1 וישב ויבוא אל־בית הכנסת ושם־איש אשר ידו יבשה׃ [1] [2]
2 ויארבו לו אם־ירפאהו בשבת למען ימצאו עליו עלילות דברים׃
3 ויאמר אל־האיש אשר יבשה ידו קום עמד בתוך׃
4 ויאמר אליהם המתר בשבת להיטיב או להרע להציל נפש או להמית ויחרישו׃
5 ויפן ויבט אליהם בזעף ויתעצב על־קשי לבבם ויאמר אל־האיש פשט את־ידך ויפשט ידו ותרפא ותשב כאחרת׃ [3]
6 ויצאו הפרושים וימהרו להתיעץ עליו עם־אנשי הורדוס לאבדו׃
7 וישוע סר משם עם־תלמידיו אל־יד הים וילכו אחריו עם־רב מן־הגליל׃ [4]
8 ומיהודה ומירושלים ומאדום ומעבר הירדן ומסביבות צור וצידון המון רב באו אליו כי שמעו את כל־אשר עשה׃
9 ויאמר אל־תלמידיו להכין לו אניה קטנה מפני העם למען אשר לא ידחקוהו׃
10 כי רפא לרבים עד כי־נפלו עליו כל־המנגעים לנגע בו׃
11 והרוחות הטמאות כראותן אתו נפלו לפניו ותצעקנה לאמר אתה הוא בן־אלהים׃ [5]
12 ויעד בם מאד למען אשר לא־תגלינה אותו׃
13 ויעל אל־ההר ויקרא אל־אשר הוא חפץ ויבאו אליו׃ [6] [7]
14 וימן שנים עשר איש להיות אתו ולשלחם לקרא׃ [8]
15 והיה להם השלטן לרפא את־התחלאים ולגרש את־השדים׃ [9]
16 (וישם את־שנים העשר) ויכנה את־שמעון בשם פטרוס׃ [10]
17 ואת־יעקב בן־זבדי ואת יוחנן אחי יעקב ויכנה אתם בשם בני־רגוש הוא בני־רעם׃ [11]
18 ואת אנדרי ואת פילפוס ואת בר־תלמי ואת מתי ואת־תומא ואת־יעקב בן־חלפי ואת־תדי ואת שמעון הקני׃ [12]
19 ואת־יהודה איש קריות אשר הסגיר אתו׃ [13]
20 ויבאו הביתה ויוסף המון עם להתאסף עד כי־לא יכלו אף לאכל־לחם׃
21 וישמעו קרוביו ויצאו להחזיק בו כי אמרו יצא מדעתו׃ [14]
22 והסופרים אשר ירדו מירושלים אמרו בעל־זבול בו ועל־ידי שר־השדים הוא מגרש את־השדים׃ [15] [16]
23 ויקרא אותם אליו וידבר להם במשלים לאמר איך יוכל השטן לגרש השטן׃ [17]
24 ואם־נחלקה ממלכה על־עצמה לא־תוכל לעמד הממלכה ההיא׃ [18]
25 ובית אם־נחלק על־עצמו לא־יוכל לעמד הבית ההוא׃
26 ואם־השטן יתקומם אל־עצמו ונחלק לא־יוכל לעמד כי־בא קצו׃
27 אין איש יכל לבוא לבית הגבור ולגזל את־כליו אם־לא יאסר בראשונה את־הגבור ואחר ישסה את־ביתו׃
28 אמן אמר אני לכם כי כל־החטאים יסלחו לבני אדם וכל־הגדופים אשר יגדפו׃
29 אך המגדף את־רוח הקדש אין־לו סליחה לעולם כי־עונו ישא לנצח׃ [19]
30 כי־המה אמרו רוח טמאה בו׃
31 ויבאו אמו ואחיו ויעמדו מחוץ וישלחו אליו לקרא לו׃ [20]
32 והמון עם ישבו סביב לו ויאמרו אליו הנה אמך ואחיך בחוץ ומבקשים אותך׃ [21]
33 ויען ויאמר אליהם מי הם אמי ואחי׃ [22]
34 ויפן ויבט אל־הישבים סביביו ויאמר הנה אמי ואחי׃
35 כי כל־אשר יעשה רצון האלהים הוא אחי ואחותי ואמי׃ [23]