1 ויהי כאשר קרבו לירושלים אל־בית־פגי ובית־היני אל־הר הזיתים וישלח שנים מתלמידיו׃ [1]
2 ויאמר אליהם לכו אל־הכפר אשר ממולכם והיה כבאכם שמה ומצאתם עיר אסור אשר לא־ישב עליו אדם אותו התירו והביאו׃
3 וכי־יאמר אליכם איש למה תעשו זאת ואמרתם האדון צריך לו והוא מהר ישלחנו הנה׃
4 וילכו וימצאו העיר אסור אל־השער בחוץ על־אם הדרך ויתירוהו׃
5 ואנשים מן־העמדים שם אמרו אליהם מה־זאת עשיתם להתיר את־העיר׃
6 ויאמרו אליהם כאשר צוה ישוע ויניחו להם׃ [2]
7 ויביאו את־העיר אל־ישוע וישימו עליו את־בגדיהם וישב עליו׃ [3]
8 ורבים פרשו את־בגדיהם על־הדרך ואחרים כרתו ענפים מן־העצים וישטחו על־הדרך׃ [4]
9 וההלכים לפניו ואחריו צעקו לאמר הושע־נא ברוך הבא בשם יהוה׃
10 ברוכה מלכות דוד אבינו הבאה (בשם יהוה) הושע־נא במרומים׃
11 ויבא ישוע ירושלים אל־בית המקדש וירא ויתבונן על־הכל והיום רפה לערוב ויצא אל־בית־היני עם־שנים העשר׃ [5] [6]
12 ויהי ממחרת בצאתם מבית־היני וירעב׃ [7]
13 וירא תאנה מרחוק ולה עלים ויבא לראות הימצא־בה פרי ויקרב אליה ולא־מצא בה כי אם־עלים כי לא היתה עת תאנים׃
14 ויען ויאמר אליה מעתה איש אל־יאכל פרי ממך עד־עולם וישמעו תלמידיו׃
15 ויבאו ירושלים ויבא ישוע אל־בית המקדש ויחל לגרש משם את־המוכרים ואת־הקונים במקדש ואת־שלחנות השלחנים ואת־מושבות מכרי היונים הפך׃ [8] [9] [10]
16 ולא הניח לאיש לשאת כלי דרך המקדש׃ [11]
17 וילמד ויאמר להם הלא כתוב כי ביתי בית תפלה יקרא לכל־העמים ואתם עשיתם אתו מערת פריצים׃
18 וישמעו הסופרים וראשי הכהנים ויתנכלו אתו להשמידו כי יראו מפניו יען אשר כל־העם משתוממים על־תורתו׃ [12]
19 ויהי בערב ויצא אל־מחוץ לעיר׃ [13]
20 ויהי הם עברים בבקר ויראו את־התאנה כי יבשה משרשיה׃ [14]
21 ויזכר פטרוס ויאמר אליו רבי הנה התאנה אשר אררתה יבשה׃
22 ויען ישוע ויאמר אליהם תהי־נא בכם אמונת אלהים׃ [15]
23 כי־אמן אמר אני לכם כל־אשר יאמר אל־ההר הזה הנשא והעתק אל־תוך הים ואין ספק בלבבו כי אם־יאמין כי יעשה דברו כן־יהיה־לו כאשר אמר׃
24 על־כן אני אמר לכם כל אשר תשאלו בתפלתכם האמינו כי תקחו ויהי לכם׃ [16] [17]
25 וכי תעמדו להתפלל תמחלו לכל־איש את אשר בלבבכם עליו למען יסלח אביכם שבשמים גם־הוא לפשעיכם׃ [18]
26 ואתם אם־לא תמחלו אף־אביכם שבשמים לא־יסלח לפשעיכם׃
27 וישובו ויבאו ירושלים ויהי הוא מתהלך במקדש ויבאו אליו ראשי הכהנים והסופרים והזקנים׃ [19]
28 ויאמרו אליו באי־זו רשות אתה עשה אלה ומי נתן לך את־הרשות הזאת לעשות את־אלה׃
29 ויען ישוע ויאמר אליהם גם־אני אשאלה אתכם דבר אחד ואתם השיבוני ואמר לכם באי־זו רשות אני עשה אלה׃ [20]
30 טבילת יוחנן המשמים היתה אם־מבני אדם השיבוני׃
31 ויועצו יחדו לאמר אם־נאמר משמים יאמר מדוע אפוא לא האמנתם בו׃ [21]
32 או הנאמר מבני־אדם וייראו את־העם כי־כלם חשבו את־יוחנן לנביא באמת׃
33 ויענו ויאמרו אל־ישוע לא ידענו ויען ישוע ויאמר אליהם אם־כן גם־אני לא אמר לכם באי־זו רשות אני עשה אלה׃