1 ויהי ביום ההוא ויצא ישוע מן־הבית וישב על־הים׃ [1]
2 ויקהלו אליו המון עם רב וירד אל־האניה וישב בה וכל־העם עמדים על־שפת הים׃
3 וירב לדבר אליהם במשלים לאמר הנה הזורע יצא לזרע׃ [2] [3]
4 ויזרע ויפל מן־הזרע על־יד הדרך ויבאו העוף ויאכלהו׃
5 ויש אשר נפל על־מקם הסלעים אשר אין שם אדמה הרבה וימהר לצמח כי אין לו עמק אדמה׃
6 ויהי כזרח השמש ויצרב וייבש כי אין־לו שרש׃
7 ויש אשר נפל בין הקצים ויעלו הקצים וימעכהו׃
8 ויש אשר נפל על־האדמה הטובה ויתן פרי זה מאה שערים וזה ששים וזה שלשים׃ [4]
9 מי אשר לו אזנים לשמע ישמע׃
10 ויגשו אליו התלמידים ויאמרו למה זה במשלים תדבר אליהם׃ [5]
11 ויען ויאמר כי לכם נתן לדעת את־סודות מלכות השמים ולהם לא נתן׃ [6] [7] [8]
12 כי מי שיש־לו נתן ינתן לו ויעדיף ומי שאין לו גם מה־שיש־לו ינטל ממנו׃ [9]
13 על־כן במשלים אדבר אליהם כי בראתם לא יראו ובשמעם לא ישמעו אף־לא יבינו׃
14 ותקים בהם נבואת ישעיהו האמרת שמעו שמוע ואל־תבינו וראו ראו ואל־תדעו׃ [10]
15 כי השמן לב־העם הזה ואזניו הכבד ועיניו השע פן־יראה בעיניו ובאזניו ישמע ולבבו יבין ושב ורפא לו׃
16 ואתם אשרי עיניכם כי תראינה ואזניכם כי תשמענה׃ [11]
17 כי־אמן אמר אני לכם נביאים וצדיקים רבים נכספו לראת את אשר אתם ראים ולא ראו ולשמע את אשר אתם שמעים ולא שמעו׃
18 לכן אתם שמעו־נא את משל הזורע׃ [12]
19 כל־איש שמע את־דבר המלכות ולא יבינהו ובא הרע וחטף את־הזרוע בלבבו הוא הנזרע על־יד הדרך׃
20 והנזרע על־מקום הסלעים הוא השמע את־הדבר ומיד יקחנו בשמחה׃
21 ולו אין שרש תחתיו ויקום רק לשעה ובהיות צרה ורדיפה בגלל הדבר יכשל כרגע׃
22 והנזרע אל־הקצים הוא השמע את־הדבר ודאגת העולם הזה ונכלי העשר ימעכו את־הדבר ופרי לא־יהיה לו׃
23 והנזרע על־האדמה הטובה הוא השמע את־הדבר ומבין אתו אף־יעשה פרי ונתן זה מאה שערים וזה ששים וזה שלשים׃
24 וישם לפניהם משל אחר ויאמר מלכות השמים דומה לאדם אשר זרע זרע טוב בשדהו׃ [13]
25 ויהי בהיות האנשים ישנים ויבא איבו ויזרע זונין בין החטים וילך לו׃
26 וכאשר פרח הדשא ויעש פרי ויראו גם־הזונין׃
27 ויגשו עבדי בעל־הבית ויאמרו אליו אדנינו הלא־זרע טוב זרעת בשדך ומאין לו הזונין׃
28 ויאמר להם איש איב עשה זאת ויאמרו אליו העבדים התחפץ כי־נלך ונלקט אתם׃
29 ויאמר לא פן־תלקטו את־הזונין ושרשתם גם את־החטים׃
30 הניחו אתם ויגדלו שניהם יחד עד־הקציר והיה בעת הקציר ואמרתי לקוצרים לקטו בראשונה את־הזונין ואגדו אתם אגדות לשרפם ואת החטים אספו לאוצרי׃
31 וישם לפניהם משל אחר ויאמר מלכות השמים דומה לגרגר של־חרדל אשר לקחו איש ויזרע בשדהו׃ [14] [15]
32 והוא קטן מכל־הזרועים וכאשר צמח גדול הוא מן־הירקות והיה לעץ עד־אשר יבאו עוף השמים וקננו בענפיו׃
33 וישא עוד משלו ויאמר אליהם מלכות השמים דומה לשאר אשר לקחתו אשה ותטמן בשלש סאים קמח עד כי־יחמץ כלו׃ [16]
34 כל־אלה דבר ישוע במשלים אל־המון העם ובבלי משל לא דבר אליהם דבר׃
35 למלאת את אשר דבר הנביא לאמר אפתחה במשל פי אביעה חידות מני־קדם׃ [17]
36 אז שלח ישוע את־המון העם ויבא הביתה ויגשו אליו תלמידיו ויאמרו באר־נא לנו את־משל זוני השדה׃
37 ויען ויאמר אליהם הזורע את־הזרע הטוב הוא בן־האדם׃
38 והשדה הוא העולם והזרע הטוב בני המלכות הם והזונין בני הרע המה׃
39 והאיב אשר זרעם הוא השטן והקציר הוא קץ העולם והקצרים הם המלאכים׃ [18]
40 והנה כאשר ילקטו הזונין ונשרפו באש כן יהיה לקץ העולם הזה׃
41 בן־האדם ישלח את־מלאכיו ולקטו ממלכותו את כל־המכשלות ואת כל־פעלי האון׃
42 והשליכו אתם אל־תנור האש שם תהיה היללה וחרק השנים׃
43 אז יזהירו הצדיקים כשמש במלכות אביהם מי אשר לו אזנים לשמע ישמע׃
44 עוד דומה מלכות השמים לאוצר טמון בשדה אשר מצאו איש ויטמנהו ובשמחתו ילך ומכר את־כל־אשר־לו וקנה את־השדה ההוא׃ [19]
45 עוד דומה מלכות השמים לאיש סחר המבקש מרגליות טבות׃ [20]
46 וכאשר מצא מרגלית אחת יקרה מאד הלך וימכר את־כל־אשר־לו ויקן אתה׃
47 עוד דומה מלכות השמים למכמרת אשר השלכה לים ומינים שונים יאספו לתוכה׃ [21]
48 וכאשר נמלאה העלו אתה אל־שפת הים וישבו וילקטו את־המינים הטובים לתוך הכלים ואת הרעים השליכו׃
49 כן יהיה לקץ העולם המלאכים יצאו והבדילו את־הרשעים מתוך הצדיקים׃
50 והשליכום אל־תנור האש שם תהיה היללה וחרק השנים׃
51 ויאמר אליהם ישוע התבינו את־כל־אלה ויאמרו אליו הן אדנינו׃
52 ויאמר אליהם על־כן כל־סופר מלמד למלכות השמים דומה לאיש בעל־בית המוציא מאוצרו חדשות וגם ישנות׃
53 ויהי ככלות ישוע לדבר את־המשלים האלה ויעבר משם׃
54 ויבא אל־ארצו וילמד אתם בבית הכנסת שלהם וישתוממו ויאמרו מאין לזה החכמה הזאת והגבורות׃ [22] [23]
55 הלא זה הוא בן־החרש הלא שם אמו מרים ואחיו יעקב ויוסי ושמעון ויהודה׃ [24] [25] [26]
56 ואחיותיו הלא כלן אתנו הן ומאין איפוא לו כל־אלה׃ [27]
57 ויהי להם למכשול ויאמר ישוע אליהם אין הנביא נקלה אם־לא בארצו ובביתו׃ [28]
58 ולא־עשה שם גבורות רבות מפני חסר אמונתם׃ [29]