1 ויהי לפנות הבקר ויועצו כל־ראשי הכהנים וזקני העם על־ישוע להמיתו׃ [1]
2 ויאסרו אתו ויוליכהו משם וימסרהו אל־פונטיוס פילטוס ההגמון׃ [2]
3 וירא יהודה המסר אותו כי הרשיעהו וינחם וישב את־שלשים הכסף אל־ראשי הכהנים והזקנים לאמר׃ [3] [4] [5]
4 חטאתי כי־דם נקי הסגרתי ויאמרו מה־לנו ולזאת אתה תראה׃ [6]
5 וישלך את־הכסף אל־ההיכל ויפן וילך ויחנק׃ [7] [8]
6 ויקחו ראשי הכהנים את־הכסף ויאמרו לא־נכון לנו לתתו אל־ארון הקרבן כי־מחיר דמים הוא׃
7 ויועצו ויקנו־בו את־שדה היוצר לקבורת הגרים׃
8 על־כן יקרא לשדה ההוא שדה הדם עד היום הזה׃
9 אז נתמלא מה־שנאמר ביד ירמיה הנביא ויקחו שלשים הכסף אדר היקר אשר יקר מעל־בני ישראל׃ [9]
10 ויתנו אתם אל־שדה היוצר כאשר צוה יהוה אותי׃
11 וישוע העמד לפני ההגמון וישאלהו ההגמון לאמר האתה הוא מלך היהודים ויאמר ישוע אתה אמרת׃ [10] [11] [12]
12 וראשי הכהנים והזקנים דברו עליו שטנתם והוא לא־ענה דבר׃ [13]
13 ויאמר אליו פילטוס האינך שמע כמה הם מעידים בך׃
14 ולא ענהו אף־דבר אחד ויתמה ההגמון עד־מאד׃
15 וההגמון היה מתיר לעם בכל־חג אסיר אחד את אשר יחפצו׃ [14]
16 ובעת ההיא היה להם אסיר מפרסם ושמו בר־אבא׃ [15]
17 ויהי כאשר נקהלו ויאמר אליהם פילטוס את־מי תרצו שאתיר לכם את בר־אבא או את־ישוע הנקרא בשם־משיח׃ [16]
18 כי ידע אשר מקנאתם בו הסגרהו׃ [17]
19 ויהי בשבתו על־כסא הדין ותשלח אליו אשתו לאמר אל־תהי ידך בצדיק הזה כי בעבורו הרבה עניתי היום בחלום׃ [18] [19]
20 וראשי הכהנים והזקנים הסיתו את־המון העם לשאל להם את בר־אבא ולאבד את־ישוע׃ [20]
21 ויען ההגמון ויאמר אליהם את־מי משניהם תרצו שאתיר לכם ויאמרו את בר־אבא׃
22 ויאמר אליהם פילטוס ומה־אעשה לישוע הנקרא בשם־משיח ויענו כלם יצלב׃ [21]
23 ויאמר ההגמון ומה־עשה רעה ויצעקו עוד ויאמרו יצלב׃ [22]
24 ויהי כראות פילטוס כי לא־יועיל מאומה וכי רבתה עוד המהומה ויקח מים וירחץ את־ידיו לעיני העם ויאמר נקי אנכי מדם הצדיק הזה אתם ראו׃ [23] [24]
25 ויענו כל־העם ויאמרו דמו עלינו ועל־בנינו׃
26 אז התיר להם את בר־אבא ואת ישוע הכה בשוטים וימסר אותו להצלב׃ [25] [26] [27] [28]
27 ויקחו אנשי הצבא אשר להגמון את־ישוע ויביאהו אל־בית־המשפט ויאספו עליו את כל־הגדוד׃ [29]
28 ויפשיטו אותו את־בגדיו ויעטפהו מעיל שני׃
29 וישרגו קצים ויעשו עטרת וישימו על־ראשו וקנה בימינו ויכרעו לפניו ויתלוצצו בו לאמר שלום לך מלך היהודים׃
30 וירקו בו ויקחו את־הקנה ויכהו על־ראשו׃
31 ואחרי התלוצצם בו הפשיטו אותו את־המעיל וילבישהו את־בגדיו ויובילהו לצלב׃ [30] [31]
32 ויהי בצאתם וימצאו איש קוריני ושמו שמעון ויאנסו אתו לשאת לו את־צלובו׃ [32]
33 ויבאו אל־המקום הנקרא גלגלתא הוא מקום גלגלת׃ [33]
34 ויתנו־לו לשתות חמץ מסוך במרורות ויטעם ולא אבה לשתות׃ [34]
35 ויהי כאשר צלבו אותו ויחלקו את־בגדיו להם ויפלו גורל (למלאת את אשר־נאמר בפי הנביא יחלקו בגדי להם ועל־לבושי יפילו גורל)׃ [35] [36] [37]
36 וישבו שמה וישמרו אותו׃ [38]
37 וישימו את־דבר אשמתו ממעל לראשו ויכתבו זה הוא ישוע מלך היהודים׃ [39]
38 ויצלבו אתו שני פריצים אחד מימינו ואחד משמאלו׃ [40]
39 והעברים גדפו אותו ויניעו את־ראשם׃ [41] [42]
40 ויאמרו אתה ההרס את־ההיכל ובנהו בשלשת ימים הושע לנפשך ואם בן־האלהים אתה רדה מן־הצלוב׃ [43]
41 וכן הלעיגו גם־ראשי הכהנים עם־הסופרים והזקנים לאמר׃
42 את־אחרים הושיע ולעצמו לא יוכל להושיע (אם־)מלך ישראל הוא ירד־נא עתה מן־הצלוב ונאמין בו׃ [44]
43 בטח באלהים עתה יפלטהו אם־חפץ בו כי אמר בן־האלהים אני׃ [45]
44 וכזאת חרפהו גם־הפריצים הנצלבים אתו׃
45 ויהי חשך על־כל־הארץ מן השעה הששית עד השעה התשיעית׃ [46]
46 וכעת השעה התשיעית ויזעק ישוע בקול גדול אלי אלי למה שבקתני והוא אלי אלי למה עזבתני׃ [47]
47 וישמעו אנשים מן־העמדים שם ויאמרו הוא קורא אל־אליהו׃
48 וימהר אחד מהם וירץ ויקח ספוג וימלא אתו חמץ וישם על־קנה וישקהו׃ [48]
49 ויתר האנשים אמרו הניחו לו ונראה אם־יבוא אליהו להושיעו ((ואיש אחר לקח חנית וידקר את־צלעו ויצאו מים ודם))׃
50 וישוע הוסיף לקרא בקול גדול ותצא רוחו׃ [49]
51 והנה נקרעה פרכת ההיכל מלמעלה למטה לשנים קרעים ותרעש הארץ והסלעים התבקעו׃
52 והקברים נפתחו ורבים מן־הקדושים ישני אדמת עפר נעורו׃ [50] [51]
53 ויצאו מן־הקברים אחרי תחיתו ויבאו אל־העיר הקדושה ויראו לרבים׃
54 ושר־המאה והאנשים אשר אתו השמרים את־ישוע כראותם את־הרעש ואת־אשר נהיתה נבהלו מאד ויאמרו אכן זה היה בן־אלהים׃ [52]
55 ושם נשים רבות אשר הלכו אחרי ישוע מן־הגליל לשרתו והנה ראות מרחוק׃ [53] [54] [55]
56 ובתוכן מרים המגדלית ומרים אם־יעקב ויוסי ואם בני זבדי׃ [56]
57 ויהי בערב ויבא איש עשיר מן־הרמתים ושמו יוסף וגם־הוא מתלמידי ישוע׃ [57]
58 ויגש אל־פילטוס לשאל את־גוית ישוע ויצו פילטוס ותנתן לו׃
59 ויקח יוסף את־הגויה ויכרך אותה בסדין טהור׃ [58] [59]
60 וישימה בקבר החדש אשר חצב־לו בסלע ויגל אבן גדולה על־פתח הקבר וילך לו׃
61 ומרים המגדלית ומרים האחרת היו ישבות שם ממול הקבר׃ [60]
62 ויהי ממחרת ערב השבת ויקהלו ראשי הכהנים והפרושים אל־פילטוס׃ [61]
63 ויאמרו אדנינו זכרנו כי אמר המסית ההוא בעודנו חי מקצה שלשת ימים קום אקום׃ [62]
64 לכן צוה־נא ויסכר פי הקבר עד־היום השלישי פן־יבאו תלמידיו בלילה וגנבהו ואמרו אל־העם הנה־קם מן־המתים והיתה התרמית האחרונה רעה מן־הראשונה׃
65 ויאמר אליהם פילטוס הנה לכם אנשי משמר לכו סכרוהו כאשר ידעתם׃ [63]
66 וילכו ויסכרו את־פי הקבר ויחתמו את־האבן ויעמידו עליו את־המשמר׃