1 ואני אמר היורש כל־זמן שהוא קטן אף על־פי שהוא אדון הכל אין בינו לעבד דבר׃
2 כי אם תחת יד אמנים הוא ותחת פקידי הבית עד למועד המיעד לו מאת אביו׃
3 וכן־אנחנו בעודנו קטנים היינו משעבדים לתקוני העולם׃
4 ובמלאת הימים שלח האלהים את־בנו ילוד אשה ונתון תחת יד־התורה׃ [1]
5 לפדות את אשר היו תחת יד־התורה למען נקבל משפט הבנים׃ [2]
6 ויען כי־בנים אתם שלח האלהים בלבבכם את־רוח בנו הקורא אבא אבינו׃ [3] [4]
7 לכן אינך עוד עבד כי אם־בן ואם־בן אתה הנך גם־יורש נחלת האלהים על־ידי המשיח׃
8 הן לפנים באין־דעת אלהים עבדתם את אשר בעצמותם אינם אלהים׃
9 ועתה אחרי אשר־ידעתם את־האלהים ויותר שנודעתם לאלהים איך תשובו אל־התיקונים הרפים והדלים ההם אשר תרצו להכנע להם כבתחלה׃
10 ימים אתם שמרים וחדשים ומועדים ושנים׃
11 מתירא אני פן־יגעתי בכם לריק׃
12 היו־נא כמוני כי גם־אני כמוכם מתחנן אני לכם אחי לא־עשיתם לי מאומה רע׃
13 אתם ידעתם אשר בחלשת בשרי בשרתי לכם את־הבשורה בראשונה׃
14 ואתם לא בזיתם את־נסיוני אשר־נסיתי בבשרי ולא געלתם אתו כי אם־קבלתם אתי כמלאך אלהים כמשיח ישוע׃
15 ועתה איה אשרכם הן מעיד אני עליכם שאם־יכלתם הייתם נקרים את־עיניכם לתתן לי׃
16 ועתה הלאיב נהייתי לכם בדברי אליכם אמת׃
17 המה לא יקנאו לכם לטובה רק להפריד ביניכם ובינינו יחפצו למען תקנאו אתם להם׃
18 אמנם טוב לקנא תמיד לטובה ולא בהיותי אצלכם בלבד׃
19 בני אשר־אני נתון שנית בחבלי לדה עד כי־יוצר בכם המשיח׃
20 אמנה חפצתי להיות עתה אצלכם לשנות את־קול דברי כי נבוך אני בכם׃
21 אמרו לי אתם החפצים להיות תחת התורה הלא שמעתם את־התורה׃
22 כי כתוב שני בנים היו לאברהם האחד מן־האמה והשני מן־החפשיה׃
23 ובן־האמה נולד לפי הבשר ובן־החפשיה על־פי ההבטחה׃
24 והדברים הם משל כי אלה הן שתי הבריתות האחת מן־הר סיני היולדת לעבדות והיא הגר׃
25 כי־סיני הוא הר בערב והוא כנגד ירושלים של־עתה כי־בעבדות היא עם־בניה׃
26 אבל ירושלים למעלה חפשיה היא והיא אם כלנו׃
27 כי כתוב רני עקרה לא ילדה פצחי רנה וצהלי לא־חלה כי רבים בני־שוממה מבני בעולה׃
28 ואנחנו אחי הננו כיצחק בני ההבטחה׃
29 וכאשר רדף אז הנולד לפי־הבשר את־הנולד לפי הרוח כן־גם־עתה׃
30 והכתוב מה־הוא אמר גרש האמה ואת־בנה כי לא יירש בן־האמה עם בן־החפשיה׃
31 על־כן אחי לא־בני האמה אנחנו כי אם־בני החפשיה׃