1 בעת ההיא עבר ישוע בין הקמה ביום השבת ותלמידיו רעבו ויחלו לקטף מלילת ויאכלו׃ [1]
2 ויראו הפרושים ויאמרו לו הנה תלמידיך עשים את אשר לא יעשה בשבת׃
3 ויאמר אליהם הלא קראתם את אשר עשה דוד כאשר רעב הוא ואנשיו׃ [2]
4 אשר בא אל־בית האלהים ויאכל את־לחם הפנים אשר איננו מתר לו ולאנשיו לאכל רק לכהנים לבדם׃
5 והלא קראתם בתורה כי בשבתות יחללו הכהנים את־השבת במקדש ואין להם עון׃
6 ואני אמר לכם כי יש־פה גדול מן־המקדש׃
7 ולו ידעתם מה־הוא שנאמר חסד חפצתי ולא זבח לא הרשעתם את הנקים׃ [3]
8 כי בן־האדם הוא גם־אדון השבת׃
9 ויעבר משם אל־בית הכנסת שלהם׃ [4] [5]
10 והנה־שם איש וידו יבשה וישאלוהו המתר לרפא בשבת למען ימצאו עליו עלילת דברים׃
11 ויאמר אליהם היש בכם אדם אשר־לו כבש אחד ונפל בבור בשבת ולא־יחזיק בו ויעלנו׃
12 ומה־יקר אדם מן־הכבש לכן מתר לעשות טובה בשבת׃
13 ויאמר אל־האיש פשט את־ידך ויפשט אתה ותרפא ותשב כידו האחרת׃ [6]
14 ויצאו הפרושים ויתיעצו עליו לאבדו׃
15 וידע ישוע ויסר משם וילך אחריו המון עם רב וירפאם כלם׃
16 ויגער בם ויצו עליהם שלא יגלהו׃ [7]
17 למלאת את אשר דבר ישעיהו הנביא לאמר׃ [8]
18 הן עבדי בחרתי בו ידידי רצתה נפשי נתתי רוחי עליו ומשפט לגוים יוציא׃
19 לא יצעק ולא ישא ולא ישמיע בחוץ קולו׃ [9]
20 קנה רצוץ לא ישבור ופשתה כהה לא יכבנה עד־יוציא לנצח משפט׃
21 ולשמו גוים ייחלו׃
22 אז הובא אליו איש עור ואלם אשר אחזו שד וירפאהו וידבר האלם וגם ראה׃ [10] [11]
23 ויתמהו כל־המון העם ויאמרו הכי זה בן־דוד׃ [12] [13]
24 וישמעו הפרושים ויאמרו אין זה מגרש את־השדים כי אם־על־ידי בעל זבול שר השדים׃ [14]
25 וישוע ידע את־מחשבותם ויאמר אליהם כל־ממלכה הנחלקה על־עצמה תחרב וכל־עיר ובית הנחלקים על־עצמם לא יכונו׃ [15] [16]
26 והשטן אם־יגרש את־השטן נחלק על־עצמו ואיככה תכון ממלכתו׃
27 ואם־אני מגרש את־השדים בבעל־זבול בניכם במי יגרשו אתם על־כן המה יהיו שפטיכם׃
28 ואם ברוח אלהים אני מגרש את־השדים הנה הגיעה אליכם מלכות האלהים׃ [17]
29 או איך יוכל איש לבוא לבית הגבור ולגזל את־כליו אם־לא יאסר בראשונה את־הגבור ואחר ישסה את־ביתו׃
30 כל אשר איננו אתי הוא לנגדי ואשר איננו מכנס אתי הוא מפזר׃ [18]
31 על־כן אני אמר לכם כל־חטא וגדוף יסלח לאדם אך־גדוף הרוח לא יסלח לאדם׃ [19]
32 וכל אשר ידבר דבר חרפה בבן־האדם יסלח לו והמחרף את־רוח הקדש לא יסלח לו לא־בעולם הזה ולא־לעולם הבא׃
33 אמרו לעץ טוב ולפריו טוב או אמרו לעץ נשחת ולפריו נשחת כי בפריו נכר העץ׃ [20] [21] [22] [23]
34 ילדי צפעונים איכה תוכלו לדבר טוב ואתם רעים כי־משפעת הלב ידבר הפה׃
35 איש טוב מאוצר לבו הטוב מוציא את־הטוב ואיש רע מאוצר הרע מוציא רע׃
36 ואני אמר לכם כל־מלה בטלה אשר ידברו בני האדם יתנו עליה חשבון ביום הדין׃
37 כי מדבריך תצדק ומדבריך תחיב׃
38 ויענו אנשים מן־הסופרים והפרושים ויאמרו רבי חפצנו לראות אות על־ידך׃ [24] [25]
39 ויען ויאמר אליהם דור רע ומנאף מבקש־לו אות ואות לא ינתן־לו בלתי אם־אות יונה הנביא׃
40 כי כאשר היה יונה במעי הדג שלשה ימים ושלשה לילות כן יהיה בן־האדם בלב האדמה שלשה ימים ושלשה לילות׃
41 אנשי נינוה יעמדו למשפט עם־הדור הזה וירשיעוהו כי הם שבו בקריאת יונה והנה־פה גדול מיונה׃
42 מלכת תימן תעמד למשפט עם־הדור הזה ותרשיענו כי באה מקצות הארץ לשמע את־חכמת שלמה והנה־פה גדול משלמה׃
43 והרוח הטמאה אחרי צאתה מן־האדם תשטט במקמות ציה לבקש־לה מנוח ולא תמצא׃ [26]
44 אז תאמר אשובה אל־ביתי אשר יצאתי משם ובאה ומצאה אתו מפנה ומטאטא ומהדר׃
45 ואחר תלך ולקחה עמה שבע רוחות אחרות רעות ממנה ובאו ושכנו שם והיתה אחרית האדם ההוא רעה מראשיתו כן יהיה גם־לדור הרע הזה׃
46 עודנו מדבר אל־המון העם והנה אמו ואחיו עמדו בחוץ והם מבקשים לדבר אתו׃ [27]
47 ויגד אליו לאמר הנה אמך ואחיך עמדים בחוץ ומבקשים לדבר אתך׃ [28]
48 ויען ויאמר אל־האיש המגיד לו מי היא אמי ומי הם אחי׃ [29]
49 ויט ידו על־תלמידיו ויאמר הנה אמי ואחי׃
50 כי כל העשה רצון אבי שבשמים הוא אח ואחות ואם לי׃ [30]