1 ויהי אחרי־כן ויצא ישוע אל־עבר ים־הגליל אשר לטיבריה׃ [1]
2 וילכו אחריו המון עם־רב כי ראו אותתיו אשר עשה עם־החולים׃ [2]
3 ויעל ישוע על־ההר וישב־שם הוא ותלמידיו׃
4 וימי הפסח חג היהודים קרבו לבוא׃ [3]
5 וישא ישוע את־עיניו וירא עם־רב בא אליו ויאמר אל־פילפוס מאין נקנה־להם לחם לאכל׃ [4] [5]
6 ואך לנסות אתו דבר־זאת כי הוא ידע את־אשר יעשה׃
7 ויען אתו פילפוס לחם במאתים דינר לא־ימצא לקחת להם איש איש מעט׃
8 ויאמר אליו אחד מתלמידיו והוא אנדרי אחי שמעון פטרוס׃ [6] [7]
9 הנה אתנו נער אשר־לו חמש ככרות־לחם שערים ושני דגים אך מה־אלה לעם־רב כזה׃
10 ויאמר ישוע צוו את־העם לשבת ארצה וירק דשא לרב היה במקום ההוא וישבו לארץ כחמשת אלפים איש במספר׃ [8]
11 ויקח ישוע את־ככרות הלחם ויברך ויתן לתלמידיו והתלמידים נתנו למסבים וככה גם מן־הדגים כאות נפשם׃ [9]
12 ויהי כאשר שבעו ויאמר אל־תלמידיו אספו את־פתותי הלחם אשר נותרו למען אשר לא־יאבד מאומה׃
13 ויאספו וימלאו שנים־עשר סלים מפתותי חמש ככרות־לחם השערים הנותרים לאכליהם׃
14 ויהי כראות האנשים את־האות הזה אשר עשה ישוע ויאמרו הנה־זה הוא באמת הנביא הבא לעולם׃ [10]
15 וידע ישוע כי־יבאו ויתפשו בו להמליכו וימלט עוד הפעם אל־ההר הוא לבדו׃
16 ויהי בערב וירדו תלמידיו אל־הים ויבאו באניה ויעברו אל־עבר הים אל־כפר־נחום׃ [11]
17 ויכס אתם החשך וישוע לא־בא אליהם׃ [12]
18 ויסער הים כי־רוח גדולה היתה׃
19 והם חתרו במשוטיהם כעשרים וחמש או שלשים ריס ויראו את־ישוע מהלך על־הים הלוך וקרב אל־האניה וייראו׃ [13]
20 ויאמר אליהם אני הוא אל־תיראו׃ [14]
21 ויואילו לקחת אתו אל־תוך האניה וכרגע הגיעה האניה לארץ אשר הם הלכים שמה׃
22 ויהי ממחרת וירא המון העם העמד מעבר לים כי אין שם אניה כי אם־אחת אשר ירדו־בה תלמידיו וכי ישוע לא־ירד עם־תלמידיו באניה אך תלמידיו לבדם נסעו מזה׃ [15]
23 ואניות אחרות באות מטיבריה קרבו אל המקום אשר אכלו־שם את־הלחם בברכת האדון׃ [16]
24 ויהי כראות המון העם כי אין ישוע שם אף־לא תלמידיו וירדו גם־הם באניות ויבאו אל־כפר־נחום לבקש את־ישוע׃
25 וימצאו אתו מעבר הים ויאמרו אליו רבי מתי באת הלם׃ [17]
26 ויען אתם ישוע ויאמר אמן אמן אני אמר לכם לא על־ראותכם את־האתות תבקשוני כי על־אשר אכלתם מן־הלחם ותשבעו׃ [18] [19]
27 אל־תעמלו במאכל האבד כי אם־במאכל הקים לחיי עולם אשר בן־האדם יתננו לכם כי־אתו חתם אביו האלהים בחותמו׃ [20] [21] [22] [23] [24] [25]
28 ויאמרו אליו מה־נעשה לפעל פעלות אלהים׃
29 ויען ישוע ויאמר אליהם זאת פעלת אלהים אשר־תאמינו במי שהוא שלחו׃
30 ויאמרו אליו מה־האות אשר תעשה למען נראה ונאמין בך מה־תפעל׃ [26] [27]
31 אבותינו אכלו את־המן במדבר ככתוב לחם מן־השמים נתן־למו לאכל׃
32 ויאמר אליהם ישוע אמן אמן אני אמר לכם לא משה נתן לכם את־הלחם מן־השמים כי־אבי נתן לכם את־הלחם מן־השמים האמתי׃
33 כי־לחם אלהים הוא היורד מן־השמים ונתן חיים לעולם׃ [28]
34 ויאמרו אליו אדני תנה־לנו תמיד את־הלחם הזה׃ [29]
35 ויאמר להם ישוע אנכי הוא לחם החיים כל־הבא אלי לא ירעב והמאמין בי לא יצמא עוד׃ [30] [31]
36 ואני הנה אמרתי לכם כי גם־חזיתם אתי ולא תאמינו׃
37 כל אשר יתננו־לי אבי יבוא אלי והבא אלי לא אהדפנו החוצה׃
38 כי לא ירדתי מן־השמים לעשות רצוני כי אם־רצון שלחי׃ [32]
39 וזה רצון האב אשר שלחני אשר כל־הנתן לי לא־יאבד לי כי אם־אקימנו ביום האחרון׃ [33] [34]
40 וזה רצון שלחי אשר כל־הראה את־הבן ומאמין בו יהיו־לו חיי עולם ואני אקימנו ביום האחרון׃ [35] [36]
41 וילנו עליו היהודים כי־אמר אנכי הוא הלחם הירד מן־השמים׃ [37]
42 ויאמרו הלא זה הוא ישוע בן־יוסף אשר־אנחנו ידעים את־אביו ואת־אמו ואיך יאמר מן־השמים באתי׃ [38]
43 ויען ישוע ויאמר אליהם אל־תהי תלונה ביניכם׃
44 לא־יוכל איש לבוא אלי בלתי אם־ימשכהו אבי אשר שלחני ואני אקימנו ביום האחרון׃ [39] [40] [41]
45 הלא כתוב בנביאים וכל־בניך למודי יהוה לכן כל אשר שמע מן־האב ולמד יבא אלי׃ [42] [43]
46 לא שראה אדם את־האב בלתי הבא מאת האלהים הוא ראה את־האלהים׃ [44]
47 אמן אמן אני אמר לכם המאמין בי לו חיי עולם׃
48 אנכי הוא לחם החיים׃ [45] [46]
49 אבותיכם אכלו את־המן במדבר וימתו׃
50 זה הוא הלחם הירד מן־השמים למען יאכל־איש ממנו ולא ימות׃
51 אנכי הלחם החי הירד מן־השמים איש כי־יאכל מן־הלחם הזה יחיה לעולם והלחם אשר אתננו הוא בשרי אשר אתן בעד חיי העולם׃ [47] [48]
52 ויתוכחו היהודים איש עם־רעהו לאמר איכה יוכל זה לתת־לנו את־בשרו לאכל׃ [49]
53 ויאמר אליהם ישוע אמן אמן אני אמר לכם אם־לא תאכלו את־בשר בן־האדם ושתיתם את־דמו אין־לכם חיים בקרבכם׃ [50]
54 האכל את־בשרי והשתה את־דמי יש־לו חיי עולם ואני אקימנו ביום האחרון׃ [51] [52] [53]
55 כי בשרי באמת הוא אכל ודמי באמת הוא שקוי׃
56 האכל את־בשרי ושתה את־דמי הוא ילין בי ואני בו׃
57 כאשר שלחני האב החי ואנכי חי בגלל אבי כן האכל אתי גם־הוא יחיה בגללי׃ [54]
58 הוא הלחם הירד מן־השמים לא כאשר אכלו אבותיכם את־המן וימתו האכל את־הלחם הזה יחיה לעולם׃ [55]
59 כדברים האלה דבר בבית כנסת בלמדו בכפר־נחום׃ [56]
60 ורבים מתלמידיו כשמעם אמרו קשה הדבר הזה מי יוכל לשמע אתו׃ [57] [58]
61 ויבן ישוע בלבו כי תלמידיו מלינים על־זאת ויאמר אליהם ההיתה זאת לכם למכשול׃ [59]
62 ואף כי־תראו את־בן־האדם עלה אל־אשר היה־שם לפנים׃
63 הרוח הוא הנתן חיים והבשר אין־בו מועיל הדברים אשר אני דברתי אליכם רוח המה וחיים׃ [60] [61]
64 אך־יש בכם אנשים אשר לא יאמינו כי ישוע ידע מראש מי הם אשר אינם מאמינים ומי המוסר אתו׃
65 ויאמר על־כן אמרתי לכם כי לא־יוכל איש לבוא אלי בלתי אם־נתן־לו מאת אבי׃
66 מן־העת ההיא רבים מתלמידיו נסגו אחור ולא יספו להתהלך אתו׃
67 ויאמר ישוע אל־שנים העשר היש את־נפשכם גם־אתם לסור מאחרי׃
68 ויען אתו שמעון פטרוס אדני אל־מי נלך דברי חיי עולם עמך׃ [62]
69 ואנחנו האמנו ונדע כי־קדוש אלהים אתה׃ [63]
70 ויאמר אליהם ישוע הלא בחרתי אני בכם שנים העשר ואחד מכם שטן הוא׃
71 וזאת דבר על־יהודה בן־שמעון איש קריות אשר ימסרנו והוא אחד משנים העשר׃