1 ויבוא ויעבר ביריחו׃ [1]
2 והנה־איש זכי שמו והוא מראשי המוכסים ועשיר׃ [2]
3 ויבקש לראות את־ישוע מי הוא ולא יכל מפני העם כי־שפל קומה היה׃
4 ויקדם וירץ ויעל על־שקמה אחת למען ראות אתו כי־שם דרכו אשר יעבר־בה׃
5 ויהי כאשר בא ישוע אל־המקום ההוא וישא את־עיניו ויראהו ויאמר אליו זכי רד מהר כי־היום אשב בביתך׃ [3]
6 וימהר וירד ויאספהו בשמחה׃
7 וילונו כל־הראים לאמר בא ללון בבית איש חוטא׃ [4]
8 ויעמד זכי ויאמר אל־האדון הנני אדני את־מחצית נכסי אני נתן לעניים ואם־עשקתי איש אשיב לו ארבעתים׃
9 ויאמר אליו ישוע היום היתה תשועה לבית הזה באשר בן־אברהם גם־הוא׃ [5]
10 כי בא בן־האדם לבקש ולהושיע את־האבד׃ [6]
11 ויהי כשמעם את־זאת ויסף וידבר משל כי קרב לירושלים והמה חשבים אשר במהרה תגלה מלכות האלהים׃ [7] [8]
12 ויאמר איש אחד מן־האצילים הלך אל־ארץ רחוקה לקחת־לו ממלכה ולשוב׃ [9]
13 ויקרא אל־עשרה מעבדיו ויתן להם עשרה מנים ויאמר להם סחרו בהם עד באי׃ [10]
14 ובני עירו שנאים אותו וישלחו מלאכים אחריו לאמר מאסנו אותו האיש ממלך עלינו׃
15 ויהי אחרי קחתו את־הממלכה וישב ויצו לקרא את־העבדים ההם אשר נתן להם את־הכסף למען ידע מה־הרויח כל־אחד במסחרו׃ [11] [12]
16 ויבא הראשון ויאמר אדני מנה שלך הביא עשרת מנים׃ [13]
17 ויאמר אליו הטיבות לעשות העבד הטוב תחת אשר היית נאמן במעט מזער היה שליט על־עשר ערים׃ [14]
18 ויבא השני ויאמר אדני מנה שלך עשה חמשת מנים׃
19 ויאמר גם־לזה אף־אתה היה על־חמש ערים׃
20 ויבא האחר ויאמר הא־לך מנה שלך אשר־היה אצלי צרור בסודר׃
21 מיראתי אתך כי איש קשה אתה לקח את־אשר לא הנחת וקצר את־אשר לא זרעת׃
22 ויאמר אליו על־פיך אשפטך העבד הרע אתה ידעת כי־אני איש קשה לקח את־אשר לא הנחתי וקוצר את־אשר לא זרעתי׃
23 ולמה לא־נתת את־כספי לשלחני ואני בבואי הייתי תובע אותו במרבית׃
24 ויאמר אל־העמדים שם שאו ממנו את־המנה ותנו אל־אשר־לו עשרת המנים׃ [15] [16]
25 ויאמרו אליו אדנינו יש־לו עשרת מנים׃
26 הן אני אמר לכם כי כל־איש שיש־לו ינתן לו ואשר אין לו יקח ממנו גם את־אשר־לו׃ [17]
27 אבל את־איבי ההם אשר מאסוני ממלך עליהם הביאו אתם הנה והרגו אתם לפני׃
28 ויכל לדבר הדברים האלה ויעבר לפניהם ויעל ירושלים׃ [18]
29 ויהי בקרבו אל־בית־פגי ובית־היני אל־הר הנקרא הר הזיתים וישלח שנים מתלמידיו לאמר׃ [19]
30 לכו אל־הכפר אשר ממולנו והיה בבואכם שמה ומצאתם עיר אסור אשר מימיו לא־רכב עליו אדם התירו אתו והביאו׃
31 וכי־יאמר אליכם איש למה תתירהו כה תאמרו אליו יען כי האדון צריך לו׃
32 וילכו השלוחים וימצאו כאשר דבר אליהם׃ [20]
33 ויתירו את־העיר ויאמר אליהם בעליו למה זה אתם מתירים את־העיר׃
34 ויאמרו האדון צריך לו׃
35 ויביאהו אל־ישוע וישליכו את־בגדיהם על־העיר וירכיבו עליו את־ישוע׃ [21]
36 ובלכתו הציעו את־בגדיהם על־הדרך׃ [22]
37 ויקרב אל־מורד הר הזיתים ויחלו כל־המון התלמידים לשבח את־האלהים בשמחה ובקול גדול על כל־הגבורות אשר ראו לאמר׃
38 ברוך המלך הבא בשם יהוה שלום בשמים וכבוד במרומים׃
39 ואנשים מן הפרושים אשר בתוך העם אמרו אליו רבי גער בתלמידיך׃ [23]
40 ויען ויאמר אני אמר לכם אם־אלה יחשו האבנים תזעקנה׃
41 ויהי כאשר קרב וירא את־העיר ויבך עליה ויאמר׃ [24] [25]
42 לו ידעת גם־את בעוד יומך הזה את־דרך שלומך ועתה נסתר מעיניך׃
43 כי הנה ימים באים עליך ושפכו איביך סוללה סביביך והקיפוך וצרו עליך מכל־עבריך׃ [26]
44 והרסו עד־לארץ אותך ואת־בניך בקרבך ולא־ישאירו בך אבן על־אבן עקב אשר־לא ידעת עת פקדתך׃
45 ויבא אל־המקדש ויחל לגרש משם את המכרים ואת הקונים בו׃ [27] [28] [29]
46 ויאמר אליהם הן כתוב ביתי בית־תפלה ואתם עשיתם אותו מערת פריצים׃
47 ויהי מלמד במקדש יום יום וראשי הכהנים והסופרים וגם־ראשי העם בקשו לאבדו׃ [30]
48 ולא מצאו מה־לעשות כי כל־העם דבקו אחריו לשמע אתו׃