1 ויהי ככלות ישוע לצות את־שנים עשר תלמידיו וילך משם ללמד ולקרא בעריהם׃ [1]
2 ויוחנן שמע בבית הסהר את־מעשי המשיח וישלח שנים מתלמידיו׃ [2] [3]
3 ויאמר אליו האתה הוא הבא אם־נחכה לאחר׃
4 ויען ישוע ויאמר להם לכו הגידו ליוחנן את־אשר שמעתם ואת־אשר ראיתם׃ [4]
5 עורים ראים ופסחים מהלכים מצרעים מטהרים וחרשים שומעים ומתים קמים ועניים מתבשרים׃ [5]
6 ואשרי האיש אשר לא־יכשל בי׃
7 המה הלכו וישוע החל לדבר אל־המון העם על־אדות יוחנן ויאמר מה־זה יצאתם המדברה לראות הקנה אשר ינוע ברוח׃ [6] [7]
8 או מה־זה יצאתם לראות האיש לבוש בגדי עדנים הנה הלבשים עדנים בבתי המלכים המה׃
9 ועתה מה־זה יצאתם לראות אם לראות איש נביא אכן אמר אני לכם אף־גדול הוא מנביא׃
10 כי זה הוא אשר כתוב עליו הנני שלח מלאכי לפניך ופנה דרכך לפניך׃
11 אמן אמר אני לכם לא קם בילודי אשה גדול מיוחנן המטביל והקטן במלכות השמים יגדל ממנו׃ [8] [9]
12 ומימי יוחנן המטביל ועד־הנה מלכות השמים נתפשה ביד חזקה והמתחזקים יחטפוה׃
13 כי כל־הנביאים והתורה עד־יוחנן נבאו׃ [10]
14 ואם־תרצו לקבל הנה הוא אליה העתיד לבוא׃
15 מי אשר אזנים לו לשמע ישמע׃
16 ואל־מי אדמה את־הדור הזה דומה הוא לילדים הישבים בשוקים וקראים לחבריהם לאמר׃ [11]
17 חללנו לכם בחלילים ולא רקדתם קוננו לכם קינה ולא ספדתם׃
18 כי־בא־יוחנן והוא לא אכל ולא שתה ויאמרו שד בו׃
19 ויבא בן־האדם אכל ושתה והם אמרים הנה איש זולל וסבא ואהב מוכסים וחטאים ונצדקה החכמה בבניה׃ [12] [13]
20 אז החל להוכיח הערים אשר־רב גבורותיו נעשו בתוכן ולא שבו׃ [14]
21 אוי לך כורזין אוי לך בית־צידה כי הגבורות אשר נעשו בקרבכן לו בצור ובצידון נעשו הלא־כבר שבו בשק ואפר׃ [15]
22 אבל אני אמר לכם כי ביום הדין יקל לצור וצידון מכם׃
23 ואת כפר־נחום המרוממה עד־השמים עד־שאול תורדי כי הגבורות אשר נעשו בתוכך לו בסדום נעשו כי עתה עמדה על־תלה עד־היום הזה׃
24 אבל אני אמר לכם כי ביום הדין יקל לאדמת סדום ממך׃
25 בעת ההיא ענה ישוע ואמר אודך אבי אדון השמים והארץ כי הסתרת את־אלה מן־החכמים והנבונים וגליתם לעוללים׃ [16] [17] [18]
26 הן אבי כי כן היה רצון לפניך׃
27 הכל נמסר־לי מאת אבי ואין מכיר את־הבן בלתי האב ואין מכיר את־האב בלתי הבן ואשר יחפץ הבן לגלות לו׃ [19] [20]
28 פנו אלי כל־העמלים והטעונים ואני אניח לכם׃ [21] [22] [23]
29 קבלו עליכם את־עלי ולמדו ממני כי־ענו ושפל רוח אנכי ומצאו מרגוע לנפשתיכם׃ [24]
30 כי עלי נעים וקל משאי׃ [25]