1 ויהי לפנות הבקר וימהרו ראשי הכהנים ועמהם הזקנים והסופרים וכל־הסנהדרין להועץ ויאסרו את־ישוע ויוליכהו משם וימסרהו אל־פילטוס׃ [1] [2]
2 וישאל אותו פילטוס האתה מלך היהודים ויען ויאמר אליו אתה אמרת׃ [3] [4] [5]
3 וראשי הכהנים הרבו לשטנו׃ [6]
4 ויוסף פילטוס וישאלהו לאמר האינך משיב דבר ראה כמה הם ענו בך׃
5 וישוע לא־השיב עוד אף־דבר אחד ויתמה פילטוס׃
6 ומדי חג בחגו היה פוטר להם אסיר אחד את אשר יבקשו׃ [7]
7 ויהי איש הנקרא בשם בר־אבא אסור עם־המורדים אשר רצחו רצח בעת המרד׃ [8]
8 ויעל ההמון ויחלו לבקש שיעשה להם כפעם בפעם׃
9 ויען אתם פילטוס ויאמר רצונכם שאתיר לכם את־מלך היהודים׃ [9]
10 כי ידע אשר רק־מקנאה מסרוהו ראשי הכהנים׃ [10]
11 וראשי הכהנים הסיתו את־ההמון לבלתי התיר להם כי אם־בר־אבא׃ [11]
12 ויסף פילטוס ויען ויאמר להם ומה־אפוא רצונכם שאעשה לאשר אתם קראים מלך היהודים׃ [12]
13 ויקראו עוד הצלב אתו׃
14 ויאמר אליהם פילטוס מה־אפוא רעה עשה והם הרבו־עוד לקרא הצלב אתו׃ [13]
15 ויואל פילטוס לעשות כרצון העם ויתר להם את בר־אבא ואת ישוע הכה בשוטים וימסר אותו להצלב׃ [14] [15] [16]
16 ויוליכהו אנשי הצבא אל־תוך החצר הוא בית המשפט ויזעיקו את־כל־הגדוד׃ [17]
17 וילבישהו ארגמן וישרגו עטרת קצים ויעטרהו׃
18 ויחלו לברכו לאמר שלום לך מלך היהודים׃
19 ויכו על־ראשו בקנה וירקו בו ויכרעו על־ברכיהם וישתחוו לו׃
20 ואחרי התלוצצם בו הפשיטו אותו את־הארגמן וילבישהו את־בגדיו ויוציאהו לצלב אתו׃ [18] [19] [20]
21 ואיש אחד עבר והוא בא מן־השדה ושמו שמעון הקוריני אבי אלכסנדרוס ורופוס ויאנסו אתו לשאת את־צלובו׃ [21]
22 ויביאהו אל־גלגלתא המקום הוא מקום הגלגלת׃ [22]
23 ויתנו־לו לשתות יין מסוך במר והוא לא לקח׃ [23]
24 ויהי כאשר צלבו אותו ויחלקו בגדיו להם ויפילו עליהם גורל מה־יקח איש איש׃ [24] [25]
25 ותהי השעה השלישית ויצלבהו׃ [26]
26 ומכתב דבר־אשמתו כתוב למעלה מלך היהודים׃ [27]
27 ויצלבו אתו שני פריצים אחד לימינו ואחד לשמאלו׃ [28]
28 וימלא הכתוב האמר ואת־פשעים נמנה׃ [29]
29 והעברים גדפו אותו ויניעו ראשם ויאמרו האח אתה ההורס את־ההיכל ובונה אותו בשלשת ימים׃ [30] [31] [32]
30 הושע את־עצמך ורדה מן־הצלוב׃
31 וכן גם־ראשי הכהנים עם־הסופרים התלוצצו איש אל־רעהו ויאמרו את־אחרים הושיע ואת־עצמו לא יוכל להושיע׃ [33]
32 המשיח מלך ישראל ירד עתה מן־הצלוב למען נראה ונאמין וגם־הנצלבים אתו חרפוהו׃
33 ובהיות השעה הששית היה חשך על־כל־הארץ עד השעה התשיעית׃ [34]
34 ובשעה התשיעית ויזעק ישוע בקול גדול אלהי אלהי למה שבקתני ופרושו אלי אלי למה עזבתני׃ [35]
35 וישמעו אנשים מן העמדים שם ויאמרו הנה אל־אליהו הוא קורא׃
36 וירץ אחד מהם וימלא ספוג חמץ וישם על־קנה וישקהו ויאמר הניחו ונראה אם־יבא אליהו להורידו׃ [36]
37 וישוע נתן קול גדול ויפח את־נפשו׃ [37]
38 ופרכת ההיכל נקרעה לשנים קרעים מלמעלה למטה׃
39 וירא שר המאה העמד מנגד כי בזעקו ככה יצאה נפשו ויאמר אכן האיש הזה היה בן־האלהים׃ [38]
40 וגם־נשים היו שם צפות מרחוק ובתוכן גם־מרים המגדלית ומרים אמו של־יעקב הצעיר ושל־יוסי ושלמית׃ [39] [40] [41]
41 אשר בהיותו בגליל גם־הלכו אחריו וגם שרתהו ואחרות רבות אשר־עלו אתו ירושלים׃
42 ועת הערב הגיע ומפני אשר ערב שבת היה הוא היום שלפני השבת׃ [42]
43 ויבא יוסף הרמתי יועץ נכבד אשר היה מחכה גם־הוא למלכות האלהים ויתחזק ויבא אל־פילטוס וישאל את־גופת ישוע׃ [43] [44]
44 ויתמה פילטוס על־אשר מת ויקרא אל־שר המאה וישאלהו הכבר גוע׃
45 וידע מפי־שר המאה כי־כן ויתן את־גופתו מתנה ליוסף׃
46 והוא קנה סדין ויורד אתו ויכרכהו בסדין וישימהו בקבר חצוב בסלע ויגל אבן על־פתח הקבר׃ [45] [46]
47 ומרים המגדלית ומרים אם יוסי ראו את־המקום אשר הושם שמה׃ [47]