1 בשעה ההיא נגשו התלמידים אל־ישוע ויאמרו מי אפוא הגדול במלכות השמים׃ [1] [2]
2 ויקרא ישוע אליו ילד קטן ויעמידהו בתוכם׃ [3] [4] [5]
3 ויאמר אמן אמר אני לכם אם־לא תשובו להיות כילדים לא תבאו אל־מלכות השמים׃ [6]
4 לכן כל־המשפיל את־עצמו כילד הזה הוא הגדול במלכות השמים׃
5 והמקבל ילד אחד כזה בשמי אותי הוא מקבל׃
6 המכשיל את־אחד מן־הקטנים האלה המאמינים בי נוח לו שיתלה פלח־רכב על־צוארו וטבע במצולות ים׃ [7]
7 אוי לעולם מן־המכשלים כי המכשלים בוא יבאו אבל אוי לאיש ההוא אשר על־ידו יבוא המכשול׃
8 ואם־תכשילך ידך או רגלך קצץ אותה והשלך ממ טוב לך לבוא לחיים פסח או קטע מהיות לך שתי ידים או־שתי רגלים ותשלך אל־אש עולם׃
9 ואם־עינך תכשילך נקר אותה והשלך ממ טוב לך לבוא לחיים בעין אחת מהיות לך שתי עינים ותשלך אל־אש גיהנם׃
10 ראו פן־תבזו אחד הקטנים האלה כי אמר אני לכם מלאכיהם ראים תמיד את־פני אבי שבשמים׃ [8] [9]
11 (כי בן־האדם בא להושיע את־האבד ׃) [10] [11]
12 מה־דעתכם כי־יהיו לאיש מאה כבשים ואבד אחד מהם הלא יעזב את־התשעים ותשעה על־ההרים והלך לבקש את־האבד׃ [12] [13]
13 והיה כאשר ימצאהו אמן אמר אני לכם כי־ישמח עליו יותר מעל התשעים ותשעה אשר לא אבדו׃
14 כן איננו רצון מלפני אביכם שבשמים שיאבד אחד מן־הקטנים האלה׃ [14]
15 וכי יחטא־לך אחיך לך והוכחת אותו בינך לבינו ואם־ישמע אליך קנית לך אחיך׃ [15]
16 ואם־לא ישמע ולקחת עמך עוד אחד או שנים כי על־פי שנים או שלשה עדים יקום כל־דבר׃
17 ואם־לא ישמע אליהם והגדת אל־הקהל ואם־לא ישמע גם־אל־הקהל והיה לך כגוי וכמוכס׃
18 אמן אמר אני לכם כל אשר־תאסרו על־הארץ אסור יהיה בשמים וכל אשר־תתירו על־הארץ מתר יהיה בשמים׃ [16]
19 ועוד אמר אני לכם שנים מכם כי־יהיו לב אחד בארץ על־כל־דבר אשר ישאלו בוא יבוא להם מאת אבי שבשמים׃ [17]
20 כי בכל־מקום אשר יאספו שנים או שלשה בשמי שם אני בתוכם׃
21 ויגש אליו פטרוס ויאמר לו אדני כמה פעמים יחטא־לי אחי ומחלתי לו העד שבע פעמים׃ [18] [19] [20]
22 ויאמר אליו ישוע לא־אמר לך עד־שבע פעמים כי עד־שבעים ושבע׃ [21]
23 על־כן דומה מלכות השמים למלך בשר ודם שהיה יורד לחשבון עם־עבדיו׃ [22]
24 וכאשר החל לחשב הובא לפניו איש אשר היה חיב לו עשרת אלפים ככרי כסף׃
25 ולא היה־לו לשלם ויצו אדניו למכר אותו ואת־אשתו ואת־בניו ואת־כל־אשר־לו וישלם׃
26 ויפל העבד על־פניו וישתחו לו לאמר אדני הארך־לי אפך ואשלם לך הכל׃
27 ויהמו מעי אדני העבד ההוא ויפטרהו וימחל לו את חובו׃
28 ויצא העבד ההוא מלפניו וימצא אחד מחבריו והוא חיב־לו מאה דינרים ויחזק־בו ויחנקהו לאמר שלם את אשר אתה חיב לי׃ [23]
29 ויפל חברו לפני רגליו ויבקש ממנו לאמר הארך־לי אפך ואשלמה לך הכל׃
30 והוא מאן וילך ויניחהו במשמר עד שישלם־לו את־חובו׃
31 והעבדים חבריו ראו את־אשר נעשה ויעצבו מאד ויבאו ויגידו לאדניהם את־כל־אשר נעשה׃
32 ויקרא אליו אדניו ויאמר לו אתה עבד בליעל את־כל־החוב ההוא מחלתי לך יען אשר־בקשת ממני׃
33 הלא היה גם־עליך לרחם על חברך כאשר רחמתי־אני עליך׃
34 ויקצף אדניו ויתנהו ביד הנגשים עד כי־ישלם את־כל־חובו׃
35 ככה יעשה לכם גם־אבי שבשמים אם־לא תמחלו איש לאחיו בכל־לבבכם (על־חטאתם)׃ [24]