1 וגם־משל דבר אליהם להתפלל תמיד ולא להתרפות׃ [1]
2 ויאמר שופט היה בעיר אחת אשר לא ירא את־האלהים ולא־נשא פני אדם׃
3 ואלמנה היתה בעיר ההיא ותבא אליו לאמר דינה את־דיני ממריבי׃
4 וימאן יום ויום ומקץ ימים אמר בנפשו גם־כי לא אירא את־האלהים ולא־אשא פנים לאדם׃
5 אעשה את־משפט האלמנה הזאת על־הלאותה אתי פן־תבוא תמיד ודכאתני במלים׃
6 ויאמר האדון שמעו את־אשר אמר דין העולה׃ [2]
7 והאלהים ההוא לא יעשה משפט בחיריו הקראים אליו יומם ולילה ואליהם יתאפק׃
8 אני אמר לכם כי־עשו יעשה את־משפטם במהרה אך בן־האדם בבאו הימצא אמונה בארץ׃
9 ויוסף וישא משלו אל־אנשים בטחים בנפשם כי צדיקים המה ואחרים נבזים בעיניהם ויאמר׃ [3]
10 שני אנשים עלו אל־המקדש להתפלל אחד פרוש ואחד מוכס׃ [4]
11 ויעמד הפרוש לבדו ויתפלל לאמר אודך אלהים על כי אינני כיתר האדם הגזלים והעשקים והנאפים וגם־לא כמכס הזה׃
12 אני צם פעמים בשבוע אני מעשר את כל־אשר אני קנה׃
13 והמוכס עמד מרחוק ולא אבה לשאת את־עיניו השמימה ותופף על־לבו ויאמר אלהים סלח־לי אני החוטא׃
14 אני אמר לכם כי־ירד זה לביתו נצדק מזה כי כל־המרים נפשו ישפל ואשר ישפילה ירומם׃ [5]
15 ויביאו אליו גם את־הילדים למען יגע בהם ויראו התלמידים ויגערו בם׃ [6] [7]
16 ויקרא אתם ישוע אליו ויאמר הניחו לילדים לבוא אלי ואל־תמנעום כי לאלה מלכות האלהים׃ [8] [9]
17 אמן אמר אני לכם כל אשר לא יקבל את־מלכות האלהים כילד הוא לא־יבא בה׃ [10]
18 וישאלהו קצין אחד לאמר רבי הטוב מה־אעשה ואירש חיי עולם׃ [11] [12] [13] [14]
19 ויאמר אליו ישוע מדוע קראת לי טוב אין טוב כי אם־אחד והוא האלהים׃ [15]
20 את־המצות אתה יודע לא תנאף לא תרצח לא תגנב לא־תענה עד שקר כבד את־אביך ואת־אמך׃ [16]
21 ויאמר את־כל־אלה שמרתי מנעורי׃
22 וישמע ישוע ויאמר עוד אחת חסרת מכר את־כל אשר־לך וחלק לעניים ויהי לך אוצר בשמים ובוא ולך אחרי׃ [17] [18]
23 ויהי כשמעו את־זאת ויעצב מאד כי־עשר גדול היה לו׃ [19] [20]
24 וירא ישוע כי נעצב ויאמר כמה יקשה לבעלי נכסים לבוא אל־מלכות האלהים׃ [21]
25 כי נקל לגמל עבר בתוך־נקב המחט מבוא עשיר אל־מלכות האלהים׃ [22]
26 ויאמרו השמעים ומי יוכל להושע׃
27 ויאמר אשר יפלא מבני אדם לא יפלא מאלהים׃ [23]
28 ויאמר פטרוס הן אנחנו עזבנו את־הכל ונלך אחריך׃ [24]
29 ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם אין איש אשר עזב את־ביתו או את־אבותיו או את־אחיו או את־אשתו או את־בניו למען מלכות האלהים׃
30 ולא־יקח תחתיהם כפלי כפלים בעולם הזה ולעולם הבא חיי עולם׃
31 ויקח אליו את־שנים העשר ויאמר להם הננו עלים ירושלימה וכל־הכתוב בידי הנביאים על בן־האדם ימלא׃ [25]
32 כי ימסר לגוים והתלו בו והתעללו וירקו בפניו׃
33 והכוהו בשוטים והמיתוהו וביום השלישי קום יקום׃ [26]
34 והם לא הבינו דבר מכל־אלה ויהי הדבר הזה נעלם מהם ולא ידעו את־אשר דבר אליהם׃ [27]
35 ויהי בקרבו אל־יריחו והנה־איש עור ישב על־יד הדרך לשאל צדקה׃ [28]
36 וישמע את־קול העם העבר וידרש לדעת מה־הוא׃ [29]
37 ויגידו לו כי־ישוע הנצרי עובר׃
38 ויזעק לאמר ישוע בן־דוד חנני׃
39 וההלכים לפניו גערו־בו להחשתו והוא הרבה עוד לזעק ישוע בן־דוד חנני׃
40 ויעמד ישוע ויצו להביאו אליו ויהי כאשר קרב וישאלהו לאמר׃ [30]
41 מה־תרצה שאעשה־לך ויאמר אדני אשר תפקחנה עיני׃
42 ויאמר אליו תפקחנה עיניך אמונתך הושיעה לך׃
43 ופתאם נפקחו עיניו וילך אחריו הלך ושבח את־האלהים וכל־העם ראו ויודו לאלהים׃