1 ויקרב חג המצות הוא חג הפסח׃
2 וראשי הכהנים והסופרים מבקשים איך יהרגהו כי יראו מפני העם׃ [1] [2]
3 והשטן נכנס ביהודה הנקרא איש־קריות והוא אחד משנים העשר׃ [3] [4]
4 וילך ויועץ עם־ראשי הכהנים והשרים איך ימסרנו בידם׃ [5] [6]
5 וישמחו ויאתו לתת־לו כסף׃
6 ויבטח אתם ויבקש תואנה למסרו אליהם בסתר ולא־בפני ההמון׃
7 ויבא יום המצות אשר יזבח־בו הפסח׃
8 וישלח את־פטרוס ואת־יוחנן לאמר לכו והכינו לנו את־הפסח ונאכלה׃ [7]
9 ויאמרו אליו איפה תחפץ ונכין אותו׃
10 ויאמר אליהם הנה אתם באים העירה ופגע אתכם איש נשא צפחת מים לכו אחריו אל־הבית אשר יבוא בו׃ [8]
11 ואמרתם אל־בעל הבית כה אמר־לך הרב איה המלון אשר אכלה־שם את־הפסח עם־תלמידי׃
12 והוא יראה אתכם עליה גדולה מצעה שם תכינו׃
13 וילכו וימצאו כאשר דבר אליהם ויכינו את־הפסח׃ [9]
14 ויהי כאשר הגיעה השעה ויסב הוא ושנים־עשר השליחים אתו׃ [10]
15 ויאמר אליהם נכסף נכספתי לאכל אתכם את־הפסח הזה לפני ענותי׃ [11]
16 כי־אמר אני לכם לא אכל אותו עוד עד כי־ימלא במלכות האלהים׃ [12] [13]
17 ויקח את־הכוס ויברך ויאמר קחו אתה וחלקו׃ [14]
18 כי־אמר אני לכם שתה לא אשתה מעתה מפרי הגפן עד כי־תבוא מלכות האלהים׃
19 ויקח את־הלחם ויברך ויבצע ויתן להם ויאמר זה גופי הנתן בעדכם זאת עשו לזכרי׃ [15] [16]
20 וכן גם־את־הכוס אחר הסעודה לאמר זו הכוס היא הברית החדשה בדמי הנשפך בעדכם׃ [17]
21 אך הנה יד־המסר אותי אתי על־השלחן׃ [18]
22 כי הן בן־האדם הלך כאשר נחרץ עליו אבל אוי לאיש ההוא אשר על־ידו ימסר׃
23 והם החלו לחקר איש את־רעהו מי־הוא זה מהם אשר יעשה־זאת׃ [19]
24 וגם־מריבה היתה ביניהם מי יחשב הגדול בהם׃ [20]
25 ויאמר אליהם מלכי הגוים רדים בהם ושליטיהם עשי חסד יקרא להם׃ [21]
26 ואתם לא־כן כי הגדול בכם יהיה כצעיר והמנהיג כמשרת׃ [22] [23]
27 כי מי הגדול המסב או המשרת הלא המסב ואני הנני בתוככם כמו המשרת׃ [24]
28 ואתם הם העמדים עמי עד־עתה בנסיונתי׃ [25] [26]
29 לכן אני מנחיל אתכם המלכות כאשר הנחילני אבי׃
30 למען תאכלו ותשתו על־שלחני במלכותי וישבתם על־כסאות לשפט את־שנים עשר שבטי ישראל׃
31 ויאמר האדון שמעון שמעון הנה שאל לו השטן לזרות אתכם כחטים׃ [27] [28]
32 ואני התפללתי בעדך אשר לא־תכלה אמונתך ואתה כאשר תשוב בתשובה חזק את־אחיך׃ [29] [30] [31]
33 ויאמר אליו אדני הנני נכון ללכת אתך גם לבית האסורים גם למות׃ [32]
34 ויאמר אני אמר לך פטרוס לא־יקרא תרנגל היום עד כי־כחשת בי שלש פעמים לאמר לא ידעתיו׃ [33]
35 ויאמר אליהם כאשר שלחתי אתכם בלי־כיס ותרמיל ונעלים החסרתם דבר ויאמרו לא חסרנו כל׃ [34]
36 ויאמר אליהם אכן עתה אשר־לו כיס ישאהו וכן גם־את־התרמיל ואשר אין־לו הוא ימכר את־בגדו ויקנה חרב׃
37 כי־אמר אני לכם שצריך עוד שימלא בי הכתוב הזה ואת־פשעים נמנה כי גם־הכתוב עלי בא עד־קצו׃
38 ויאמרו אדנינו הנה־פה שתי חרבות ויאמר אליהם די׃
39 ויצא וילך כיום ביום אל־הר הזיתים וילכו אחריו גם־תלמידיו׃
40 ויבא אל־המקום ויאמר אליהם התפללו שלא תבאו לידי נסיון׃
41 והוא נפרד מהם הרחק כקלע אבן ויכרע על־ברכיו ויתפלל לאמר׃ [35]
42 אבי אם־תרצה להעביר מעלי את־הכוס הזאת אך אל־יהי כרצוני כי אם־כרצונך׃ [36]
43 וירא אליו מלאך מן־השמים ויחזקהו׃ [37]
44 וחבלי־מות באו עליו ויוסף להתפלל בחזקה ותהי זעתו כנטפי דם ירדים לארץ׃ [38] [39]
45 ויקם מהתפלל ויבא אל־התלמידים וירא והנם ישנים מיגון׃ [40]
46 ויאמר אליהם למה תישנו קומו והתפללו שלא תבאו לידי נסיון׃
47 עודנו מדבר והנה המון עם ואחד משנים העשר הנקרא יהודה הלך לפניהם ויקרב אל־ישוע לנשק־לו׃ [41] [42]
48 ויאמר אליו ישוע יהודה הבנשיקה אתה מוסר את־בן־האדם׃
49 והאנשים אשר אתו ראו את אשר יהיה ויאמרו אליו אדנינו הנכה בחרב׃ [43]
50 ויך אחד מהם את־עבד הכהן הגדול ויקצץ את־אזנו הימנית׃
51 ויען ישוע ויאמר רב עתה הרפו ויגע באזנו וירפאהו׃
52 ויאמר ישוע אל ראשי הכהנים ושרי המקדש והזקנים אשר באו עליו לאמר כצאת על־פריץ יצאתם עלי בחרבות ובמקלות׃ [44]
53 ואנכי הייתי עמכם במקדש יום יום ולא־שלחתם ידכם בי ואולם זאת שעתכם וזה שלטון החשך׃
54 ויתפשו אותו ויוליכהו ויביאהו בית הכהן הגדול ופטרוס הלך אחריו מרחוק׃ [45]
55 ויהי כי־בערו אש בתוך החצר וישבו יחדו וישב גם־פטרוס בתוכם׃ [46] [47]
56 ותראהו שפחה אחת יושב נגד האור ותבט־בו ותאמר גם־זה היה עמו׃ [48]
57 ויכחש־בו ויאמר אשה לא ידעתיו׃
58 ועוד מעט ויראהו איש אחר ויאמר גם־אתה מהם ויאמר פטרוס בן־אדם לא מהם אנכי׃ [49]
59 ואחרי עבר כשעה אחת טען איש אחר לאמר אמנם גם־זה היה עמו כי־גלילי גם־הוא׃ [50]
60 ויאמר פטרוס בן־אדם לא ידעתי מה אתה אמר ועודנו מדבר והתרנגול קרא׃ [51]
61 ויפן האדון ויבט אל־פטרוס ויזכר פטרוס את־דבר האדון אשר דבר אליו לאמר בטרם יקרא התרנגל תכחש־בי שלש פעמים׃ [52] [53]
62 ויצא פטרוס החוצה וימרר בבכי׃ [54]
63 והאנשים אשר אחזו את־ישוע התעללו בו ויכהו׃ [55] [56]
64 ויחפו את־ראשו ויכהו על־פניו וישאלהו לאמר הנבא מי הוא המכה אותך׃
65 ועוד גדופים אחרים הרבו עליו׃
66 ובהית הבקר נקהלו זקני העם וראשי הכהנים והסופרים ויעלהו לפני סנהדרין שלהם ויאמרו אם המשיח אתה הגד־לנו׃ [57] [58]
67 ויאמר אליהם אם־אגיד לכם לא תאמינו׃ [59] [60] [61] [62]
68 ואם־אשאל לא־תשיבו דבר ולא תשלחוני׃
69 אבל מעתה יהיה בן־האדם ישב לימין גבורת האלהים׃
70 ויאמרו כלם האתה אפוא הוא בן־האלהים ויאמר אליהם אתם אמרתם כי־אני הוא׃
71 ויאמרו מה־לנו עוד לבקש עדים הלא באזנינו שמענוה מפיו׃ [63]