1 במאמר הראשון כתבתי תאופילוס על־כל אשר החל ישוע לעשות וללמד׃ [1]
2 עד־היום אשר לקח למרום אחרי צותו ברוח הקדש את־השליחים אשר־בחר בהם׃
3 ואשר גם־התיצב להם באתות רבות אחרי ענותו וירא אליהם ארבעים יום וידבר על־מלכות האלהים׃
4 ובאכלו עמהם צוה אתם לבלתי סור מירושלים ולהוחיל להבטחת האב אשר שמעתם ממני׃ [2] [3]
5 כי יוחנן הטביל במים ואתם תטבלו ברוח הקדש בקרוב אחרי הימים האלה׃ [4] [5]
6 ויהי בהתאספם יחדו וישאלהו לאמר אדנינו התשיב בעת הזאת את־המלכות לישראל׃ [6] [7]
7 ויאמר אליהם לא לכם לדעת העתים והזמנים אשר קבע האב בשלטנו של׃ [8]
8 אבל תשאו גבורה בבוא עליכם רוח הקדש והייתם עדי בירושלים ובכל יהודה ובשומרון ועד־קצה הארץ׃ [9] [10] [11]
9 ויהי ככלותו לדבר זאת העלה והם ראים וישאהו ענן מנגד עיניהם׃ [12]
10 ויביטו אחריו השמים בעלותו והנה שני אנשים לבושי בדים נצבים עליהם׃
11 ויאמרו אנשי הגליל מה־תעמדו ועיניכם לשמים זה ישוע אשר הועלה מעליכם השמים בוא יבוא כאשר ראיתם אתו עלה למרום׃
12 ויפנו וילכו ירושלימה מן־ההר הנקרא הר הזיתים והוא קרוב לירושלים כדרך תחום שבת׃ [13]
13 ויבאו העירה ויעלו אל־העליה אשר ישבו־בה פטרוס ויעקב ויוחנן ואנדרי פילפוס ותומא בר־תלמי ומתי יעקב בן־חלפי ושמעון הקנא ויהודה בן־יעקב׃ [14]
14 כל אלה היו שקדים יחדו בלב אחד בתפלה ובתחנונים הם והנשים עם מרים אם ישוע ועם־אחיו׃ [15]
15 ובימים ההם קם פטרוס בתוך האחים ומספר שמות הנקהלים יחד כמאה ועשרים ויאמר׃ [16]
16 אנשים אחים צריך היה שימלא הכתוב הזה אשר רוח הקדש דבר מקדם בפי דוד על־יהודה אשר היה למוליך את־תפשי ישוע׃ [17]
17 כי־היה נמנה אתנו וזכה בגורל השרות הזה׃
18 והנה הוא קנה לו שדה בשכר הרשעה ויפל על־פניו ארצה ויבקע בתוך וישפכו כל־מעיו׃ [18]
19 ונודע הדבר הזה לכל־ישבי ירושלים ויקרא בשפתם לשדה ההוא חקל דמא הוא שדה הדם׃
20 כי כתוב בספר תהלים תהי־טירתו נשמה ואל־יהי בה ישב ואומר פקדתו יקח אחר׃
21 ועל־כן צריך שאחד מן־האנשים אשר התהלכו אתנו כל־ימי אשר אדנינו ישוע יוצא ובא לפנינו׃
22 החל מטבילת יוחנן עד־יום הלקחו מאתנו יהיה עמנו לעד תחיתו מן־המתים׃
23 ויעמידו שנים את־יוסף הנקרא בר־שבא והוא מכנה יוסטוס ואת מתיה׃
24 ויתפללו ויאמרו אתה יהוה היודע כל־הלבבות הראה־נא מן־השנים האלה את־האחד אשר בחרת בו׃ [19] [20]
25 לקחת את־גורל השרות הזה והשליחות אשר עבר ממנה יהודה להלך אל־מקומו שלו׃
26 ויפילו גורלות ויפל הגורל על־מתיה ויספח אל־עשתי עשר השליחים׃ [21]