1 ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם כי יש בעמדים פה אשר לא־יטעמו טעם מיתה עד כי־יראו מלכות האלהים באה בגבורה׃ [1] [2] [3]
2 ואחרי ששת ימים לקח ישוע את־פטרוס ואת־יעקב ואת־יוחנן ויעלם לבדם עמו על־הר גבה וישתנה לעיניהם׃ [4] [5]
3 ויזהירו בגדיו ויהיו לבנים מאד כשלג אשר לא יוכל כובס בארץ להלבין כמוהם׃
4 וירא אליהם אליהו ומשה ויהיו מדברים עם־ישוע׃
5 ויען פטרוס ויאמר אל־ישוע רבי טוב לנו להיות פה נעשה־נא שלש סכות לך אחת ולמשה אחת ולאליהו אחת׃ [6]
6 כי לא־ידע מה־ידבר כי נבהלו׃
7 ויהי ענן סוכך עליהם ויצא מן־הענן קול אמר זה בני ידידי אליו תשמעון׃ [7] [8]
8 ויביטו פתאם כה וכה ולא־ראו עוד איש בלתי את־ישוע לבדו אתם׃
9 וירדו מן־ההר ויזהירם לבלתי הגיד לאיש את־אשר ראו עד כי־יקום בן־האדם מן־המתים׃ [9] [10]
10 וישמרו את־הדבר בלבבם וידרשו לדעת התקומה מן־המתים מה־היא׃ [11]
11 וישאלהו לאמר מה־זה אמרים הסופרים כי אליהו בוא יבוא בראשונה׃ [12]
12 ויען ויאמר להם הנה אליהו בא בראשונה וישיב את־הכל ומה־כתוב על בן־האדם הלא אשר יענה הרבה וימאס׃
13 אבל אמר אני לכם גם־בא אליהו וגם־עשו לו כרצונם ככתוב עליו׃
14 ויהי כבואו אל־התלמידים וירא עם־רב סביבותם וסופרים מתוכחים עמם׃ [13]
15 וכל־העם כראותם אתו כן תמהו וירוצו אליו וישאלו־לו לשלום׃ [14]
16 וישאל את־הסופרים מה־אתם מתוכחים עמהם׃
17 ויען אחד מן־העם ויאמר רבי הבאתי אליך את־בני אשר־רוח אלם בקרבו׃
18 ובכל־מקום אשר יאחזהו הוא מרצץ אתו וירד רירו וחרק שניו ויבש גופו ואמר אל־תלמידיך לגרשו ולא יכלו׃ [15]
19 ויען ויאמר להם הוי דור חסר אמונה עד־מתי אהיה עמכם עד־מתי אשא אתכם הביאו אתו לפני׃ [16]
20 ויביאהו לפניו ויהי כאשר ראהו ויזעזענו הרוח פתאם ויפל ארצה ויתגולל ויורד רירו׃ [17]
21 וישאל את־אביו כמה ימים היתה־לו זאת ויאמר מימי נעוריו׃
22 ופעמים רבות הפיל אתו גם־באש גם־במים להאבידו אך אם־יכל תוכל רחם עלינו ועזרנו׃ [18]
23 ויאמר אליו ישוע לאמר אם־תוכל אמרת כל יוכל המאמין׃
24 ויתן אבי הילד את־קלו בבכי ויאמר אני מאמין אדני עזר־נא לחסרון אמונתי׃ [19]
25 וירא ישוע את־העם מתקבץ אליו ויגער ברוח הטמא ויאמר רוח אלם וחרש אני מצוך צא ממנו ואל־תסף לבוא־בו עוד׃ [20]
26 ויצעק ויזעזע אתו מאד ויצא ויהי כמת ורבים אמרו כי גוע׃
27 ויחזק ישוע בידו ויעירהו ויקם׃
28 ויהי כאשר בא הביתה וישאלהו תלמידיו בהיותם אתו לבדם לאמר מדוע אנחנו לא יכלנו לגרשו׃ [21]
29 ויאמר אליהם המין הזה יצא לא יצא כי אם־בתפלה ובצום׃ [22]
30 ויצאו משם ויעברו בגליל ולא אבה להודע לאיש׃
31 כי היה מלמד את־תלמידיו לאמר אליהם כי עתיד בן־האדם להמסר בידי בני־אדם ויהרגהו ואחרי מותו יקום ביום השלישי׃ [23]
32 והם לא הבינו את הדבר וייראו לשאל אותו׃ [24]
33 ויבא אל־כפר־נחום ויהי בבית ויאמר אליהם מה התוכחתם איש עם־רעהו בדרך׃ [25]
34 ויחרישו כי התעשקו בדרך מי הגדול בהם׃
35 וישב ויקרא אל־שנים העשר ויאמר אליהם איש כי־יחפץ להיות הראשון הוא יהיה האחרון לכלם ומשרת כלם׃ [26]
36 ויקח ילד ויעמידהו בתוכם ויחבקהו ויאמר להם׃ [27]
37 המקבל בשמי ילד אחד כזה הוא מקבל אותי והמקבל אותי איננו מקבל אותי כי אם־את אשר שלחני׃
38 ויען יוחנן ויאמר אליו רבי ראינו איש מגרש שדים בשמך ואיננו הולך אחרינו ונכלאנו יען אשר לא־הלך אחרינו׃ [28] [29]
39 ויאמר ישוע אל־תכלאהו כי אין איש עשה גבורה בשמי ויוכל במהרה לדבר־בי רעה׃
40 כי כל אשר איננו לצרינו לנו הוא׃ [30]
41 כי כל־המשקה אתכם כוס מים בשמי באשר למשיח אתם אמן אמר אני לכם לא־יאבד שכרו׃ [31]
42 וכל־המכשיל אחד הקטנים המאמינים בי טוב לו שיתלה פלח־רכב על־צוארו והשלך בים׃ [32]
43 ואם־ידך תכשילך קצץ אתה טוב לך לבוא לחיים ואתה קטע מהיות לך שתי ידים ותלך אל־גיהנם אל־האש אשר לא תכבה׃ [33]
44 אשר־שם תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה׃
45 ואם־רגלך תכשילך קצץ אתה טוב לך לבוא לחיים ואתה פסח מהיות לך שתי רגלים ותשלך לגיהנם אל־האש אשר לא תכבה׃
46 אשר־שם תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה׃
47 ואם־עינך תכשילך עקר אתה טוב לך לבוא במלכות האלהים בעל עין אחת מהיות לך שתי עינים ותשלך לגיהנם׃
48 אשר־שם תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה׃
49 כי כל־איש באש ימלח וכל־קרבן במלח ימלח׃
50 טוב המלח ואם־המלח יהיה תפל במה תתקנו אותו יהי־לכם מלח בקרבכם ויהי שלום ביניכם׃ [34]