 ויצא ישוע וירא המון עם רב ויהמו מעיו להם כי היו כצאן אשר אין־להם רעה ויחל ללמד אותם דברים הרבה׃
35 ויהי כאשר רפה היום לערוב ויגשו אליו תלמידיו ויאמרו הנה המקום חרב והיום רד מאד׃ [24]
36 שלח אותם וילכו אל־החצרים והכפרים מסביב לקנות להם לחם כי אין־להם מה־שיאכלו׃
37 ויען ויאמר אליהם תנו אתם להם לאכל ויאמרו אליו הנלך לקנות לחם במאתים דינר לתת להם לאכל׃
38 ויאמר אליהם כמה ככרות־לחם יש לכם לכו וראו וידעו ויאמרו חמש ושני דגים׃ [25]
39 ויצו אותם לשבת כלם חברה חברה לבד על־ירק הדשא׃ [26]
40 וישבו שורות שורות למאות ולחמשים׃
41 ויקח את־חמשת ככרות הלחם ואת־שני הדגים וישא עיניו השמימה ויברך ויפרס את־הלחם ויתן לתלמידיו לשום לפניהם ואת־שני הדגים חלק לכלם׃ [27]
42 ויאכלו כלם וישבעו׃
43 וישאו מן־הפתותים מלוא סלים שנים עשר וגם מן־הדגים׃
44 והאכלים מן־הלחם היו כחמשת אלפי איש׃
45 ואחרי־כן האיץ בתלמידיו לרדת באניה ולעבור לפניו אל־עבר הים אל־בית צידה עד־שלחו את־העם׃ [28]
46 ויהי אחר שלחו אתם ויעל ההרה להתפלל׃ [29]
47 ויהי־ערב והאניה באה בתוך הים והוא לבדו ביבשה׃ [30]
48 וירא אותם מתיגעים בשוטם כי הרוח לנגדם ויהי כעת האשמרת הרביעית ויבא אליהם מתהלך על־פני הים ויואל לעבור לפניהם׃ [31]
49 ויראו אתו מתהלך על־פני הים ויאמרו מראה־רוח הוא ויצעקו׃
50 כי־כלם ראוהו ויבהלו אז דבר אתם ויאמר אליהם חזקו כי־אני הוא אל־תיראו׃ [32]
51 וירד אליהם באניה והרוח שככה וישתומם לבם עוד־יותר ויתמהו׃
52 כי לא השכילו בדבר־ככרות הלחם מפני קשי לבבם׃
53 ויעברו את־הים ויבאו ארצה גניסר ויקרבו אל־היבשה׃ [33]
54 ויהי כצאתם מן־האניה ויכירהו׃
55 וירוצו בכל־הככר ההוא מסביב ויחלו לשאת את־החלים במשכבות אל־כל־מקום אשר שמעו כי הוא שם׃
56 ובכל־מקום אשר יבא אל־הכפרים או אל־הערים ואל־השדות שם שמו את־החולים בחוצות ויתחננו לו שיגעו רק בכנף בגדו והיה כל אשר נגעו־בו ונושעו׃