1 ולפני חג הפסח כשידע ישוע כי באה שעתו לעבר מן־העולם הזה אל־אביו כאשר אהב את בחיריו אשר בעולם כן אהבם עד־הקץ׃ [2]
2 ויהי בסעודת הערב והשטן נתן בלב יהודה בן־שמעון איש קריות למסרו׃ [3]
3 וידע ישוע כי נתן אביו את־הכל בידו וכי מאת אלהים בא ואל־אלהים ישוב׃ [4]
4 ויקם מעל השלחן ויפשט את־בגדיו ויקח מטפחת ויחגרה׃ [5]
5 ואחר יצק מים בכיור ויחל לרחץ את־רגלי תלמידיו ולנגב במטפחת אשר־הוא חגור בה׃
6 ויגש אל־שמעון פטרוס והוא אמר אליו אדני האתה תרחץ את־רגלי׃ [6]
7 ויען ישוע ויאמר אליו את אשר אני עשה אינך ידע כעת ואחרי־כן תדע׃
8 ויאמר אליו פטרוס לא־תרחץ את־רגלי לעולם ויען אתו ישוע אם־לא ארחץ אתך אין לך חלק עמי׃ [7] [8]
9 ויאמר אליו שמעון פטרוס אדני לא את־רגלי לבד כי גם את־ידי ואת־ראשי׃
10 ויאמר אליו ישוע המרחץ אין־לו לרחץ עוד כי אם־את־רגליו כי כלו טהור הוא ואתם טהורים אך לא כלכם׃ [9]
11 כי ידע מי ימסריהו על־כן אמר לא כלכם טהורים׃
12 ויהי אחרי אשר־רחץ את רגליהם וילבש את־בגדיו וישב להסב ויאמר אליהם הידעתם מה הדבר אשר עשיתי לכם׃ [10] [11]
13 אתם קראים־לי מורה ואדון והיטבתם אשר דברתם כי־אני הוא׃
14 לכן אם־אני המורה והאדון רחצתי את־רגליכם גם־אתם חיבים לרחץ איש את־רגלי אחיו׃
15 כי מופת נתתי לכם למען תעשו גם־אתם כאשר עשיתי לכם׃
16 אמן אמן אני אמר לכם אין העבד גדול מאדניו ואין השליח גדול משלחו׃ [12]
17 אם־ידעתם זאת אשריכם בעשותכם כן׃
18 לא על־כלכם דברתי יודע אני את־אשר בחרתי בהם אך למען ימלא הכתוב אוכל לחמי הגדיל עלי עקב׃ [13]
19 מעתה אני אמר לכם בטרם היותה למען תבא והאמנתם כי אני הוא׃ [14]
20 אמן אמן אני אמר לכם כי כל־המקבל את אשר אשלחהו אתי מקבל והמקבל אתי מקבל את־שלחי׃ [15]
21 ויהי ככלות ישוע לדבר הדברים האלה ויבהל ברוחו ויעד ויאמר אמן אמן אני אמר לכם כי אחד מכם ימסרני׃ [16]
22 ויביטו תלמידיו ויתמהו איש אל־רעהו כי נבוכו ולא ידעו על־מי דבר׃ [17]
23 ואחד מתלמידיו אשר ישוע אהבו מסב על־חיק ישוע׃ [18] [19]
24 וירמז־לו שמעון פטרוס לדרש מי־הוא זה אשר דבר עליו׃
25 ויפל על־לב ישוע ויאמר אליו אדני מי הוא׃ [20]
26 ויען ישוע הנה זה הוא אשר־אטבל פרוסתי לתתה לו ויטבל את־פרוסתו ויתן אל־יהודה בן־שמעון איש קריות׃
27 ואחרי בלעו בא השטן אל־קרבו ויאמר אליו ישוע את אשר־תעשה עשה מהרה׃ [1]
28 ומן־המסבים לא־ידע איש על־מה דבר אליו כזאת׃
29 כי יש אשר חשבו כי־אמר אליו ישוע קנה־לנו צרכי החג או לתת לאביונים יען אשר כיס הכסף ביד יהודה׃ [21]
30 והוא בקחתו את־פרוסת הלחם מהר לצאת החוצה ולילה היה׃
31 הוא יצא וישוע אמר עתה נתפאר בן־האדם והאלהים נתפאר בו׃ [22]
32 הן האלהים נתפאר בו וגם יפארנו האלהים בעצמו ובמהרה יפארהו׃
33 בני עוד־מעט מזער אהיה עמכם אתם תבקשוני וכאשר אמרתי אל־היהודים כי אל־אשר אני הולך לא תוכלו לבוא שמה כן אני אמר אליכם עתה׃ [23]
34 מצוה חדשה אני נתן לכם אשר תאהבו אטש את־אחיו כאשר אהבתי אתכם כן גם־אתם איש את־אחיו תאהבון׃ [24] [25]
35 בזאת ידעו כלם כי תלמידים אתם לי תשכן אהבה ביניכם׃ [26]
36 ויאמר אליו פטרוס אדני אנה תלך ויען אתו ישוע אל־אשר אני הולך שמה לא־תוכל עתה ללכת אחרי ואחרי־כן תלך אחרי׃ [27]
37 ויאמר אליו פטרוס מדוע לא־אוכל עתה ללכת אחריך הן־נפשי אתן בעד־נפשך׃ [28]
38 ויען אתו ישוע התתן נפשך בעד נפשי אמן אמן אני אמר בטרם יקרא התרנגל תכחש בי שלש פעמים׃ [29]