1 וישב ויחל ללמד על שפת הים ויקהלו אליו המון עם־רב וירד וישב באניה בים וכל־העם עומד על־יד הים ביבשה׃ [1] [2]
2 וילמדם הרבה במשלים ויאמר אליהם בלמדו אותם׃
3 שמעו שמוע הנה יצא הזרע לזרע׃ [3]
4 ויהי בזרעו ויפל מן־הזרע על־יד הדרך ויבאו עוף השמים ויאכלהו׃
5 ויש אשר נפל על־מקום הסלע אשר אין־לו שם אדמה הרבה וימהר לצמח כי לא־היה לו עמק אדמה׃
6 ויהי כזרח השמש ויצרב וייבש כי אין־לו שרש׃
7 ויש אשר נפל בין הקצים ויעלו הקצים וימעכהו ולא נתן פרי׃
8 ויש אשר נפל על האדמה הטובה ויתן פרי עלה וגדל ויעש זה שלשים שערים וזה ששים וזה מאה׃ [4]
9 ויאמר אליהם מי אשר אזנים לו לשמע ישמע׃
10 ויהי בהיותו לבדו ויגשו האנשים אשר אתו עם־שנים העשר וישאלוהו על־המשל׃ [5]
11 ויאמר אליהם לכם נתן לדעת סוד מלכות האלהים ואשר מבחוץ להם הכל במשלים׃ [6] [7]
12 למען יראו ראו ולא ידעו ושמעו שמוע ולא יבינו פן־ישובו ונסלח לחטאתם׃
13 ויאמר להם לא ידעתם את־המשל הזה ואיך תבינו את־המשלים כלם׃
14 הזרע הוא זרע את־הדבר׃ [8]
15 ועל־יד הדרך אלה הם אשר יזרע־בם הדבר וכשמעם אותו מיד בא השטן וישא את־הדבר הזרוע בלבבם׃
16 וכן הנזרעים על־מקמות הסלע הם השמעים את־הדבר ומהר בשמחה יקחהו׃ [9]
17 אך אין־להם שרש בקרבם ורק לשעה יעמדו ואחר־כן בבא צרה ורדיפה בגלל הדבר מהרה יכשלו׃
18 ואלה הנזרעים בין הקצים הם השמעים את־הדבר׃
19 ודאגות העולם הזה ומרמת העשר ותאות אחרות באות וממעכות את־הדבר ופרי לא יהיה־לו׃
20 ואלה הזרועים על־האדמה הטובה הם השמעים את־הדבר ומקבלים אתו ועשים פרי זה שלשים שערים וזה ששים וזה מאה׃
21 ויאמר אליהם היביאו הנר לשום תחת האיפה ותחת המטה ולא להעלותו על־המנורה׃ [10]
22 כי אין־דבר סתום אשר לא־יגלה ולא נגנז דבר כי אם־למען יצא לאור׃ [11]
23 כל־אשר אזנים לו לשמע ישמע׃
24 ויאמר אליהם ראו מה אתם שמעים במדה אשר אתם מודדים בה ימד לכם ועוד יוסף לכם (השמעים)׃
25 כי מי שיש־לו נתון ינתן לו ומי שאין־לו יקח ממנו גם את־אשר לו׃ [12]
26 ויאמר מלכות האלהים היא כאדם משליך זרע באדמה׃ [13]
27 ושכב וקם לילה ויום והזרע יצמח וגדל והוא לא ידע׃
28 כי הארץ מאליה מוציאה פריה את־הדשא ראשונה ואחריו את־השבלת ואחרי־כן את־החטה המלאה בשבלת׃
29 וכאשר גמל הפרי ימהר לשלח מגל כי בשל קציר׃
30 ויאמר אל־מה נדמה את־מלכות האלהים ובאי־זה משל נמשילנה׃ [14] [15]
31 כגרגר של־חרדל אשר יזרע באדמה והוא קטן מכל־הזרעים אשר על־הארץ׃ [16] [17]
32 ואחרי הזרעו יעלה ויגדל על־כל־הירקות ועשה ענפים גדולים עד־אשר יקננו עוף השמים בצלו׃
33 ובמשלים רבים כאלה דבר אליהם את־הדבר כפי־אשר יכלו לשמע׃ [18]
34 ובבלי משל לא דבר אליהם והיה בהיות תלמידיו עמו ואין איש אתם יבאר להם את־הכל׃
35 ויהי ביום ההוא לפנות ערב ויאמר אליהם נעברה אל־עבר הים׃ [19]
36 ויניחו את־המון העם ויקחו אתו באניה אשר היה בה ואניות אחרות הלכו אחריו׃
37 ותקם רוח־סערה גדולה וישטפו הגלים אל־תוך האניה עד אשר־כמעט מלאה׃ [20]
38 והוא ישן על־הכסת באחרי האניה ויעירו אותו ויאמרו אליו רבי הלא תדאג לנו ואנחנו אבדים׃ [21]
39 ויעור ויגער ברוח ויאמר אל־הים הס ודם ותשך הרוח ותהי דממה רבה׃ [22]
40 ויאמר אליהם למה חרדים אתם איך חסרתם אמונה׃
41 וייראו יראה גדולה ויאמרו איש אל־רעהו מי אפוא הוא אשר גם הרוח וגם הים שמעים לו׃