1 אחר הדברים האלה הלך ישוע בארץ הגליל הלוך ועבור כי לא חפץ להתהלך ביהודה על־אשר בקשו היהודים להמיתו׃ [1]
2 ויקרב חג היהודים חג הסכות׃ [2]
3 ויאמרו אליו אחיו קום ולך מזה ארצה יהודה למען יראו גם־תלמידיך את־המעשים אשר־אתה עשה׃
4 כי לא־יעשה איש דבר בסתר והוא חפץ להודע אם־עשה אתה כאלה הראה אל־העולם׃
5 כי־אחיו גם־הם לא האמינו בו׃
6 ויאמר אליהם ישוע עתי לא־באה עד־עתה ועתכם תמיד נכונה׃ [3]
7 לא־יוכל העולם לשנוא אתכם ואתי ישנא באשר אני מעיד עליו כי רעים מעלליו׃
8 עלו אתם לחג את־החג אני לא אעלה אל־החג הזה כי עתי לא מלאה עד־עתה׃ [4]
9 כזאת דבר וישב בגליל׃
10 ויהי כאשר עלו אחיו לרגל ויעל גם־הוא לא בגלוי כי אם־כמסתתר׃
11 והיהודים בקשהו בחג ויאמרו איו׃ [5]
12 ותהי תלונה רבה על־אדותיו בתוך העם אלה אמרו טוב הוא ואלה אמרו לא כי־מתעה הוא את־העם׃ [6]
13 אך אין־איש מדבר עליו ברבים מפני יראת היהודים׃
14 ויהי בחצי ימי החג וישוע עלה אל־המקדש וילמד׃ [7]
15 ויתמהו היהודים ויאמרו במה ידע זה ספר והוא לא למד׃ [8]
16 ויען אתם ישוע ויאמר לקחי לא־שלי הוא כי אם של־שלחי׃ [9] [10]
17 החפץ לעשות רצונו ידע לקחי אם־מאת אלהים הוא או מנפשי אדבר׃ [11]
18 המדבר מנפשו כבוד עצמו יבקש והמבקש כבוד שלחו נאמן הוא ואין עולתה בו׃
19 הלא משה נתן לכם את־התורה ואין־איש מכם עשה התורה מדוע תבקשו להרגני׃
20 ויען העם ויאמר שד בך מי מבקש להרגך׃ [12]
21 ויען ישוע ויאמר להם מעשה אחד עשיתי וכלכם עליו תתמהו׃
22 משה נתן לכם המילה אך לא ממשה היא כי אם־מן־האבות וביום השבת תמולו כל־זכר׃
23 ועתה אם־תמול ערלת אדם בשבת למען אשר לא־תופר תורת משה מה־תקצפו עלי כי רפאתי האיש כלו בשבת׃
24 אל־תשפטו למראה עין כי אם־משפט־צדק שפטו׃ [13]
25 ויאמרו אנשים מישבי ירושלים הלא זה הוא אשר בקשו להרגו׃ [14]
26 והנה הוא דבר ברבים ולא יגערו בו האף אמנם ידעו ראשינו כי־באמת זה הוא המשיח׃
27 אך הלא ידענו זה מאין הוא והמשיח כי יבוא לא־ידע איש אי־מזה הוא׃
28 אז קרא ישוע במקדש וילמד ויאמר הן ידעתם אתי אף־ידעתם מאין אני ומנפשי לא־באתי אכן יש נאמן אשר שלחני ואתו לא ידעתם׃ [15]
29 ואני ידעתיו כי מאתו אני והוא שלחני׃
30 ויבקשו לתפשו ואיש לא־שלח יד בו כי לא־בא עתו׃ [16] [17]
31 ורבים מן־העם האמינו בו ויאמרו אם־יבא המשיח הגם יעשה אתות הרבה מאשר עשה זה׃
32 והפרושים שמעו את־העם מתלחשים עליו כזאת וישלחו הפרושים וראשי הכהנים משרתים לתפשו׃ [18] [19]
33 ויאמר אליהם ישוע אך־מעט עודני עמכם והלכתי אל־אשר שלחני׃ [20] [21]
34 תשחרנני ולא תמצאנני ובאשר אני שם אתם לא תוכלו לבוא׃ [22] [23]
35 ויאמרו היהודים איש אל־רעהו אנה ילך זה ואנחנו לא נמצאהו הילך אל־הנפוצים בין היונים וילמד אנשי יון׃ [24]
36 מה הדבר הזה אשר אמר תשחרנני ולא תמצאנני ובאשר אני שם אתם לא תוכלו לבוא׃
37 ויהי ביום האחרון הגדול בחג ויעמד ישוע ויקרא לאמר איש כי יצמא יבא־נא אלי וישתה׃ [25] [26] [27]
38 המאמין בי כדבר הכתוב מבטנו ינהרו נהרי מים חיים׃ [28]
39 וזאת אמר על־הרוח אשר יקחהו המאמינים בו כי לא־נתן רוח הקדש בטרם נתפאר ישוע׃ [29]
40 ורבים מהמון העם כשמעם את־הדבר הזה אמרו אכן זה הוא הנביא׃ [30]
41 ויש אשר אמרו זה הוא המשיח ואחרים אמרו המן־הגליל יבא המשיח׃ [31]
42 הלא הכתוב אמר כי מזרע דוד ומכפר בית־לחם מקום דוד יצא המשיח׃
43 ותהי מחלקת בין העם על־אדותיו׃ [32]
44 ומקצתם רצו לתפשו ואיש לא־שלח יד בו׃
45 וישובו המשרתים אל־ראשי הכהנים והפרושים והם אמרו אליהם מדוע לא־הבאתם אתו׃ [33]
46 ויענו המשרתים מעולם לא־דבר איש כאיש הזה׃
47 ויאמרו אליהם הפרושים הכי נדחתם גם־אתם׃
48 הגם־האמין בו איש מן־השרים או מן־הפרושים׃
49 רק ההמון הזה אשר אינם ידעים את־התורה ארורים המה׃
50 ויאמר אליהם נקדימון אשר־בא אליו בלילה והוא היה אחד מהם׃ [34]
51 הכי תשפט תורתנו איש בטרם תחקרהו לדעת את־אשר עשה׃
52 ויענו ויאמרו אליו הגם־אתה מן־הגליל דרש־נא וראה כי לא־קם נביא מן־הגליל׃
53 וילכו איש איש לביתו׃ [35]