ספר אורנטיה באנגלית הוא נחלת הכלל ברחבי העולם מאז 2006.
תרגומים: © 2018 הקרן של אורנטיה
THE PEREAN MISSION BEGINS
תחילת המשימה בפראה
1955 165:0.1 ON TUESDAY, January 3, A.D. 30, Abner, the former chief of the twelve apostles of John the Baptist, a Nazarite and onetime head of the Nazarite school at Engedi, now chief of the seventy messengers of the kingdom, called his associates together and gave them final instructions before sending them on a mission to all of the cities and villages of Perea. This Perean mission continued for almost three months and was the last ministry of the Master. From these labors Jesus went directly to Jerusalem to pass through his final experiences in the flesh. The seventy, supplemented by the periodic labors of Jesus and the twelve apostles, worked in the following cities and towns and some fifty additional villages: Zaphon, Gadara, Macad, Arbela, Ramath, Edrei, Bosora, Caspin, Mispeh, Gerasa, Ragaba, Succoth, Amathus, Adam, Penuel, Capitolias, Dion, Hatita, Gadda, Philadelphia, Jogbehah, Gilead, Beth-Nimrah, Tyrus, Elealah, Livias, Heshbon, Callirrhoe, Beth-Peor, Shittim, Sibmah, Medeba, Beth-Meon, Areopolis, and Aroer.
2018 165:0.1 ביום שלישי, ה-3 בינואר, שנת 30 לספירה, כינס אבנר, שעמד בעבר בראש שניים עשר שליחיו של יוחנן, שהיה בעבר נזיר וראש לנזירי עין גדי, וכעת עמד בראש קבוצת שבעים שליחי המלכות, את עמיתיו והנחה אותם לקראת משימת לערי וכפרי פראה. המשימה בפראה נמשכה כמעט שלושה חודשים והייתה האחרונה של ׳המאסטר׳. משם המשיך ישוע ישירות לירושלים ועמד בחוויותיו האחרונה בגוף בירושלים. השבעים, בעדם סייעו מעת לעת ישוע ושניים עשר השליחים, פעלו בערים ובעיירות הבאות ובכחמישים כפרים נוספים: צפון, גדרה, מָקַד, ארבלה, רמת, עדרי, בוסרה, כספין, מצפה, ג׳רש, רגבה, סוכות, אמתוס, אדם, פנואל, קפיטוליאס, דיון, חטיטא, גדה, פילדלפיה, נֹבח, גלעד, בית נמרא, צור, אלעלה, בית רמתה, חשבון, לשה, בית פעור, שיטים, שִבֵמַה, מדבה, בית מעון, רבּה וערוער.
1955 165:0.2 Throughout this tour of Perea the women’s corps, now numbering sixty-two, took over most of the work of ministration to the sick. This was the final period of the development of the higher spiritual aspects of the gospel of the kingdom, and there was, accordingly, an absence of miracle working. No other part of Palestine was so thoroughly worked by the apostles and disciples of Jesus, and in no other region did the better classes of citizens so generally accept the Master’s teaching.
2018 165:0.2 במהלך המסע הזה בפראה, נטל סגל הנשים, שמנה כעת ששים ושתיים חברות, את רוב מלאכת הסעד לחולים. הייתה זו תקופת התפתחותם הסופית של היבטיה הרוחניים הגבוהים יותר של בשורת המלכות, ובשל כך היא נעדרה מעשי פלא כלשהם. שום אזור של פלשתינה לא טופל ביסודיות כזו בידי שליחיו ותלמידיו של ישוע, ובשום אזור אחר לא התקבלה תורתו של ׳המאסטר׳ טוב יותר בידי שדרת האזרחים הגבוהות יותר.
1955 165:0.3 Perea at this time was about equally gentile and Jewish, the Jews having been generally removed from these regions during the times of Judas Maccabee. Perea was the most beautiful and picturesque province of all Palestine. It was generally referred to by the Jews as “the land beyond the Jordan.”
2018 165:0.3 בעת הזו, היו תושבי פראה חלוקים בערך שווה בשווה בין היהודים לגויים, מכיוון שככלל היהודים סולקו מן האזורים הללו בימיו של יהודה המכבי. פראה הייתה החבל היפה ביותר בפלשתינה. שמה הנפוץ בקרב היהודים היה ״עבר הירדן.״
1955 165:0.4 Throughout this period Jesus divided his time between the camp at Pella and trips with the twelve to assist the seventy in the various cities where they taught and preached. Under Abner’s instructions the seventy baptized all believers, although Jesus had not so charged them.
2018 165:0.4 במהלך התקופה הזו חילק ישוע את זמנו שווה בשווה בין המחנה לפלה לבין מסעות בסיוע השבעים לערים השונות בהם עבדו. תחת הנחיתו של אבנר הטבילו השבעים את כל המאמינים, אף כי ישוע לא הנחה אותם לעשות כן.
¶ 1. במחנה בפלה
1. AT THE PELLA CAMP
1. במחנה בפלה
1955 165:1.1 By the middle of January more than twelve hundred persons were gathered together at Pella, and Jesus taught this multitude at least once each day when he was in residence at the camp, usually speaking at nine o’clock in the morning if not prevented by rain. Peter and the other apostles taught each afternoon. The evenings Jesus reserved for the usual sessions of questions and answers with the twelve and other advanced disciples. The evening groups averaged about fifty.
2018 165:1.1 עד למחצית חודש ינואר נקבצו במחנה בפלה יותר מאלף מאתיים איש, וכשהיה במחנה, לימד ישוע את הקהל פעם ביום, על-פי-רוב בתשע בבוקר, אלא אם הגשם מנע זאת. פטרוס, כמו גם שאר השליחים, למדו את ההמונים בכל אחר הצהריים
[1]. את הערבים הקדיש ישוע למפגשי השאלות והתשובות הרגילים עם השניים עשר ועם התלמידים המתקדמים. בקבוצות הערב נכחו בממוצע חמישים איש.
1955 165:1.2 By the middle of March, the time when Jesus began his journey toward Jerusalem, over four thousand persons composed the large audience which heard Jesus or Peter preach each morning. The Master chose to terminate his work on earth when the interest in his message had reached a high point, the highest point attained under this second or nonmiraculous phase of the progress of the kingdom. While three quarters of the multitude were truth seekers, there were also present a large number of Pharisees from Jerusalem and elsewhere, together with many doubters and cavilers.
2018 165:1.2 עד למחצית חודש מרץ, כשצא ישוע לכיוון ירושלים, מעל ארבעת איש האזינו לישוע או פטרוס מטיפים מדי בוקר. ׳המאסטר׳ בחר לסיים את עבודתו על-פני האדמה כאשר העניין במסר שלו הגיע לשיאו, שיאו של שלב ההתפתחות השני, הבלתי-פלאי, של המלכות. אף כי שלושת רבעים מן ההמון היו מחפשי אמת, נכחו שם גם הרבה פרושים מירושלים וממקומות אחרים, כמו גם ספקנים ופקפקנים רבים.
1955 165:1.3 Jesus and the twelve apostles devoted much of their time to the multitude assembled at the Pella camp. The twelve paid little or no attention to the field work, only going out with Jesus to visit Abner’s associates from time to time. Abner was very familiar with the Perean district since this was the field in which his former master, John the Baptist, had done most of his work. After beginning the Perean mission, Abner and the seventy never returned to the Pella camp.
2018 165:1.3 ישוע ושניים עשר השליחים הקדישו את מרבית זמנם להמונים שנקבצו במחנה בפלה. השניים עשר עסקו רק מעט בעבודת השדה, ויצאו רק מעת לעת עם ישוע לבקר את עמיתיו של אבנר. אבנר הכיר היטב את פראה משום שבה התרכזה רוב עבודתו של המאסטר הקודם שלו, יוחנן המטביל. לאחר שיצאו למשימה בפראה, אבנר והשבעים לעולם לא שבו שוב למחנה בפלה.
¶ 2. הדרשה על הרועה הטוב
2. SERMON ON THE GOOD SHEPHERD
2. הדרשה על הרועה הטוב
1955 165:2.1 A company of over three hundred Jerusalemites, Pharisees and others, followed Jesus north to Pella when he hastened away from the jurisdiction of the Jewish rulers at the ending of the feast of the dedication; and it was in the presence of these Jewish teachers and leaders, as well as in the hearing of the twelve apostles, that Jesus preached the sermon on the “Good Shepherd.” After half an hour of informal discussion, speaking to a group of about one hundred, Jesus said:
2018 165:2.1 עם תום חג החנוכה, כאשר נס ישוע צפונה הרחק מתחום שלטונם של מנהיגי היהודים, עקבה אחריו לפלה חבורה בת שלוש מאות ירושלמים, פרושים כמו גם אחרים; ובנוכחות המורים והמנהיגים היהודיים הללו, כמו גם בנוכחות שניים עשר השליחים, נשא ישוע את הדרשה על ״הרועה הטוב.״ לאחר שיחה בלתי רשמית בת חצי שעה, דיבר ישוע אל קבוצה של כמאה מאזינים ואמר:
1955 165:2.2 “On this night I have much to tell you, and since many of you are my disciples and some of you my bitter enemies, I will present my teaching in a parable, so that you may each take for yourself that which finds a reception in your heart.
2018 165:2.2 ״דברים רבים לי לומר לכם הלילה הזה, ומכיוון שרבים מכם הינם תלמידי ואילו אחדים מכם אויבי המושבעים, אציג את השיעור בצורת משל, וכך ייקח כל אחד מכם לעצמו את מה שלבו יקבל.
1955 165:2.3 “Tonight, here before me are men who would be willing to die for me and for this gospel of the kingdom, and some of them will so offer themselves in the years to come; and here also are some of you, slaves of tradition, who have followed me down from Jerusalem, and who, with your darkened and deluded leaders, seek to kill the Son of Man. The life which I now live in the flesh shall judge both of you, the true shepherds and the false shepherds. If the false shepherd were blind, he would have no sin, but you claim that you see; you profess to be teachers in Israel; therefore does your sin remain upon you.
2018 165:2.3 ״מצויים כאן הלילה כאלה שמוכנים למות למעני ולמען בשורת המלכות, וכאלה שיציעו את עצמם בשנים לבוא; אך מצויים כאן גם אחדים מכם המשועבדים למסורת ועקבו אחרי לכאן מירושלים, ואשר יחד עם מנהיגיהם החשוכים, הלוקים באשליות, מבקשים להמית את ׳בן האדם׳. החיים שאני חי היום בגוף ישפטו את אתכם גם אתכם, את הרועים האמתיים ואת הרועים הכוזבים[2]. אילו היו הרועים הכוזבים עיוורים, לא היה בזה משום חטא, אך אתם טוענים שאתם רואים; אתם מעידים על עצמכם כמורים בישראל; ומשום כך קם ועומד עליכם חטאכם.
1955 165:2.4 “The true shepherd gathers his flock into the fold for the night in times of danger. And when the morning has come, he enters into the fold by the door, and when he calls, the sheep know his voice. Every shepherd who gains entrance to the sheepfold by any other means than by the door is a thief and a robber. The true shepherd enters the fold after the porter has opened the door for him, and his sheep, knowing his voice, come out at his word; and when they that are his are thus brought forth, the true shepherd goes before them; he leads the way and the sheep follow him. His sheep follow him because they know his voice; they will not follow a stranger. They will flee from the stranger because they know not his voice. This multitude which is gathered about us here are like sheep without a shepherd, but when we speak to them, they know the shepherd’s voice, and they follow after us; at least, those who hunger for truth and thirst for righteousness do. Some of you are not of my fold; you know not my voice, and you do not follow me. And because you are false shepherds, the sheep know not your voice and will not follow you.”
2018 165:2.4 ״בעתות סכנה, מקבץ הרועה הטוב את צאנו למכלאה מדי לילה[3]. לעת בוקר, נכנס הרועה למכלאה בדלת, קורא לצאן בקולו והצאן יודעות את קולו. כל רועה אשר נכנס למכלאה שלא דרך הדלת אינו אלא גנב ושודד[4]. הרועה הטוב נכנס למכלאה לאחר שהשוער פתח בפניו את השער, וצאנו, אשר יודעות את קולו, יוצאות לפקודתו; וכאשר תצאנה הצאן, הולך הוא לפניהן; הוא מוביל והן הולכות אחריו. הצאן הולכות אחריו משום שהן יודעות אל קולו; הן לא תלכנה אחר זר. הן תנוסנה מפני הזר מפני שלא תדענה את קולו[5]. ההמון אשר נקבץ כאן היום הוא כמו עדר ללא רועה, אך כאשר נדבר אליהם הם יכירו את קולו של הרועה וילכו אחרינו; לפחות אלה שרעבים וצמאים לאמת ולצדק יעשו כן. כמה מכם אינכם צאן מרעיתי; אינכם מכירים את קולי, ואינכם הולכים אחרי. ומכיוון שאתם רועים כוזבים, הצאן לא מכירות את קולכם ולא תלכנה אחריכם.״
1955 165:2.5 And when Jesus had spoken this parable, no one asked him a question. After a time he began again to speak and went on to discuss the parable:
2018 165:2.5 כאשר סיים ישוע לספר את המשל, איש לא שאל דבר. לאחר זמן מה החל שוב לדבר ולדון במשל:
1955 165:2.6 “You who would be the undershepherds of my Father’s flocks must not only be worthy leaders, but you must also feed the flock with good food; you are not true shepherds unless you lead your flocks into green pastures and beside still waters.
1955 165:2.7 “And now, lest some of you too easily comprehend this parable, I will declare that I am both the door to the Father’s sheepfold and at the same time the true shepherd of my Father’s flocks. Every shepherd who seeks to enter the fold without me shall fail, and the sheep will not hear his voice. I, with those who minister with me, am the door. Every soul who enters upon the eternal way by the means I have created and ordained shall be saved and will be able to go on to the attainment of the eternal pastures of Paradise.
2018 165:2.7 וכדי שכמה מכם לא יבינו בקלות יתרה את המשל, אני מצהיר כי אני הן הדלת לצאן ׳האב׳ ובה בעת גם הרועה הטוב של צאן ׳אבי׳[7]. ייכשל כל רועה אשר יבקש לבוא בשערי המכלאה בלעדי, והצאן לא תשמענה בקולו. אני, וכל אלה הסועדים עמי, הם השער. כל נשמה הבאה בשערי נתיב הנצח בדרך שיצרתי ועליה ציוויתי תיגאל ותמשיך עד שתגיע לנאות הדשא של פרדיס.
1955 165:2.8 “But I also am the true shepherd who is willing even to lay down his life for the sheep. The thief breaks into the fold only to steal, and to kill, and to destroy; but I have come that you all may have life and have it more abundantly. He who is a hireling, when danger arises, will flee and allow the sheep to be scattered and destroyed; but the true shepherd will not flee when the wolf comes; he will protect his flock and, if necessary, lay down his life for his sheep. Verily, verily, I say to you, friends and enemies, I am the true shepherd; I know my own and my own know me. I will not flee in the face of danger. I will finish this service of the completion of my Father’s will, and I will not forsake the flock which the Father has intrusted to my keeping.
2018 165:2.8 ״אך אני גם הרועה הטוב שמוכן להקריב את חייו למען צאנו[8]. הַגַּנָּב לֹא יָבוֹא כִּי אִם לִגְנוֹב וְלַהֲרוֹג וּלְאַבֵּד וַאֲנִי בָאתִי לְהָבִיא לָהֶם חַיִּים וּמְלֹא סִפְקָם. וְהַשָּׂכִיר אֲשֶׁר לֹא רֹעֶה הוּא וְהַצֹּאן לֹא צֹאנוֹ הוּא יִרְאֶה כִּי בָא הַזְּאֵב וְעָזַב אֶת הַצֹּאן וָנָס וְהַזְּאֵב יחטוף וְהֵפִיץ אֶת הַצֹּאן. אך הרועה הטוב לא ינוס עם בוא הזאב; הוא יגן על צאנו ובמקרה הצורך ייתן נפשו למענם. אמן אמן אומר לכם, אֲנִי הָרֹעֶה הַטּוֹב וְיָדַעְתִּי אֵת אֲשֶׁר לִי וְנוֹדַעְתִּי לַאֲשֶׁר לִי. לא אנוס בשעת סכנה. אסיים את השירות כמלוא רצון ׳אבי׳, ולא אזנח את הצאן שהפקיד ׳אבי׳ בידי.
1955 165:2.9 “But I have many other sheep not of this fold, and these words are true not only of this world. These other sheep also hear and know my voice, and I have promised the Father that they shall all be brought into one fold, one brotherhood of the sons of God. And then shall you all know the voice of one shepherd, the true shepherd, and shall all acknowledge the fatherhood of God.
1955 165:2.10 “And so shall you know why the Father loves me and has put all of his flocks in this domain in my hands for keeping; it is because the Father knows that I will not falter in the safeguarding of the sheepfold, that I will not desert my sheep, and that, if it shall be required, I will not hesitate to lay down my life in the service of his manifold flocks. But, mind you, if I lay down my life, I will take it up again. No man nor any other creature can take away my life. I have the right and the power to lay down my life, and I have the same power and right to take it up again. You cannot understand this, but I received such authority from my Father even before this world was.”
2018 165:2.10 ״ותדעו מדוע אוהב אותי ׳אבי׳ והפקיד בידי את כל הצאן במחוזות אלה; מפני ׳שהאב׳ יודע שלא אכשל בשמירה על הצאן, לא אטוש אותן, ואם אדרש אתן נפשי בעדם ללא היסוס בשירות כל עדרי הצאן הרבים הללו[10]. אך שימו לב כי אם אתן נפשי, אָשׁוּב וְאֶקָּחֶהָ. וְאִישׁ לֹא יִקָּחֶנָּה מֵאִתִּי כִּי אִם אֲנִי מֵעַצְמִי אֶתְּנֶנָּה. יֶשׁ בְּיָדִי לָתֵת אֹתָהּ וּבְיָדִי לָשׁוּב לְקַחְתָּהּ. אף כי לא תוכלי להבין זאת, סמכות זו קיבלתי מעם ׳אבי׳ עוד לפני היות עולם זה.״
1955 165:2.11 When they heard these words, his apostles were confused, his disciples were amazed, while the Pharisees from Jerusalem and around about went out into the night, saying, “He is either mad or has a devil.” But even some of the Jerusalem teachers said: “He speaks like one having authority; besides, who ever saw one having a devil open the eyes of a man born blind and do all of the wonderful things which this man has done?”
2018 165:2.11 שליחיו התבלבלו לשמע הדברים הללו, תלמידיו הוכו בתדהמה ואילו הפרושים מירושלים וסביבותיה הלכו לתוך הלילה ואמרו, ״שֵׁד בּוֹ או מְשֻׁגָּע הוּא[11].״ אך אחדים מן המורים הירושלמים אמרו: ״הוא מדבר מתוך סמכות; ובכלל מי אי פעם ראה אִישׁ אֲשֶׁר שֵׁד בּוֹ הֲיוּכַל שֵׁד לִפְקֹחַ עֵינֵי עִוורִ מלידה או לעשות את כל הדברים הנפלאים שעשה זה?״
¶ 3. הדרשה בשבת בפלה
3. SABBATH SERMON AT PELLA
3. הדרשה בשבת בפלה
1955 165:3.1 By the end of January the Sabbath-afternoon multitudes numbered almost three thousand. On Saturday, January 28, Jesus preached the memorable sermon on “Trust and Spiritual Preparedness.” After preliminary remarks by Simon Peter, the Master said:
1955 165:3.2 “What I have many times said to my apostles and to my disciples, I now declare to this multitude: Beware of the leaven of the Pharisees which is hypocrisy, born of prejudice and nurtured in traditional bondage, albeit many of these Pharisees are honest of heart and some of them abide here as my disciples. Presently all of you shall understand my teaching, for there is nothing now covered that shall not be revealed. That which is now hid from you shall all be made known when the Son of Man has completed his mission on earth and in the flesh.
2018 165:3.2 ״את מה שאמרתי פעמים רבות לשליחי ולתלמידי, אכריז כעת בפני ההמון: אף כי רבים מן הפרושים הללו הינם כנים בלבם וכמה מהם מצויים כאן, כתלמידי, היזהרו משאוֹר הפרושים שהוא צביעות, שנולד הוא מן השיפוטיות וניזון מן השעבוד למסורת[14][15]. עוד מעט תבינו כולכם את מה שאני אומר[16]. כל מה שכעת סמוי מעיניכם יתגלה כאשר יסיים ׳בן האדם׳ את משימתו בגוף על-פני האדמה.
1955 165:3.3 “Soon, very soon, will the things which our enemies now plan in secrecy and in darkness be brought out into the light and be proclaimed from the housetops. But I say to you, my friends, when they seek to destroy the Son of Man, be not afraid of them. Fear not those who, although they may be able to kill the body, after that have no more power over you. I admonish you to fear none, in heaven or on earth, but to rejoice in the knowledge of Him who has power to deliver you from all unrighteousness and to present you blameless before the judgment seat of a universe.
2018 165:3.3 ״בקרוב מאוד תצאנה לאור ותוכרזנה באזני כל תכניותיהם של אויבינו, הנרקמות כעת בסתר ובחשיכה[17]. אך לכם, ידידי, אומר כי כאשר יבקשו להשמיד את ׳בן האדם׳, אל תפחדו מהם[18]. אַל תִּירְאוּ מִן הַמְמִיתִים אֶת הַגּוּף וְאַחֲרֵי כֵן אֵין לְאֵל יָדָם לְהָרַע עוֹד[19]. אורה אתכם לא להתיירא מפני איש, לא בשמים ולא בארץ, אלא לשמוח בידיעתכם את זה שיכול לגאול אתכם מן החטא כולו ולהציג אתכם חסרי רבב למשפט היקום.
1955 165:3.4 “Are not five sparrows sold for two pennies? And yet, when these birds flit about in quest of their sustenance, not one of them exists without the knowledge of the Father, the source of all life. To the seraphic guardians the very hairs of your head are numbered. And if all of this is true, why should you live in fear of the many trifles which come up in your daily lives? I say to you: Fear not; you are of much more value than many sparrows.
2018 165:3.4 ״הֲלֹא תימכרנה שְׁתֵּי צִפֳּרִים בְּאִסָּר? ואף כאשר הן מבקשות את מזונן, אחת מהן לא תתקיים ללא ידיעת ׳האב׳ מקור החיים כולם. לשומרות השרפיות גַּם שַׂעֲרוֹת רֹאשְׁכֶם נִמְנוֹת כֻּלָּן[20]. ואם כל זה נכון, מדוע תתייראו מזוטות חיי היום-יום? אומר אני לכם: אַל תִּירָאוּ הִנֵּה יְקַרְתֶּם מִצִּפֳּרִים רַבּוֹת.
1955 165:3.6 “Say what you will about the Son of Man, and it shall be forgiven you; but he who presumes to blaspheme against God shall hardly find forgiveness. When men go so far as knowingly to ascribe the doings of God to the forces of evil, such deliberate rebels will hardly seek forgiveness for their sins.
1955 165:3.7 “And when our enemies bring you before the rulers of the synagogues and before other high authorities, be not concerned about what you should say and be not anxious as to how you should answer their questions, for the spirit that dwells within you shall certainly teach you in that very hour what you should say in honor of the gospel of the kingdom.
1955 165:3.8 “How long will you tarry in the valley of decision? Why do you halt between two opinions? Why should Jew or gentile hesitate to accept the good news that he is a son of the eternal God? How long will it take us to persuade you to enter joyfully into your spiritual inheritance? I came into this world to reveal the Father to you and to lead you to the Father. The first I have done, but the last I may not do without your consent; the Father never compels any man to enter the kingdom. The invitation ever has been and always will be: Whosoever will, let him come and freely partake of the water of life.”
2018 165:3.8 ״עד מתי תשתהו בגיא ההחלטה? למה תתלבטו בין שתי הדעות? למה שיהודי או גוי יהססו לקבל את הבשורות הטובות, שהוא בן האל הנצחי? כמה זמן יידרש לנו לשכנע אתכם לקבל בשמחה את מורשתכם הרוחנית? באתי לעולם הזה כדי לגלות לכם את ׳האב׳ ולהוביל אתכם אל ׳האב׳[24][25]. את החלק הראשון השלמתי, אך את השני לא אוכל להשלים ללא הסכמתכם; לעולם לא ייאלץ ׳האב׳ אדם לבוא בשערי המלכות. תמיד הייתה ותמיד תהא ההזמנה: וְהַצָּמֵא יָבוֹא וְהֶחָפֵץ ייקח מַיִם חַיִּים חִנָּם[26].״
¶ 4. חלוקת הירושה
4. DIVIDING THE INHERITANCE
4. חלוקת הירושה
1955 165:4.1 As the apostles baptized believers, the Master talked with those who tarried. And a certain young man said to him: “Master, my father died leaving much property to me and my brother, but my brother refuses to give me that which is my own. Will you, then, bid my brother divide this inheritance with me?” Jesus was mildly indignant that this material-minded youth should bring up for discussion such a question of business; but he proceeded to use the occasion for the impartation of further instruction. Said Jesus: “Man, who made me a divider over you? Where did you get the idea that I give attention to the material affairs of this world?” And then, turning to all who were about him, he said: “Take heed and keep yourselves free from covetousness; a man’s life consists not in the abundance of the things which he may possess. Happiness comes not from the power of wealth, and joy springs not from riches. Wealth, in itself, is not a curse, but the love of riches many times leads to such devotion to the things of this world that the soul becomes blinded to the beautiful attractions of the spiritual realities of the kingdom of God on earth and to the joys of eternal life in heaven.
2018 165:4.1 בעת שהשליחים הטבילו את המאמינים, שוחח ׳המאסטר׳ עם אלה שנותרו מאחור. בא אליו אדם צעיר אחד ואמר: ״׳מאסטר׳, אבי נפטר והוריש לאחי ולי רכוש רב, אך אחי מסרב לתת לי את חלקי. האם תוכל לבקש מאחי לחלוק עמי את הירושה?״ ישוע מעט התרעם על כך שצעיר חומרני הזה העלה לדיון סוגיה עסקית כזו; אך הוא השתמש בשאלה כדי להמשיך וללמד. אמר ישוע: ״בֶּן אָדָם, מִי שָׂמַנִי עֲלֵיכֶם לְשֹׁפֵט וְלִמְחַלֵּק? מאיפה קיבלת את הרעיון שאני מתעסק בענייני החומר של העולם?״ ואז נפנה לכלל הנוכחים, ואמר: ״רְאוּ וְהִשָּׁמְרוּ לָכֶם מִבְּצֹעַ בָּצַע כִּי חַיֵּי הָאָדָם אֵינָם תלויים בְּהַרְבּוֹת קנייניו. האושר איננו טמון בכוחו של העושר, והשמחה איננה נובעת מן הקניין. אף כי הרכוש עצמו איננו מקולל, פעמים רבות תוביל אהבת העושר להתמסר לדברי העולם ולכך שהנשמה מתעוורת ביחס ליופיין הרוחני של מציאויות הרוח של מלכות האל שבארץ ושמחת חיי הנצח שבשמים[28].
1955 165:4.2 “Let me tell you a story of a certain rich man whose ground brought forth plentifully; and when he had become very rich, he began to reason with himself, saying: ‘What shall I do with all my riches? I now have so much that I have no place to store my wealth.’ And when he had meditated on his problem, he said: ‘This I will do; I will pull down my barns and build greater ones, and thus will I have abundant room in which to store my fruits and my goods. Then can I say to my soul, soul, you have much wealth laid up for many years; take now your ease; eat, drink, and be merry, for you are rich and increased in goods.’
2018 165:4.2 ״ אספר לכם סיפור. שְׂדֵה אִישׁ עָשִׁיר אֶחָד עָשָׂה תְּבוּאָה הַרְבֵּה. וַיַּחְשֹׁב בְּלִבּוֹ לֵאמֹר: ׳מָה אֶעֱשֶׂה כִּי אֵין לִי מָקוֹם לֶאֱסוֹף אֶת תְּבוּאָתִי?׳ חשב על הבעיה ואמר: ׳אֶת זֹאת אֶעֱשֶׂה; הָרֹס אֲסָמַי וּבָנֹה גְּדוֹלִים מֵהֶם וְאֶכְנְסָה שָׁמָּה אֶת-כָּל-יְבוּלִי וְטוּבִ. וְאֹמַר לְנַפְשִׁי, נַפְשִׁי יֶשׁ לָךְ טוֹבָה הַרְבֵּה לְשָׁנִים רַבּוֹת; הִנָּפְשִׁי אִכְלִי שְׁתִי וְשִׂישִׂי.׳[29]
1955 165:4.3 “But this rich man was also foolish. In providing for the material requirements of his mind and body, he had failed to lay up treasures in heaven for the satisfaction of the spirit and for the salvation of the soul. And even then he was not to enjoy the pleasure of consuming his hoarded wealth, for that very night was his soul required of him. That night there came the brigands who broke into his house to kill him, and after they had plundered his barns, they burned that which remained. And for the property which escaped the robbers his heirs fell to fighting among themselves. This man laid up treasures for himself on earth, but he was not rich toward God.”
2018 165:4.3 ״אך אדם זה היה גם כסיל. הוא סיפק את צרכי החומר לדעתו וגופו אך לא רכש מאוצרות השמים לסיפוק הרוח ולגאולת הנשמה. ואפילו אז, לא זכה ליהנות מן האוצרות שצבר, שכן באותו הלילה ממש נדרשה ממנו נפשו. באותו הלילה באו שודדים, פרצו לביתו והרגו אותו, ולאחר שבזזו את אסמיו, שרפו את כל מה שנותר. יורשיו נלחמו על הרכוש שהותירו מאחור השודדים. אדם זה צבר רכוש לעצמו על-פני האדמה אך היה עשיר באלוהים[30].״
1955 165:4.4 Jesus thus dealt with the young man and his inheritance because he knew that his trouble was covetousness. Even if this had not been the case, the Master would not have interfered, for he never meddled with the temporal affairs of even his apostles, much less his disciples.
2018 165:4.4 ישוע דן בעניינו של הצעיר הזה ובירושה שלו משום שידע שהצרה שלו היתה החמדנות. אילולא היה כן, לא היה ׳המאסטר׳ מתערב, מכיוון שמעולם לא התערב בענייני העולם, לא באלה של שליחיו וקל וחומר לא באלה של תלמידיו.
1955 165:4.5 When Jesus had finished his story, another man rose up and asked him: “Master, I know that your apostles have sold all their earthly possessions to follow you, and that they have all things in common as do the Essenes, but would you have all of us who are your disciples do likewise? Is it a sin to possess honest wealth?” And Jesus replied to this question: “My friend, it is not a sin to have honorable wealth; but it is a sin if you convert the wealth of material possessions into treasures which may absorb your interests and divert your affections from devotion to the spiritual pursuits of the kingdom. There is no sin in having honest possessions on earth provided your treasure is in heaven, for where your treasure is there will your heart be also. There is a great difference between wealth which leads to covetousness and selfishness and that which is held and dispensed in the spirit of stewardship by those who have an abundance of this world’s goods, and who so bountifully contribute to the support of those who devote all their energies to the work of the kingdom. Many of you who are here and without money are fed and lodged in yonder tented city because liberal men and women of means have given funds to your host, David Zebedee, for such purposes.
2018 165:4.5 כאשר סיים ישוע את הסיפור, קם אדם אחר ושאל אותו: ״׳מאסטר, יודע אני ששליחיך מכרו את כל רכושם כדי ללכת אחריך, ושרכושם מוחזק במשותף כמו האיסיים, אך האם תבקש מכולנו, תלמידיך, לעשות כן? האם זהו חטא להיות בעלים של עושר שהושג ביושר?״ לשאלה זו ענה ישוע: ״ידידי, אין זה חטא להיות בעליו של עושר שהושג ביושר; אך זהו חטא להפוך את העושר החומרי לאוצרות שמושכים אותך מלהקדיש את תשומת לבך לעיסוקי הרוח של המלכות[31]. זה איננו חטא להיות בעליו של רכוש ארצי שהושג ביושר בתנאי שאוצרך הוא בשמים, כִּי בִמְקוֹם אֲשֶׁר אוֹצַרְכֶם בּוֹ שָׁם יִהְיֶה גַם לְבַבְכֶם[32]. יש הבדל גדול בין עושר שמוביל לחמדנות ולאנוכיות לזה שמוחזק ומחולק ברוח של מנהיגות בידי אלה שצברו שפע של עושר ארצי ותורמים בנדיבות כדי לתמוך באלה שמקדישים את כל האנרגיה שלהם לעבודת המלכות. רבים מאלה כאן שאין להם כסף משתכנים ומואכלים בעיר האוהלים ההיא משום שגברים ונשים ליברלים ובעלי אמצעים תרמו למארחיכם, דוד זבדיה, בדיוק לצרכים אלה.
1955 165:4.6 “But never forget that, after all, wealth is unenduring. The love of riches all too often obscures and even destroys the spiritual vision. Fail not to recognize the danger of wealth’s becoming, not your servant, but your master.”
2018 165:4.6 ״אך לעולם אל תשכחו כי אחרי ככלות הכול העושר הינו בר חלוף. לעיתים קרובות מדי מאפילה אהבת הכסף על הראייה הרוחנית ואפילו מחסלת אותה. זהו את הסכנה שטמונה כאשר העושר, במקום לשרת אתכם, הופך לאדונכם.״
1955 165:4.7 Jesus did not teach nor countenance improvidence, idleness, indifference to providing the physical necessities for one’s family, or dependence upon alms. But he did teach that the material and temporal must be subordinated to the welfare of the soul and the progress of the spiritual nature in the kingdom of heaven.
2018 165:4.7 ישוע לא הנחה להזניח, להתבטל, או להיות אדיש למילוי הצרכים הפיזיים של משפחתו של האדם, ואף לא להסתמך על נדבות. הוא כן לימד שנדרש להכפיף את החומרי ובר החלוף לרווחתהּ של הנשמה ולהתקדמות הרוחנית במלכות השמים.
1955 165:4.8 Then, as the people went down by the river to witness the baptizing, the first man came privately to Jesus about his inheritance inasmuch as he thought Jesus had dealt harshly with him; and when the Master had again heard him, he replied: “My son, why do you miss the opportunity to feed upon the bread of life on a day like this in order to indulge your covetous disposition? Do you not know that the Jewish laws of inheritance will be justly administered if you will go with your complaint to the court of the synagogue? Can you not see that my work has to do with making sure that you know about your heavenly inheritance? Have you not read the Scripture: ‘There is he who waxes rich by his wariness and much pinching, and this is the portion of his reward: Whereas he says, I have found rest and now shall be able to eat continually of my goods, yet he knows not what time shall bring upon him, and also that he must leave all these things to others when he dies.’ Have you not read the commandment: ‘You shall not covet.’ And again, ‘They have eaten and filled themselves and waxed fat, and then did they turn to other gods.’ Have you read in the Psalms that ‘the Lord abhors the covetous,’ and that ‘the little a righteous man has is better than the riches of many wicked.’ ‘If riches increase, set not your heart upon them.’ Have you read where Jeremiah said, ‘Let not the rich man glory in his riches’; and Ezekiel spoke truth when he said, ‘With their mouths they make a show of love, but their hearts are set upon their own selfish gain.’”
2018 165:4.8 ואז, כאשר ירד הקהל לנהר כדי לצפות בהטבלה, ניגש האדם הראשון לישוע בפרטיות לדון בירושה. הוא חש שישוע נהג בו בחומרה[33]. לאחר ׳שהמאסטר׳ שמע אותו שוב, ענה: ״בני, למה ביום כזה אתה מפספס את ההזדמנות לאכול מלחם החיים ומעדיף להמשיך ולהזין את נטיותיך החמדניות? האם אינך יודע שאם תגיש תלונה לבית הדין של בית הכנסת, תידון זו באופן צודק? האם אינך רואה שאני פועל כדי להבטיח שאתה יודע על הירושה השמימית שלך? האם לא קראת בתורה: ׳יש את העשיר שמקמץ מאוד, וזהו גמולו: אומר הוא, מצאתי מנוחה ואוכל את פירותיי, ואיננו יודע מה יביא עליו הזמן, וכן שנגזר עליו להותיר את כל רכושו לאחרים כשימות[34][35].׳ האם לא קראת את המצווה: ׳לא תחמוד[36][37].׳ ושוב, ׳שָׁמַנְתָּ עָבִיתָ כָּשִׂיתָ, וַיִּטֹּשׁ אֱלוֹהַּ עָשָׂהוּ.׳ האם קראת בתהילים כי ׳וּבֹצֵעַ בֵּרֵךְ, נִאֵץ יְהוָה,׳ וכי ׳טוֹב מְעַט, לַצַּדִּיק מֵהֲמוֹן, רְשָׁעִים רַבִּים[38][39][40].׳ ׳חַיִל כִּי יָנוּב, אַל תָּשִׁיתוּ לֵב.׳ האם קראת את ירמיהו שאמר, ׳כִּי אִם בְּזֹאת יִתְהַלֵּל הַמִּתְהַלֵּל׳; ואמת דיבר יחזקאל כשאמר, ׳כִּי עֲגָבִים בְּפִיהֶם הֵמָּה עֹשִׂים, אַחֲרֵי בִצְעָם לִבָּם הֹלֵךְ.׳״
1955 165:4.10 To another standing near by who asked Jesus how the wealthy would stand in the day of judgment, he replied: “I have come to judge neither the rich nor the poor, but the lives men live will sit in judgment on all. Whatever else may concern the wealthy in the judgment, at least three questions must be answered by all who acquire great wealth, and these questions are:
1955 165:4.14 Then Jesus went into his tent to rest for a while before the evening meal. When the apostles had finished with the baptizing, they came also and would have talked with him about wealth on earth and treasure in heaven, but he was asleep.
2018 165:4.14 אז הלך ישוע לאוהלו, לנוח לפני ארוחת הערב. כאשר סיימו השליחים להטביל, ביקשו גם הם לשוחח עמו על העושר שבארץ ועל אוצרות השמים, אך הוא ישן.
¶ 5. שיחות עם השליחים אודות העושר
5. TALKS TO THE APOSTLES ON WEALTH
5. שיחות עם השליחים אודות העושר
1955 165:5.1 That evening after supper, when Jesus and the twelve gathered together for their daily conference, Andrew asked: “Master, while we were baptizing the believers, you spoke many words to the lingering multitude which we did not hear. Would you be willing to repeat these words for our benefit?” And in response to Andrew’s request, Jesus said:
2018 165:5.1 כאשר נפגשו למפגש היומי שלהם, אותו הערב, לאחר הארוחה, שאל אנדראס: ״׳מאסטר׳, בזמן שהטבלנו את המאמינים, דברת הרבה עם הקהל שנותר מאחור ואת זאת לא שמענו. האם תסכים לחזור על מה שאמרת לטובתנו?״ ענה ישוע בתשובה לשאלתו של אנדראס:
1955 165:5.2 “Yes, Andrew, I will speak to you about these matters of wealth and self-support, but my words to you, the apostles, must be somewhat different from those spoken to the disciples and the multitude since you have forsaken everything, not only to follow me, but to be ordained as ambassadors of the kingdom. Already have you had several years’ experience, and you know that the Father whose kingdom you proclaim will not forsake you. You have dedicated your lives to the ministry of the kingdom; therefore be not anxious or worried about the things of the temporal life, what you shall eat, nor yet for your body, what you shall wear. The welfare of the soul is more than food and drink; the progress in the spirit is far above the need of raiment. When you are tempted to doubt the sureness of your bread, consider the ravens; they sow not neither reap, they have no storehouses or barns, and yet the Father provides food for every one of them that seeks it. And of how much more value are you than many birds! Besides, all of your anxiety or fretting doubts can do nothing to supply your material needs. Which of you by anxiety can add a handbreadth to your stature or a day to your life? Since such matters are not in your hands, why do you give anxious thought to any of these problems?
2018 165:5.2 ״כן, אנדראס, אדבר אתכם על ענייני העושר הפרנסה. אך דברי אליכם, השליחים, חייבים להיות מעט שונים מאלה שאמרתי לתלמידים ולהמונים. זאת, משום שאתם וויתרתם על הכול לא רק ללכת אחרי אלא גם להיות מוסמכים כשגריריהּ של המלכות[42]. לאחר התנסות בת כמה שנים, אתם כבר יודעים ׳שהאב׳ שלמלכותו אתם מטיפים לא יזנח אתכם. הקדשתם את חייכם לסעד המלכות; ומשום כך אין לכם מה לחשוש בנוגע לענייני העולם החולף, למה שתאכלו, ואפילו לא לגוף ואף לא למה שתלבשו[43]. בריאות הנשמה דורשת יותר ממזון ומשקה; ההתקדמות הרוחנית חשובה הרבה יותר מן הצורך במלבוש. כשאתם מתפתים להטיל ספק בביטחון מזונכם, חשבו על העורבים; הם אינם זורעים ואף לא קוצרים, אין להם אסמים ומחסנים, ואף-על-פי-כן מספק ׳האב׳ לכל אחד מהם שמבקש זאת את מזונו. וכמה יקרים אתם הרבה מן העורבים! וחוץ מזה, כל החששות והספקות המכרסמים לא יועילו לכם לספק את צרכיכם החומריים. האם מי מן החששות יכול להוסיף לכם אצבע לקומתכם או יום לחייכם? מכיוון שעניינים אלה אינם בידכם, למה לדאוג מכל הבעיות הללו?
[3][4][5]
1955 165:5.3 “Consider the lilies, how they grow; they toil not, neither do they spin; yet I say to you, even Solomon in all his glory was not arrayed like one of these. If God so clothes the grass of the field, which is alive today and tomorrow is cut down and cast into the fire, how much more shall he clothe you, the ambassadors of the heavenly kingdom. O you of little faith! When you wholeheartedly devote yourselves to the proclamation of the gospel of the kingdom, you should not be of doubtful minds concerning the support of yourselves or the families you have forsaken. If you give your lives truly to the gospel, you shall live by the gospel. If you are only believing disciples, you must earn your own bread and contribute to the sustenance of all who teach and preach and heal. If you are anxious about your bread and water, wherein are you different from the nations of the world who so diligently seek such necessities? Devote yourselves to your work, believing that both the Father and I know that you have need of all these things. Let me assure you, once and for all, that, if you dedicate your lives to the work of the kingdom, all your real needs shall be supplied. Seek the greater thing, and the lesser will be found therein; ask for the heavenly, and the earthly shall be included. The shadow is certain to follow the substance.
2018 165:5.3 ״הִתְבּוֹננוּ-נָא אֶל שׁוֹשַׁנֵּי הַשָּׂדֶה הצומחות; לֹא יַעַמְלוּ וְלֹא יִטְווּ; וַאֲנִי אֹמֵר לָכֶם כִּי גַם שְׁלֹמֹה בְּכָל-הֲדָרוֹ לֹא הָיָה לָבוּשׁ כְּאַחַת מֵהֵנָּה. וְאִם כָּכָה מַלְבִּישׁ האלוהים אֶת חֲצִיר הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר הַיּוֹם צּמֵחַ וּמָחָר יושלךְ לְתוֹךְ הַתַּנּוּר אַף כִּי אֶתְכֶם, שגרירי מללות השמים. הו אתם, קְטַנֵּי אֱמוּנָה! אם תקדישו את עצמכם בלב שלם להטפה לבשורת המלכות, אין לכם מה לפקפק בנוגע לפרנסתכם ולפרנסת המשפחות שנטשתם[44]. אם באמת תקדישו את חייכם לבשורה, חיו על-פי הבשורה. אם אתם רק תלמידים מאמינים, עליכם לפרנס את עצמכם ולתרום לפרנסת כל אלה שמלמדים, מטיפים ומרפאים. אם אתם דואגים ללחם ולמים, במה אתם שונים מכל עמי העולם שדואגים בדיוק לאותם הצרכים ממש? הקדישו את עצמכם לעבודתכם, והאמינו ׳שהאב׳ ואני יודעים את צרכיכם[45]. אני מבטיח לכם, אחת ולתמיד, שאם תקדישו את חייכם לעבודת המלכות כל צרכיכם ימולאו[46]. בקשו את הדבר הגדול, ובו תמצאו את הקטן יותר; בקשו את השמימי והארצי בו יימצא. הצל תמיד בא לאחר המהות.
1955 165:5.4 “You are only a small group, but if you have faith, if you will not stumble in fear, I declare that it is my Father’s good pleasure to give you this kingdom. You have laid up your treasures where the purse waxes not old, where no thief can despoil, and where no moth can destroy. And as I told the people, where your treasure is, there will your heart be also.
1955 165:5.5 “But in the work which is just ahead of us, and in that which remains for you after I go to the Father, you will be grievously tried. You must all be on your watch against fear and doubts. Every one of you, gird up the loins of your minds and let your lamps be kept burning. Keep yourselves like men who are watching for their master to return from the marriage feast so that, when he comes and knocks, you may quickly open to him. Such watchful servants are blessed by the master who finds them faithful at such a great moment. Then will the master make his servants sit down while he himself serves them. Verily, verily, I say to you that a crisis is just ahead in your lives, and it behooves you to watch and be ready.
2018 165:5.5 ״אך מחכה לכם מבחן קשה בעבודה שמזומנת לכם, לאחר שאלך אני ׳לאב׳. אתם חייבים לעמוד על משמר אל מול הפחד והספק. כל אחד מכם, שמרו על מָתְנֵיכֶםּ חֲגוּרִים ועל הַנֵּרוֹת דולקים. וְאַתֶּם הֱיוּ דומִים לָאֲנָשִׁים הַמְחַכִּים לאדוניהם מָתַי יָשׁוּב מִן החתונה וְכַאֲשֶׁר יָבוֹא וְדָפַק יִפְתְּחוּ לוֹ כְּרָגַע. אַשְׁרֵי הָעֲבָדִים הָהֵם אֲשֶׁר הָאָדוֹן בְּבוֹאוֹ יִמְצָאֵם שֹׁקְדִים כִּי יִתְאַזֵּר וְיוֹשִׁיבֵם וְהָלַךְ וְשֵׁרֵת אוֹתָם. אָמֵן אֹמֵר אֲנִי לָכֶם, כי משבר כזה עומד להגיע בחייכם, וראוי לכם לעמוד על המשמר ולהתכונן.
1955 165:5.6 “You well understand that no man would suffer his house to be broken into if he knew what hour the thief was to come. Be you also on watch for yourselves, for in an hour that you least suspect and in a manner you think not, shall the Son of Man depart.”
1955 165:5.7 For some minutes the twelve sat in silence. Some of these warnings they had heard before but not in the setting presented to them at this time.
2018 165:5.7 הם ישבו מספר דקות בדממה. הם שמעו כמה מן האזהרות הללו קודם, אך לא באופן בו הוצגו כעת.
¶ 6. התשובה לשאלתו של פטרוס
6. ANSWER TO PETER’S QUESTION
6. התשובה לשאלתו של פטרוס
1955 165:6.1 As they sat thinking, Simon Peter asked: “Do you speak this parable to us, your apostles, or is it for all the disciples?” And Jesus answered:
1955 165:6.2 “In the time of testing, a man’s soul is revealed; trial discloses what really is in the heart. When the servant is tested and proved, then may the lord of the house set such a servant over his household and safely trust this faithful steward to see that his children are fed and nurtured. Likewise, will I soon know who can be trusted with the welfare of my children when I shall have returned to the Father. As the lord of the household shall set the true and tried servant over the affairs of his family, so will I exalt those who endure the trials of this hour in the affairs of my kingdom.
2018 165:6.2 ״נשמתו של אדם מתגלה בשעת הניסיון; הניסיון מגלה את אשר באמת מצוי בלב. כשהאדון מנסה בהצלחה את העבד, או אז יוכל אדון הבית להפקיד בידיו את האחריות לדאגה והזנת ילדיו[51]. כך גם אני אוכל בקרוב לדעת על מי אוכל לסמוך שידאג לילדי לאחר שאשוב ׳לאב׳. כמו האדון שמפקיד את העבד הנאמן והנבון על ענייני משפחתו, כך ארומם אני לענייני המלכות את אלה שיעמדו במבחני השעה.
1955 165:6.3 “But if the servant is slothful and begins to say in his heart, ‘My master delays his coming,’ and begins to mistreat his fellow servants and to eat and drink with the drunken, then the lord of that servant will come at a time when he looks not for him and, finding him unfaithful, will cast him out in disgrace. Therefore you do well to prepare yourselves for that day when you will be visited suddenly and in an unexpected manner. Remember, much has been given to you; therefore will much be required of you. Fiery trials are drawing near you. I have a baptism to be baptized with, and I am on watch until this is accomplished. You preach peace on earth, but my mission will not bring peace in the material affairs of men—not for a time, at least. Division can only be the result where two members of a family believe in me and three members reject this gospel. Friends, relatives, and loved ones are destined to be set against each other by the gospel you preach. True, each of these believers shall have great and lasting peace in his own heart, but peace on earth will not come until all are willing to believe and enter into their glorious inheritance of sonship with God. Nevertheless, go into all the world proclaiming this gospel to all nations, to every man, woman, and child.”
2018 165:6.3 ״אך אם העבר עצל ומתחיל לומר בְּלִבּוֹ ׳מְאַחֵר אֲדֹנִי לָבוֹא,׳ וְהִכָּה אֶת חֲבֵרָיו וְאָכַל וְשָׁתָה עִם הַסּוֹבְאִים, בּוֹא יָבוֹא אֲדֹנֵי הָעֶבֶד הַהוּא בְּיוֹם לֹא יְצַפֶּה וּבְשָׁעָה לֹא יֵדָע, יגלה את חוסר נאמנותו ויגרש אותו בבושה[52]. לכן, טוב תעשו אם תכינו את עצמכם ליום ביקורת הפתע. זכרו כי הרבה ניתן לכם; ומשום כך הרבה יתבקש מכם. מבחנים עזים לפניכם. וְיֵשׁ לִי להיטבל טְבִילָה אֶחָת וּמַה יֵּצַר לִי עַד כִּי תְכֻלֶּה. אתם מטיפים לשלום בארץ, אך משימתי לא תביא לשלום בענייני העולם – לפחות לא לזמן מה[53]. כִּי מֵעַתָּה חֲמִשָּׁה בְּבַיִת אֶחָד יֵחָלֵקוּ שְׁלשָׁה עַל שְׁנַיִם וּשְׁנַיִם עַל שְׁלשָׁה שדוחים את הבשורה. הבשורה לה תטיפו עתידה להעמיד אלה כנגד אלה חברים, קרובים ואהובים. אכן, בלבו של כל המאמין ישרור שקט מתמשך וגדול יותר, אך השלום על-פני האדמה לא ישרור עד שכולם יסכימו להאמין ויקבלו את מורשתם המופלאה כבני האל. אף-על-פי-כן, לכו לקצוות הארץ והטיפו לבשורה זו באזני כל האומות, כל גבר, אישה וילד[54].״
1955 165:6.4 And this was the end of a full and busy Sabbath day. On the morrow Jesus and the twelve went into the cities of northern Perea to visit with the seventy, who were working in these regions under Abner’s supervision.
2018 165:6.4 כך הגיע לסיומו יום שבת עמוס וגדוש. למחרת הלכו ישוע והשניים עשר לבקר את השבעים בעריה הצפוניות של פראה, שם עבדו תחת הנחית אבנר.
¶ הפניות
¶ ביבליה
- ↑ 165:1.1 הוראה יומיומית: יוח 10:41.
- ↑ 165:2.3 רועי שקר: יח 34:2-10; יוח 9:41.
- ↑ 165:2.4 רועים אמיתיים: יוח 10:1-5.
- ↑ 165:2.4 גנבים ושודדים: יוח 10:8a.
- ↑ 165:2.4 לא יודע קול: יוח 10:8b.
- ↑ 165:2.6 שטחי מרעה ירוקים: תה 23:2.
- ↑ 165:2.7 ישו ה"דלת": יוח 10:7-9.
- ↑ 165:2.8 ישוע הרועה האמיתי: יח 34:11-16; יוח 10:10-15.
- ↑ 165:2.9 כבשים אחרות יש לי: יוח 10:16; יוח 11:52.
- ↑ 165:2.10 רועה מוכן למות: יוח 10:17-18.
- ↑ 165:2.11 חלוקה על אמירת: יוח 10:19-21.
- ↑ 165:2.12 רבים האמינו: יוח 10:42.
- ↑ 165:3.1 איסוף המונים: לו 12:1a.
- ↑ 165:3.2 היזהרו מחמצת פרושים: מתי 16:6,11-12; מר 8:15; לו 12:1.
- ↑ 165:3.2 חמץ של פרושים: לו 12:1b-2.
- ↑ 165:3.2 בקרוב שום דבר לא נסתר: מתי 10:26-27; מר 4:22.
- ↑ 165:3.3 להכריז ממשטחי הבית: לו 12:3.
- ↑ 165:3.3 ממי לפחד: יהודה 1:24.
- ↑ 165:3.3 אל תפחד רוצחי גוף: מתי 10:28; לו 12:4-5; פט א׳ 3:14.
- ↑ 165:3.4 דרורים נופלים, שערותיך ממוספרות: מתי 10:29-31; לו 12:6-7.
- ↑ 165:3.5 התוודה עליי לפני גברים: מתי 10:32-33; לו 12:8-9.
- ↑ 165:3.6 חטא בלתי נסלח: מתי 12:31-32; לו 12:10.
- ↑ 165:3.7 רוח תיתן תשובות: מתי 10:16-20; מר 13:9-11; לו 12:11-12; לו 21:13-15.
- ↑ 165:3.8 ירושה רוחנית: השל 20:32; השל 26:18; הק 3:24; פט א׳ 1:3-4.
- ↑ 165:3.8 באתי לגלות את אבא: מתי 5:45-48; מתי 6:1,4,6; מתי 11:25-27; מר 11:25-26; לו 6:35-36; לו 10:22; יוח 1:18; יוח 3:31-34; יוח 4:21-24; יוח 6:45-46; יוח 14:6-11,20; יוח 15:15; יוח 16:25; יוח 17:8,25-26.
- ↑ 165:3.8 מי שירצה רשאי לבוא: תה 50:15; יוא 2:32; זכ 13:9; מתי 7:24; מתי 10:32-33; מתי 12:50; מתי 16:24-25; מר 3:35; מר 8:34-35; לו 6:47; לו 9:23-24; לו 12:8; יוח 3:15-16; יוח 4:13-14; יוח 11:25-26; יוח 12:46; השל 2:21; השל 10:42-43; השל 13:26; הר 9:33; הר 10:13; יו א׳ 2:23; יו א׳ 4:15; יו א׳ 5:1; יוחנן 22:17b.
- ↑ 165:3.9 רבים האמינו: יוח 10:42.
- ↑ 165:4.1 אהבה לדברים חומריים: לו 12:13-15.
- ↑ 165:4.2 משל לעשיר: לו 12:16-19.
- ↑ 165:4.3 אין עושר בגן עדן: בן-ס 11:18-20; לו 12:20-21.
- ↑ 165:4.5 סכנת עושר: מתי 19:23-24; מר 10:23-25; לו 18:24-25.
- ↑ 165:4.5 אוצר בגן עדן: מתי 6:19-21; לו 12:33-34.
- ↑ 165:4.8 רווח שגוי: מש 13:7-8; בן-ס 11:18-19.
- ↑ 165:4.8 אל תחמוד: שמ 20:17; דב 5:21; הר 7:7.
- ↑ 165:4.8 הם אכלו ועשו שומן בשעווה: דב 31:20; דב 32:15-17.
- ↑ 165:4.8 האדון מתעב את החמודים: תה 10:3.
- ↑ 165:4.8 מעט מצדיק טוב יותר: תה 37:16.
- ↑ 165:4.8 אם העושר גדל, אל תתן לב: תה 62:10.
- ↑ 165:4.8 אל תתפאר בעושר: יר 9:23.
- ↑ 165:4.8 פיות מפגינים אהבה: יח 33:31.
- ↑ 165:4.9 מה אם להרוויח עולם, לאבד את הנשמה?: מתי 16:26; מר 8:36; לו 9:25.
- ↑ 165:5.2 אל תדאג לדברים: מתי 6:31.
- ↑ 165:5.2 אלוהים מספק: מתי 6:25-27; לו 12:22-26.
- ↑ 165:5.3 אתם בעלי אמונה קטנה: מתי 6:28-30; מתי 8:26; מתי 14:31; מתי 16:8; לו 12:27-28.
- ↑ 165:5.3 אבא מספק צרכים: מתי 6:31-32; לו 12:29-30.
- ↑ 165:5.3 צרכים אמיתיים נענו: מתי 6:33-34; לו 12:31.
- ↑ 165:5.4 הלב עוקב אחר אוצר: מתי 6:19-21; לו 12:32-34.
- ↑ 165:5.6 מתי הכי פחות צפוי: מתי 24:43-44; לו 12:39-40.
- ↑ 165:5.6 משל: חזרה מסעודת נישואין: מתי 24:42; לו 12:35-38.
- ↑ 165:6.1 למי משל?: לו 12:41.
- ↑ 165:6.2 משרת מהימן: מתי 24:45-47; לו 12:42-44.
- ↑ 165:6.3 משרת עצלן: מתי 24:48-51; לו 12:45-46.
- ↑ 165:6.3 אין שלום: לו 12:48a-53.
- ↑ 165:6.3 ועדה גדולה: מתי 24:14; מתי 28:19-20a; מר 13:10; מר 16:15; לו 24:47; יוח 17:18; השל 1:8b.
¶ ספרים אחרים
- ↑ 165:2.9 165:2.9-10: Qur'an, ---, פֶּרֶק 2, p. v186
- ↑ 165:4.10 165:4.10-13: Qur'an, ---, פֶּרֶק 65, p. v7
- ↑ 165:5.2 165:5.2: Qur'an, ---, פֶּרֶק 16, p. v79
- ↑ 165:5.2 165:5.2: Qur'an, ---, פֶּרֶק 24, p. v41
- ↑ 165:5.2 165:5.2: Qur'an, ---, פֶּרֶק 67, p. v19