1 ויבאו אנשים בעת ההיא ויגידו לו את־דבר הגלילים אשר ערב פילטוס דמם עם־זבחיהם׃ [1]
2 ויען ישוע ויאמר אליהם האמרים אתם שהגלילים האלה היו חטאים מכל־אנשי הגליל כי מצאם כדבר הזה׃
3 לא כי־אמר אני לכם אם־לא תשובו גם־אתם כלכם תאבדו׃
4 או שמנה העשר ההם אשר נפל עליהם המגדל בשלח וימיתם האמרים אתם שהיו אשמים מכל־האנשים הישבים בירושלים׃
5 לא כי־אמר אני לכם אם־לא תשובו גם־אתם כלכם תאבדו׃
6 וישא משלו ויאמר איש אחד היתה־לו תאנה נטועה בכרמו ויבא לבקש־בה פרי ולא מצא׃ [2] [3]
7 ויאמר אל־הכרם הנה־זה שלש שנים אנכי בא לבקש פרי בתאנה הזאת ולא מצאתי כרת אותה למה־זה תשחית את האדמה׃
8 ויען ויאמר אליו אדני הניחה אתה עוד השנה הזאת עד אשר־עזקתיה ושמתי דמן לה׃
9 אולי תעשה פרי ואם־לא תעשה וכרת אתה בשנה האחרת׃
10 ויהי הוא מלמד ביום השבת בבית כנסת אחד׃ [4] [5]
11 והנה אשה אשר בה רוח־חלי כשמנה עשרה שנה והיא כפופה ולא יכלה לקום קומה זקופה׃
12 וירא ישוע ויקרא אליה ויאמר לה אשה החלצי מחליך׃
13 וישם ידיו עליה וכרגע קמה ותתעודד ותשבח את־האלהים׃
14 ויכעס ראש הכנסת על־אשר רפא ישוע בשבת ויען ויאמר אל־העם ששת ימים הם אשר תעשה בהם מלאכה באלה באו והרפאו ולא ביום השבת׃ [6]
15 ויען האדון ויאמר אליו החנף הלא יתיר איש מכם בשבת את־שורו או את־חמרו מן־האבוס ויוליכהו להשקתו׃ [7]
16 וזאת אשר היא בת־אברהם ואשר השטן אסרה זה שמנה עשרה שנה הלא תתר ממוסרותיה ביום השבת׃
17 ויהי כאמרו את־הדברים האלה נכלמו כל־מתקוממיו וישמח כל־העם על־כל־הנפלאות הנעשות על־ידו׃
18 ויאמר למה דומה מלכות האלהים ואל־מה אמשילנה׃ [8] [9] [10]
19 דומה היא לגרגר של־חרדל אשר לקחו איש וישימהו בגנו ויצמח ויהי לעץ גדול ועוף השמים יקנן בענפיו׃ [11]
20 ויאמר עוד אל־מה אדמה את מלכות האלהים׃ [12]
21 דומה היא לשאר אשר לקחתו אשה ותטמנהו בשלש סאים קמח עד אשר־יחמץ כלו׃ [13]
22 ויעבר בערים ובכפרים עבור ולמד וילך לדרכו לבוא ירושלים׃ [14]
23 וישאלהו איש לאמר אדנינו המעט הם הנושעים׃
24 ויאמר אליהם התאמצו לבוא בפתח הצר כי־אמר אני לכם רבים יבקשו לבוא ולא יוכלו׃ [15]
25 מיום אשר יקום בעל הבית וסגר את־הדלת ותחלו לעמד בחוץ ולדפק על־הדלת לאמר אדנינו פתח־לנו וענה ואמר אליכם אינני יודע אתכם מאין אתם׃ [16]
26 אז תחלו לאמר הלא אכלנו ושתינו לפניך וברחבותינו למדת׃
27 ויאמר אני אמר לכם אינני יודע אתכם מאין אתם סורו ממני כל־פעלי האון׃
28 ושם תהיה היללה וחרק השנים כאשר תראו את־אברהם ויצחק ויעקב ואת־כל־הנביאים במלכות האלהים ואתם מגרשים החוצה׃ [17] [18]
29 ויבאו ממזרח וממערב ומצפון ומדרום ויסבו במלכות האלהים׃
30 והנה יש אחרונים אשר יהיו ראשונים וראשונים אשר יהיו אחרונים׃ [19]
31 ביום ההוא נגשו מן־הפרושים ויאמרו אליו צא ולך מזה כי הורדוס מבקש להרגך׃ [20]
32 ויאמר אליהם לכו ואמרו אל־השועל הזה הנני מגרש שדים ופעל רפואות היום ומחר וביום השלישי אבא עד־קצי׃ [21]
33 אבל הלוך אלך היום ומחר וממחרתו כי לא־יתכן אשר יאבד נביא מחוץ לירושלים׃ [22]
34 ירושלים ירושלים ההרגת את־הנביאים והסקלת את־הנשלחים אליה כמה פעמים חפצתי לקבץ את־בניך כאשר תקבץ התרנגלת את־אפרוחיה תחת כנפיה ואתם לא אביתם׃ [23]
35 הנה ביתכם יעזב לכם (שמם) ואני אמר לכם כי־ראה לא תראוני עד־בוא העת אשר תאמרו ברוך הבא בשם יהוה׃ [24]