1 ויהי ככלות ישוע לדבר את כל־הדברים האלה ויאמר אל־תלמידיו׃
2 אתם ידעתם כי עוד יומים והפסח בא ובן־האדם ימסר להצלב׃
3 ויקהלו ראשי הכהנים והסופרים וזקני העם אל־חצר הכהן הגדול ושמו קיפא׃ [1] [2]
4 ויועצו יחדו לתפש את־ישוע בערמה ולהמיתו׃
5 ויאמרו אך־לא בחג פן־תהיה מהומה בעם׃ [3]
6 ויהי בהיות ישוע בית היני בבית שמעון המצרע׃ [4] [5]
7 ותקרב אליו אשה ובידה פך מרקחת יקרה מאד ותצק על־ראשו בהסיבו לאכל׃ [6] [7]
8 ויראו התלמידים ויכעסו ויאמרו על־מה האבוד הזה׃
9 כי המרקחת הזאת היתה ראויה להמכר במחיר רב ולתת לעניים׃
10 וידע ישוע ויאמר אליהם למה תלאו את־האשה הלא מעשה טוב עשתה עמדי׃ [8]
11 כי העניים בכל־עת אתכם ואנכי אינני בקרבכם בכל־עת׃
12 כי אשר שפכה את־המרקחת הזאת על־גופי לחנט אותי עשתה זאת׃
13 אמן אמר אני לכם בכל־מקום אשר תקרא הבשורה הזאת בכל־העולם גם את־אשר עשתה היא יספר לזכרון לה׃
14 וילך אחד משנים העשר ושמו יהודה איש־קריות אל־ראשי הכהנים׃ [9] [10] [11]
15 ויאמר מה־תתנו לי ואמסרנו בידכם וישקלו־לו שלשים כסף׃ [12] [13]
16 ומן־העת ההיא בקש תאנה למסר אותו׃ [14]
17 ויהי בראשון לחג המצות ויגשו התלמידים אל־ישוע לאמר איפה נכין לך לאכל את־הפסח׃ [15]
18 ויאמר לכו העירה אל־פלני אלמני ואמרתם אליו כה אמר רבנו עתי קרובה ובביתך אעשה את־הפסח עם־תלמידי׃ [16]
19 ויעשו התלמידים כאשר צום ישוע ויכינו את־הפסח׃ [17]
20 ויהי בערב ויסב עם־שנים העשר׃ [18]
21 ובאכלם ויאמר אמן אמר אני לכם אחד מכם ימסרני׃ [19]
22 ויתעצבו מאד ויחלו איש איש לאמר לו האנכי הוא אדני׃ [20]
23 ויען ויאמר האיש אשר טבל עמי את־ידו בקערה הוא ימסרני׃ [21]
24 הן בן־האדם הלוך ילך ככתוב עליו ואוי לאיש אשר על־ידו ימסר בן־האדם טוב לאיש ההוא שלא נולד׃ [22]
25 ויען יהודה המסר אותו ויאמר רבי האני הוא ויאמר אליו אתה אמרת׃ [23]
26 ויהי באכלם ויקח ישוע את־הלחם ויברך ויפרס ויתן לתלמידים ויאמר קחו ואכלו זה הוא גופי׃ [24]
27 ויקח את־הכוס ויברך ויתן להם ויאמר שתו ממנה כלכם׃ [25]
28 כי זה הוא דמי דם־הברית החדשה הנשפך בעד רבים לסליחת חטאים׃
29 ואני אמר לכם לא אשתה מעתה מפרי הגפן הזה עד היום ההוא אשר אשתה אתו עמכם והוא חדש במלכות אבי׃ [26]
30 ויהי אחרי קראם את־ההלל ויצאו אל־הר הזיתים׃ [27]
31 אז אמר אליהם ישוע אתם כלכם תכשלו בי הלילה כי כתוב אכה את־הרעה ותפוצין הצאן׃ [28] [29]
32 ואחרי קומי אלך לפניכם הגלילה׃ [30]
33 ויען פטרוס ויאמר לו גם כי־יכשלו בך כלם אני לא אכשל לעולם׃ [31]
34 ויאמר אליו ישוע אמן אמר אני לך כי בלילה הזה בטרם יקרא התרנגול תכחש בי שלש פעמים׃ [32]
35 ויאמר אליו פטרוס גם אם עלי למות אתך לא אכחש בך וכן אמרו גם כל־התלמידים׃
36 אחרי־כן בא אתם ישוע אל־חצר הנקרא גת־שמני ויאמר אל־התלמידים שבו לכם פה עד־אשר אלך שמה והתפללתי׃ [33]
37 ויקח אתו את־פטרוס ואת־שני בני זבדי ויחל להעצב ולמוג׃ [34]
38 ויאמר להם נפשי מרה־לי עד־מות עמדו פה ושקדו עמי׃
39 וילך מעט מאתם ויפל על־פניו ויתפלל לאמר אבי אם־יוכל להיות תעבר־נא מעלי הכוס הזאת אך לא כרצוני כי אם־כרצונך׃ [35] [36] [37]
40 ויבא אל־התלמידים וימצאם ישנים ויאמר אל־פטרוס הנה לא־היה ביכלתכם לשקד עמי שעה אחת׃ [38]
41 שקדו והתפללו פן־תבאו לידי נסיון הן הרוח חפצה והבשר רפה׃ [39]
42 ויוסף ללכת־לו שנית ויתפלל לאמר אבי אם־לא תוכל הכוס הזאת לעבר מעלי בלתי אם אשתה אתה יהי כרצונך׃ [40]
43 ויבא וימצאם גם בפעם הזאת ישנים כי עיניהם כבדות׃ [41]
44 ויניחם ויוסף ללכת ויתפלל שלישית באמרו עוד־הפעם כדבר הזה׃ [42]
45 ויבא אל־התלמידים ויאמר אליהם נומו עוד ונוחו הנה השעה קרובה ובן־האדם נמסר בידי חטאים׃
46 קומו ונלכה הנה המסר אותי הלך וקרב׃
47 עודנו מדבר והנה יהודה אחד משנים העשר בא ועמו המון רב בחרבות ובמקלות מאת ראשי הכהנים וזקני העם׃ [43]
48 והמסר אתו נתן להם אות לאמר האיש אשר אשקהו זה הוא תפשוהו׃ [44]
49 ומיד נגש אל־ישוע ויאמר שלום לך רבי וינשק־לו׃ [45]
50 ויאמר אליו ישוע רעי על־מה באת ויגשו וישלחו את־ידיהם בישוע ויתפשו אתו׃
51 והנה אחד מן־האנשים אשר עם־ישוע שלח ידו וישלף חרבו ויך את־עבד הכהן הגדול ויקצץ את־אזנו׃ [46]
52 ויאמר אליו ישוע השב את־חרבך אל־תערה כי כל־אחזי חרב בחרב יאבדו׃ [47]
53 התאמר בלבך כי לא יכלתי לשאל עתה מאת אבי ויצוה־לי יותר משנים עשר לגיונות של־מלאכים׃ [48]
54 ואיככה אפוא ימלאו הכתובים כי־כן היה תהיה׃
55 בשעה ההיא אמר ישוע אל־המון העם כצאת על־פריץ יצאתם בחרבות ובמקלות לתפשני ואני הייתי ישב ומלמד במקדש יום יום ולא החזקתם בי׃ [49]
56 וכל־זאת היתה למלאת כתבי הנביאים אז עזבוהו התלמידים כלם וינוסו׃ [50]
57 והאנשים אשר תפשו את־ישוע הוליכהו אל־קיפא הכהן הגדול אשר נקהלו בביתו הסופרים והזקנים׃ [51]
58 ופטרוס הלך אחריו מרחוק עד לחצר הכהן הגדול ויבא פנימה וישב אצל המשרתים לראות מה־יהיה אחרית הדבר׃ [52]
59 וראשי הכהנים והסופרים וכל־הסנהדרין בקשו עדות שקר בישוע להמיתו ולא מצאו׃ [53]
60 ואף כי באו שמה עדי שקר רבים לא מצאו׃ [54] [55]
61 ובאחרונה נגשו שני עדי שקר ויאמרו זה אמר יש לאל ידי להרס את־היכל האלהים ולבנותו בשלשת ימים׃ [56]
62 ויקם הכהן הגדול ויאמר אליו הלא תענה דבר מה־זה יעידו־בך האנשים האלה׃ [57]
63 וישוע החריש ויען הכהן הגדול ויאמר לו משביעך אני באלהים חיים שתאמר לנו אם־אתה המשיח בן־האלהים׃ [58] [59]
64 ויאמר אליו ישוע אתה אמרת ואני אמר לכם מעתה תראו את־בן־האדם ישב לימין הגבורה ובא עם־ענני השמים׃
65 ויקרע הכהן הגדול את־בגדיו ויאמר מגדף הוא ומה־לנו עוד לבקש עדים הלא עתה שמעתם את־גדופו׃ [60]
66 מה־דעתכם ויענו ויאמרו איש־מות הוא׃
67 וירקו בפניו ויכהו באגרוף ואחרים הכהו על־הלחי׃ [61] [62]
68 ויאמרו הנבא לנו המשיח מי הוא המכה אותך׃
69 ופטרוס ישב מחוץ לבית בחצר ותגש אליו שפחה אחת לאמר גם־אתה היית עם־ישוע הגלילי׃ [63] [64]
70 ויכחש בפני כלם לאמר לא ידעתי מה־את אמרת׃
71 ויעבר אל־פתח השער ותרא אותו אחרת ותאמר לאנשים אשר־שם גם־זה היה עם־ישוע הנצרי׃ [65]
72 ויוסף לכחש וישבע לאמר לא ידעתי את־האיש׃
73 ומעט אחרי־כן ויגשו העמדים שם ויאמרו אל־פטרוס אבל גם־אתה מהם כי גם־לשונך מגלה אותך׃ [66]
74 ויחל להחרים את־נפשו ולהשבע לאמר לא ידעתי את־האיש ומיד קרא התרנגול׃ [67]
75 ויזכר פטרוס את־דבר ישוע אשר דבר אליו לאמר בטרם יקרא התרנגול תכחש בי שלש פעמים ויצא החוצה וימרר בבכי׃ [68] [69]