ספר אורנטיה באנגלית הוא נחלת הכלל ברחבי העולם מאז 2006.
תרגומים: © 2018 הקרן של אורנטיה
FINAL ADMONITIONS AND WARNINGS
הזהרות ואתראות אחרונות
1955 181:0.1 AFTER the conclusion of the farewell discourse to the eleven, Jesus visited informally with them and recounted many experiences which concerned them as a group and as individuals. At last it was beginning to dawn upon these Galileans that their friend and teacher was going to leave them, and their hope grasped at the promise that, after a little while, he would again be with them, but they were prone to forget that this return visit was also for a little while. Many of the apostles and the leading disciples really thought that this promise to return for a short season (the short interval between the resurrection and the ascension) indicated that Jesus was just going away for a brief visit with his Father, after which he would return to establish the kingdom. And such an interpretation of his teaching conformed both with their preconceived beliefs and with their ardent hopes. Since their lifelong beliefs and hopes of wish fulfillment were thus agreed, it was not difficult for them to find an interpretation of the Master’s words which would justify their intense longings.
2018 181:0.1 לאחר סיום דרשת הפרידה שנשא באזני האחד עשר, שוחח ישוע עם האחד עשר באופן לא רשמי. הם שוחחו אודות רבות מן החוויות שעברו, יחד וכקבוצה. סוף סוף החלו אנשי הגליל הללו להבין שחברם ומורם מתעתד לעזוב אותם, ואף כי נאחזו בתקווה כי לאחר זמן מה עתיד לשוב אליהם, הם נטו לשכוח שחזרתו תהא לזמן קצר בלבד. רבים מן השליחים ובכירי התלמידים באמת חשבו שהבטחתו לשוב לתקופה קצרה (פרק הזמן הקצר המפריד בין התחייה מהתמים לבין ההעפלה) מעיד על כך שישוע רק הולך לביקור קצר אצל ׳אביו׳, לאחר ישוב לכונן את המלכות. פירוש זה תאם הן לאמונותיהם המבוססות והן לתקוותיהם העזות. ומכיוון ששררה התאמה בין תקוותיהם משכבר ובין רצונותיהם, לא התקשו למצוא פירוש לדברי ׳המאסטר׳ כך שתתמלאנה משאלותיהם העמוקות.
1955 181:0.2 After the farewell discourse had been discussed and had begun to settle down in their minds, Jesus again called the apostles to order and began the impartation of his final admonitions and warnings.
2018 181:0.2 לאחר ששוחחו אודות דרשת הפרישה וזו מצאה מקום בדעתם, ישוע קרא שוב את השליחים לסדר והחל למסור להם את הזהרותיו ואתראותיו האחרונות.
¶ 1. מילות נחמה אחרונות
1. LAST WORDS OF COMFORT
1. מילות נחמה אחרונות
1955 181:1.1 When the eleven had taken their seats, Jesus stood and addressed them: “As long as I am with you in the flesh, I can be but one individual in your midst or in the entire world. But when I have been delivered from this investment of mortal nature, I will be able to return as a spirit indweller of each of you and of all other believers in this gospel of the kingdom. In this way the Son of Man will become a spiritual incarnation in the souls of all true believers.
2018 181:1.1 לאחר שהתיישבו האחד עשר במקומותיהם, עמד ישוע ודיבר אליהם כך: ״כל עוד אני אתכם בגוף, אוכל להיות יחיד בלבד, אתכם או בעולם כולו. אך לאחר שאשתחרר מכבלי הגוף, אוכל לשוב כרוח שתשכון בכל אחד ואחד מכם ובכל מאמיני בשורת המלכות האחרים. כך יוכל ׳בן האדם׳ להתגשם רוחנית בנשמותיהם של כל המאמינים האמתיים
[1].
1955 181:1.2 “When I have returned to live in you and work through you, I can the better lead you on through this life and guide you through the many abodes in the future life in the heaven of heavens. Life in the Father’s eternal creation is not an endless rest of idleness and selfish ease but rather a ceaseless progression in grace, truth, and glory. Each of the many, many stations in my Father’s house is a stopping place, a life designed to prepare you for the next one ahead. And so will the children of light go on from glory to glory until they attain the divine estate wherein they are spiritually perfected even as the Father is perfect in all things.
2018 181:1.2 ״לאחר שאשוב לחיות בתוככם ולפעול דרככם, אוכל להיטיב ולהוביל אתכם בחיים האלה ובמשכנות שמי השמיים הרבים בחייכם בעתיד[2][3]. החיים בבריאתו הנצחית של ׳האב׳ אינן חיים של בטלות ושל קלות קיום נצחי אלא של התקדמות עד בחסד, באמת ובתפארה. כל תחנה מן התחנות הרבות מאוד בביתו של ׳אבי׳ הינה תחנת עצירה, חיים שנועדו להכין אתכם לאלה שיבואו אחריהם. וכך ימשיכו ילדי האור לעבור מתפארה לתפארה עד שיגיעו למעמד האלוהי של שלמות הרוחנית, ממש כשם ׳שהאב׳ מושלם בכל[4][5][6].
1955 181:1.3 “If you would follow after me when I leave you, put forth your earnest efforts to live in accordance with the spirit of my teachings and with the ideal of my life—the doing of my Father’s will. This do instead of trying to imitate my natural life in the flesh as I have, perforce, been required to live it on this world.
1955 181:1.4 “The Father sent me into this world, but only a few of you have chosen fully to receive me. I will pour out my spirit upon all flesh, but all men will not choose to receive this new teacher as the guide and counselor of the soul. But as many as do receive him shall be enlightened, cleansed, and comforted. And this Spirit of Truth will become in them a well of living water springing up into eternal life.
1955 181:1.5 “And now, as I am about to leave you, I would speak words of comfort. Peace I leave with you; my peace I give to you. I make these gifts not as the world gives—by measure—I give each of you all you will receive. Let not your heart be troubled, neither let it be fearful. I have overcome the world, and in me you shall all triumph through faith. I have warned you that the Son of Man will be killed, but I assure you I will come back before I go to the Father, even though it be for only a little while. And after I have ascended to the Father, I will surely send the new teacher to be with you and to abide in your very hearts. And when you see all this come to pass, be not dismayed, but rather believe, inasmuch as you knew it all beforehand. I have loved you with a great affection, and I would not leave you, but it is the Father’s will. My hour has come.
2018 181:1.5 ״וכעת, כשאני מתכונן לעזוב אתכם, אדבר אליכם מילות נחמה. שָׁלוֹם אַנִּיחן לָכֶם; אֶת שְׁלוֹמִי אֶתֵּן לָכֶם. לֹא כַּאֲשֶׁר ייתן הָעוֹלָם אָנֹכִי נֹתֵן לָכֶם – במידה – אני נותן לכל אחד מכם את כל מה שיוכל לקבל. אל ייטרד לבבכם, אַל ייבהל לְבַבְכֶם[12]. אֲנִי ניצחתי אֶת הָעוֹלָם, ובי תנצחו באמונה[13]. הזהרתי אתכם כי ׳בן האדם׳ עתיד להירצח, אך אני מבטיח לכם כי אשוב בטרם אלך לאב, אף כי רק לתקופה קצרה[14]. ולאחר שאעפיל ׳לאב׳, אני מבטיח לשלוח לכם את המורה החדש להיות אתכם ולשכון בלבבכם ממש[15]. וכשתראו שכל אלה התרחשו, אַל יִבָּהֵל לְבַבְכֶם, אלא האמינו שכן ידעתם על כל אלה מראש[16]. אהבתי אתכם בחיבה רבה, ולא הייתי עוזב אתכם, אך זהו רצון ׳האב׳[17]. הגיעה שעתי.
1955 181:1.6 “Doubt not any of these truths even after you are scattered abroad by persecution and are downcast by many sorrows. When you feel that you are alone in the world, I will know of your isolation even as, when you are scattered every man to his own place, leaving the Son of Man in the hands of his enemies, you will know of mine. But I am never alone; always is the Father with me. Even at such a time I will pray for you. And all of these things have I told you that you might have peace and have it more abundantly. In this world you will have tribulation, but be of good cheer; I have triumphed in the world and shown you the way to eternal joy and everlasting service.”
2018 181:1.6 ״אל תטילו ספק באמתות הללו, אפילו לא כאשר ירדפו אתכם ותפוצו, ותסבלו רבות. כאשר תרגישו שאתם לבד בעולם, אני אדע את בדידותכם ממש כשם שאתם תדעו את שלי, כשכל אחד מכם יפוץ ויותיר את ׳בן האדם׳ ביד אויביו. אך אני לעולם אינני לבדי; כי ׳האב׳ תמיד עִמַדי[18]. אפילו בעת הזו אתפלל למענכם. אֶת אֵלֶּה דִּבַּרְתִּי אֲלֵיכֶם לְמַעַן יִהְיֶה לָכֶם שָׁלוֹם ושלווה ובשפע. צָרָה לָכֶם בָּעוֹלָם, אַךְ יַאֲמֵץ לְבַבְכֶם. אֲנִי ניצחתי אֶת הָעוֹלָם והראיתי לכם את הדרך לשמחת עד ושירות של נצח.״
1955 181:1.7 Jesus gives peace to his fellow doers of the will of God but not on the order of the joys and satisfactions of this material world. Unbelieving materialists and fatalists can hope to enjoy only two kinds of peace and soul comfort: Either they must be stoics, with steadfast resolution determined to face the inevitable and to endure the worst; or they must be optimists, ever indulging that hope which springs eternal in the human breast, vainly longing for a peace which never really comes.
2018 181:1.7 ישוע נותן שלווה לאחיו, העושים את רצון האל, אך לא את זו אשר קשורה לאושר ולסיפוקים של עולם החומר[19]. האדם הבלתי המאמין, הדוגל בחומרנות או בפטליזם, יכול רק לקוות ליהנות משני סוגי שלווה ונחמה לנשמה: או שהוא חייב להיות סטואי, להפגין נחישות מתמדת לעמוד אל מול הבלתי נמנע ולשרוד את הגרוע ביותר; או שהוא חייב להיות אופטימיסט, להסתמך לשווא על התקווה שלעד תימצא בלב האדם לשלווה שלעולם לא באמת מגיעה.
1955 181:1.8 A certain amount of both stoicism and optimism are serviceable in living a life on earth, but neither has aught to do with that superb peace which the Son of God bestows upon his brethren in the flesh. The peace which Michael gives his children on earth is that very peace which filled his own soul when he himself lived the mortal life in the flesh and on this very world. The peace of Jesus is the joy and satisfaction of a God-knowing individual who has achieved the triumph of learning fully how to do the will of God while living the mortal life in the flesh. The peace of Jesus’ mind was founded on an absolute human faith in the actuality of the divine Father’s wise and sympathetic overcare. Jesus had trouble on earth, he has even been falsely called the “man of sorrows,” but in and through all of these experiences he enjoyed the comfort of that confidence which ever empowered him to proceed with his life purpose in the full assurance that he was achieving the Father’s will.
2018 181:1.8 מידה מסוימת של סטואיות ואופטימיזם מסייעות לחיים הארציים, אך לא זה ולא זה קשורים לשלווה העילאית שמעניק ׳בן האל׳ לאחיו בגוף. השלווה שמעניק מיכאל לילדיו שבארץ הינו בדיוק אותה שלווה שמילאה את נשמתו כאשר הוא עצמו חי את חייו כאדם בגוף בעולם הזה ממש. השלווה של ישוע הינה האושר והסיפוק של אדם יודע-אֵל אשר הצליח ללמוד באופן מלא כיצד לעשות את רצון האל בזמן החיים בגוף כבן תמותה. השלווה ממנה נהנה ישוע התבססה על אמונה מוחלטת כבן אנוש בממשותה של דאגתו השלמה, החכמה, והאוהדת של ׳האב׳ האלוהי׳. ישוע חווה צרות על הארץ, ואפילו קראו ״איש מכאובות״ אף שלא כך היה, אך בכל החווית הללו הוא התנחם בביטחון שחיזק אותו להמשיך ולדבוק בתכלית חייו מתוך ביטחון מלא בכך שהוא המשיך להגשים את רצון ׳האב׳[20].
1955 181:1.9 Jesus was determined, persistent, and thoroughly devoted to the accomplishment of his mission, but he was not an unfeeling and calloused stoic; he ever sought for the cheerful aspects of his life experiences, but he was not a blind and self-deceived optimist. The Master knew all that was to befall him, and he was unafraid. After he had bestowed this peace upon each of his followers, he could consistently say, “Let not your heart be troubled, neither let it be afraid.”
2018 181:1.9 ישוע הפגין נחישות, התמדה ומסירות להגשמת משימתו, אך לא הפגין סטואיות של חוסר רגש וקהות חושים; ואף כי תמיד ביקש לראות את הצדדים השמחים בחוויות חייוֿ הוא לא עצם עיניו מתוך אופטימיות של אשליה עצמית. לאחר שנתן שלווה זו לכל אחד ממאמיניו, הוא יכול היה להמשיך ולומר ״אַל יִבָּהֵל לְבַבְכֶם וְאַל יֵחָת.״[21][22]
1955 181:1.10 The peace of Jesus is, then, the peace and assurance of a son who fully believes that his career for time and eternity is safely and wholly in the care and keeping of an all-wise, all-loving, and all-powerful spirit Father. And this is, indeed, a peace which passes the understanding of mortal mind, but which can be enjoyed to the full by the believing human heart.
¶ 2. אתראות פרידה אישיות
2. FAREWELL PERSONAL ADMONITIONS
2. אתראות פרידה אישיות
1955 181:2.1 The Master had finished giving his farewell instructions and imparting his final admonitions to the apostles as a group. He then addressed himself to saying good-bye individually and to giving each a word of personal advice, together with his parting blessing. The apostles were still seated about the table as when they first sat down to partake of the Last Supper, and as the Master went around the table talking to them, each man rose to his feet when Jesus addressed him.
2018 181:2.1 ׳המאסטר׳ סיים למסור את הנחיות הפרידה ואת האתראות הסופיות לשליחים כקבוצה. אז נפנה להיפרד לשלום מכל אחד ולתת לכל עצה אישית וברכת פרדה. השליחים עדיין ישבו סביב לשולחן באותם המקומות בהם ישבו בזמן הסעודה האחרונה, וכל אחד מהם קם על רגליו בעת ׳שהמאסטר׳ צעד סביב לשולחן ופנה אליהם.
1955 181:2.2 To John, Jesus said: “You, John, are the youngest of my brethren. You have been very near me, and while I love you all with the same love which a father bestows upon his sons, you were designated by Andrew as one of the three who should always be near me. Besides this, you have acted for me and must continue so to act in many matters concerning my earthly family. And I go to the Father, John, having full confidence that you will continue to watch over those who are mine in the flesh. See to it that their present confusion regarding my mission does not in any way prevent your extending to them all sympathy, counsel, and help even as you know I would if I were to remain in the flesh. And when they all come to see the light and enter fully into the kingdom, while you all will welcome them joyously, I depend upon you, John, to welcome them for me.
2018 181:2.2 אמר ישוע ליוחנן: ״אתה הצעיר באחי, יוחנן. היית קרוב מאוד אלי, ואף כי אני אוהב את כולכם באותה האהבה שרוחש אב לבניו, אתה נבחרת בידי אנדראס להיות אחד מן השלושה שתמיד היה קרוב אלי. מעבר לכך, פעלת ואתה חייב להמשיך ולטפל בעניינים הרבים אשר נוגעים לבני משפחתי שבארץ[24]. אני הולך ׳לאב׳, יוחנן, בביטחון מוחלט שאתה תמשיך לדאוג לבני משפחתי שבגוף. דאג לכך שהבלבול שהם חווים כעת ביחס למשימתי לא ימנע ממך מלתת להם את כל האהבה, העצה והסיוע שאתה יודע שאני הייתי נותן להם אילו הייתי נשאר בגוף. כאשר יצליחו לראות את האור ויבוא בשערי המלכות, כולכם תקבלו אותם בשמחה, אך אני סומך עליך, יוחנן, שתקבל אותם בשמי.
1955 181:2.3 “And now, as I enter upon the closing hours of my earthly career, remain near at hand that I may leave any message with you regarding my family. As concerns the work put in my hands by the Father, it is now finished except for my death in the flesh, and I am ready to drink this last cup. But as for the responsibilities left to me by my earthly father, Joseph, while I have attended to these during my life, I must now depend upon you to act in my stead in all these matters. And I have chosen you to do this for me, John, because you are the youngest and will therefore very likely outlive these other apostles.
2018 181:2.3 ״וכעת, עם התקרב השעות האחרונות של הקריירה שלי בארץ, הישאר קרוב אלי כדי שאוכל למסור דרכך מסר לבני משפחתי. פרט למוות שלי בגוף, העבודה שהפקיד בידי ׳האב׳ הסתיימה, ואני נכון לשתות מכוס אחרונה זו[25][26]. אך בכל הנוגע לאחריות שהפקיד בידי אבי שבארץ, יוסף, אף כי נשאתי בה בימי חיי, אני חייב כעת להסתמך עליך לפעול בשמי. בחרתי אותך לשם כך, יוחנן, משום שאתה הצעיר בחבורה ומשום כך כנראה תחיה יותר מכל שאר השליחים.
1955 181:2.4 “Once we called you and your brother sons of thunder. You started out with us strong-minded and intolerant, but you have changed much since you wanted me to call fire down upon the heads of ignorant and thoughtless unbelievers. And you must change yet more. You should become the apostle of the new commandment which I have this night given you. Dedicate your life to teaching your brethren how to love one another, even as I have loved you.”
1955 181:2.5 As John Zebedee stood there in the upper chamber, the tears rolling down his cheeks, he looked into the Master’s face and said: “And so I will, my Master, but how can I learn to love my brethren more?” And then answered Jesus: “You will learn to love your brethren more when you first learn to love their Father in heaven more, and after you have become truly more interested in their welfare in time and in eternity. And all such human interest is fostered by understanding sympathy, unselfish service, and unstinted forgiveness. No man should despise your youth, but I exhort you always to give due consideration to the fact that age oftentimes represents experience, and that nothing in human affairs can take the place of actual experience. Strive to live peaceably with all men, especially your friends in the brotherhood of the heavenly kingdom. And, John, always remember, strive not with the souls you would win for the kingdom.”
2018 181:2.5 עת עמד שם יוחנן זבדיה באולם העליון, והדמעות זולגות על לחייו, נשא עיניו אל פניו של המאסטר ואמר: ״כך אעשה, ׳מאסטר׳. אך כיצד אוכל ללמוד לאהוב את אֵחי יותר? ענה לו אז ישוע: ״אתה תלמד לאהוב את אחיך יותר לאחר שתלמד קודם לכן לאהוב יותר את ׳אביהם׳ שבשמים, ולאחר שתתעניין באמת ברווחתם, זו שבזמן וזו שבנצח. את העניין הזה מטפח האדם באמצעות הבנה אוהדת, שירות נטול אנוכיות וסלחנות מתמדת. אל לו לאדם לבוז לצעירים, אך אני מאיץ בכם תמיד להתחשב בכך שלעתים קרובות הגיל מייצג ניסיון, וכי אין דבר בעולמו של האדם שיוכל להחליף את הניסיון בפועל[30]. התאמצו לחיות בשלום עם כולם, ובייחוד עם חבריכם לאחוות מלכות השמים[31]. כמו כן, יוחנן, זכור תמיד, אל תאיץ בנשמות שאתה מתכוון להביא בשערי המלכות.״
1955 181:2.6 And then the Master, passing around his own seat, paused a moment by the side of the place of Judas Iscariot. The apostles were rather surprised that Judas had not returned before this, and they were very curious to know the significance of Jesus’ sad countenance as he stood by the betrayer’s vacant seat. But none of them, except possibly Andrew, entertained even the slightest thought that their treasurer had gone out to betray his Master, as Jesus had intimated to them earlier in the evening and during the supper. So much had been going on that, for the time being, they had quite forgotten about the Master’s announcement that one of them would betray him.
2018 181:2.6 ואז, הסתובב ׳המאסטר׳ סביב לכיסאו שלו, ועצר לרגע לצד כסאו של יהודה איש-קריות. השליחים הופתעו מה שיהודה לא חזר עדיין, והסתקרנו לפשר הבעתו העצובה של ישוע עת עמד לצד כסאו המיותם של הבוגד. אך איש מהם, למעט אולי אנדראס, כלל לא העלו על דעתם שהגזבר שלהם יצא לבגוד ׳במאסטר׳ שלו, כפי שרמז להם ישוע מוקדם יותר באותו הערב ובמהלך הארוחה. כל כך הרבה דברים קרו עד שלעת עתה הם די שכחו את הכרזתו של ׳המאסטר׳ שאחד מהם עתיד לבגוד בו.
1955 181:2.7 Jesus now went over to Simon Zelotes, who stood up and listened to this admonition: “You are a true son of Abraham, but what a time I have had trying to make you a son of this heavenly kingdom. I love you and so do all of your brethren. I know that you love me, Simon, and that you also love the kingdom, but you are still set on making this kingdom come according to your liking. I know full well that you will eventually grasp the spiritual nature and meaning of my gospel, and that you will do valiant work in its proclamation, but I am distressed about what may happen to you when I depart. I would rejoice to know that you would not falter; I would be made happy if I could know that, after I go to the Father, you would not cease to be my apostle, and that you would acceptably deport yourself as an ambassador of the heavenly kingdom.”
2018 181:2.7 ישוע ניגש כעת אל עבר שמעון הקנאי, אשר נעמד בכדי להאזין לדברי התוכחה הבאים: ״אתה אכן בן אברהם, אך עד כמה התאמצתי להפוך אותך לבנהּ של מלכות שמים זו. אני אוהב אותך, וכך גם כל אחיך. אני יודע שאתה אוהב אותי, שמעון, ושאתה גם אוהב את המלכות, אך אתה עדיין נחוש לממש את המלכות לפי ראות עיניך. היטב אדע שבסופו של דבר אתה עתיד לתפוש את טיבהּ הרוחני ואת משמעותהּ של בשורתי ושאתה עתיד להטיף לה באומץ, אך אני מוטרד בשל מה שעלול לקרות לך בזמן עזיבתי. אשמח לדעת שלא תמעד; אשמח מאוד אם אוכל להיות סמוך ובטוח כי לאחר שאלך ׳לאב׳, אתה תתנהג כראוי לשגריר של מלכות השמים.״
1955 181:2.8 Jesus had hardly ceased speaking to Simon Zelotes when the fiery patriot, drying his eyes, replied: “Master, have no fears for my loyalty. I have turned my back upon everything that I might dedicate my life to the establishment of your kingdom on earth, and I will not falter. I have survived every disappointment so far, and I will not forsake you.”
2018 181:2.8 אך סיים ישוע את דבריו לשמעון הקנאי, והלאומן הלוהט ניגב את עיניו וענה: ״׳מאסטר׳, אל תדאג לנאמנותי. הפניתי את גבי לכל שאר הדברים בכדי להקדיש את חיי לכינונהּ עלי אדמות של מלכותך, ולא אכשל. הצלחתי לשרוד את כל האכזבות עד כה, ולא אנטוש אותך.״
1955 181:2.9 And then, laying his hand on Simon’s shoulder, Jesus said: “It is indeed refreshing to hear you talk like that, especially at such a time as this, but, my good friend, you still do not know what you are talking about. Not for one moment would I doubt your loyalty, your devotion; I know you would not hesitate to go forth in battle and die for me, as all these others would” (and they all nodded a vigorous approval), “but that will not be required of you. I have repeatedly told you that my kingdom is not of this world, and that my disciples will not fight to effect its establishment. I have told you this many times, Simon, but you refuse to face the truth. I am not concerned with your loyalty to me and to the kingdom, but what will you do when I go away and you at last wake up to the realization that you have failed to grasp the meaning of my teaching, and that you must adjust your misconceptions to the reality of another and spiritual order of affairs in the kingdom?”
2018 181:2.9 הניח ישוע את ידו על כתפו של שמעון ואמר: ״אכן, מרענן לשמוע אותך מדבר כך, במיוחד בעת כמו זאת. אך ידידי, עדיין אין לך מושג על מה אתה שח. אינני מטיל לרגע ספק בנאמנותך ובמסירותך; אני יודע שלא תהסס לצאת לקרב ולמות עבורי, כמו שיעשו כל אלה״ (וכולם הנידו בראשם בחזקה לאישור), ״אך זה לא יידרש ממך. אמרתי לכם שוב ושוב שמלכותי איננה מן העולם הזה, וששליחַי לא יילחמו לכינונהּ[32]. פעמים רבות אמרתי זאת לך, שמעון, אך אתה מסרב להכיר באמת. אינני מוטרד מנאמנותך לי או למלכות, אלא ממה תעשה כשאעזוב ואתה תתעורר ותבין סוף סוף שלא הצלחת לתפוש את מה שלימדתי, ושעליך להתאים את הפרשנות השגויה שלך לסדר אחר, לסדר הרוחני של ענייני המלכות.״
1955 181:2.10 Simon wanted to speak further, but Jesus raised his hand and, stopping him, went on to say: “None of my apostles are more sincere and honest at heart than you, but not one of them will be so upset and disheartened as you, after my departure. In all of your discouragement my spirit shall abide with you, and these, your brethren, will not forsake you. Do not forget what I have taught you regarding the relation of citizenship on earth to sonship in the Father’s spiritual kingdom. Ponder well all that I have said to you about rendering to Caesar the things which are Caesar’s and to God that which is God’s. Dedicate your life, Simon, to showing how acceptably mortal man may fulfill my injunction concerning the simultaneous recognition of temporal duty to civil powers and spiritual service in the brotherhood of the kingdom. If you will be taught by the Spirit of Truth, never will there be conflict between the requirements of citizenship on earth and sonship in heaven unless the temporal rulers presume to require of you the homage and worship which belong only to God.
2018 181:2.10 שמעון ביקש להמשיך ולדבר, אך ישוע הרים את ידו, עצר בעדו והמשיך ואמר: ״אין שליח כנה וישר לבב ממך, אך לאחר לכתי איש מהם לא יתאכזב ויתייאש כמוך. רוחי תהיה עמך בכל ייאושך, ואחיך אלה לא ינטשו אותך. אל תשכח את שלימדתי אותך ביחס לקשר בין היותך אזרח של הארץ והיותך בן במלכות הרוח של ׳האב׳. שקול היטב את שאמרתי לך, לתת לקיסר את אשר לקיסר ולאלוהים את אשר לאלוהים[33]. הקדש את חייך, שמעון, והדגם כיצד ראוי לאדם למלא את מצוותי ביחס להכרה שראוי לאדם בו זמנית להכיר בחובותיו כאזרח כלפי רשויות השלטון ובשירות הרוחני שלו באחוות המלכות. אם תרשה ׳לרוח האמת׳ ללמד אותך, לעולם לא ייווצר קונפליקט בין חובותיך כאזרח עלי אדמות לבין היותך בן של שמים, אלא אם שליטי הארץ יתיימרו לבקש ממך לסגוד להם כפי שראוי לסגוד רק לאל.
1955 181:2.11 “And now, Simon, when you do finally see all of this, and after you have shaken off your depression and have gone forth proclaiming this gospel in great power, never forget that I was with you even through all of your season of discouragement, and that I will go on with you to the very end. You shall always be my apostle, and after you become willing to see by the eye of the spirit and more fully to yield your will to the will of the Father in heaven, then will you return to labor as my ambassador, and no one shall take away from you the authority which I have conferred upon you, because of your slowness of comprehending the truths I have taught you. And so, Simon, once more I warn you that they who fight with the sword perish with the sword, while they who labor in the spirit achieve life everlasting in the kingdom to come with joy and peace in the kingdom which now is. And when the work given into your hands is finished on earth, you, Simon, shall sit down with me in my kingdom over there. You shall really see the kingdom you have longed for, but not in this life. Continue to believe in me and in that which I have revealed to you, and you shall receive the gift of eternal life.”
2018 181:2.11 ״וכעת, שמעון, כאשר תבין לבסוף את כל אלה, ולאחר שתתנער מן הייאוש שייכה בך ותצא להטיף בכל עוז למלכות זו, לעולם אל תשכח שהייתי אתך בכל תקופת ייאושך, וכי אמשיך להתלוות אליך עד הסוף[34][35]. תמיד תהיה השליח שלי, ולאחר שתסכים לראות בעין הרוח ותסכין להכפיף באופן מלא יותר את רצונך לרצון ׳האב׳ שבשמים, או אז תשוב לפעול כשגריר שלי, ואיש לא ייקח ממך את הסמכויות שנתתי בידיך בשל הזמן שלקח לך להבין את האמתות שלימדתי אותך. וכך, שמעון, אני מזהיר אותך פעם אחת נוספת[36][37]. כל אוחזי חרב בחרב יאבדו, ואילו הפועלים ברוח יזכו לחיי נצח במלכות שתבוא בשמחה ובאושר של המלכות בהווה. וכאשר תשלים את המלאכה שהופקדה בידיך עלי אדמות, שמעון, אתה תשב עמדי במלכות ההיא. אתה תזכה לראות באמת את המלכות לה כמהת, אך לא בחיים האלה. המשך להאמין בי ובמה שגילית לך, ותקבל את מתת חיי הנצח.״
1955 181:2.12 When Jesus had finished speaking to Simon Zelotes, he stepped over to Matthew Levi and said: “No longer will it devolve upon you to provide for the treasury of the apostolic group. Soon, very soon, you will all be scattered; you will not be permitted to enjoy the comforting and sustaining association of even one of your brethren. As you go onward preaching this gospel of the kingdom, you will have to find for yourselves new associates. I have sent you forth two and two during the times of your training, but now that I am leaving you, after you have recovered from the shock, you will go out alone, and to the ends of the earth, proclaiming this good news: That faith-quickened mortals are the sons of God.”
2018 181:2.12 לאחר שסיים ישוע את דבריו לשמעון הקנאי, ניגש למתי לוי ואמר: ״לא עוד תידרש לתרום לקופת השליחים. בקרוב מאוד תפוצו כולכם לכל עבר; לא תוכלו עוד ליהנות זה מחברתו ותמיכתו של זה, אפילו לא של אחד מאחֵיך. עת תמשיכו להטיף לבשורת מלכות זו, תידרשו למצוא לכם חברים חדשים. זוגות זוגות שלחתי אתכם בזמן ההכשרה, אך כעת אני עוזב אתכם, ולאחר שתתאוששו מן השוק, תצאו לבדכם, אפילו עד קצוות עולם, ותטיפו לחדשות הטובות: בני האדם המאמינים הינם בני אלוהים[38][39].״
1955 181:2.13 Then spoke Matthew: “But, Master, who will send us, and how shall we know where to go? Will Andrew show us the way?” And Jesus answered: “No, Levi, Andrew will no longer direct you in the proclamation of the gospel. He will, indeed, continue as your friend and counselor until that day whereon the new teacher comes, and then shall the Spirit of Truth lead each of you abroad to labor for the extension of the kingdom. Many changes have come over you since that day at the customhouse when you first set out to follow me; but many more must come before you will be able to see the vision of a brotherhood in which gentile sits alongside Jew in fraternal association. But go on with your urge to win your Jewish brethren until you are fully satisfied and then turn with power to the gentiles. One thing you may be certain of, Levi: You have won the confidence and affection of your brethren; they all love you.” (And all ten of them signified their acquiescence in the Master’s words.)
2018 181:2.13 אז דיבר מתי: ״אך ׳מאסטר׳, מי ישלח אותנו, וכיצד נדע לאן ללכת? האם אנדראס יורה לנו את הדרך?״ ענה ישוע: ״לא, לוי, אנדראס לא ינחה אתכם יותר במשימת ההטפה לבשורה. אכן, עד ליום הגעתו של המורה החדש הוא ימשיך ללוות אתכם כאח וכרע, אך מאותו יום תנחה אתכם ׳רוח האמת׳ ותוליך אתכם לארצות העולם, לפעול להרחבתהּ של המלכות. שינויים רבים חלו בך מאז אותו היום בבית המכס, כשהחלטת לראשונה ללכת אחרי; אך שינויים רבים נוספים יידרשו לפני שתוכל לראות את חזון האחווה בה יישבו יהודים לצד גויים כאחים[40][41]. אך המשך לדבוק בדחף שלך לשכנע את אחיך היהודים עד שתסתפק בכך ואז הפנה את מלוא מרצך לגויים. בדבר אחד אתה יכול להיות בטוח, לוי: זכיתם באמונם וחיבתם של אחיך; הם כולם אוהבים אותך.״ (וכל העשרה אישרו את דברי ׳המאסטר׳.)
1955 181:2.14 “Levi, I know much about your anxieties, sacrifices, and labors to keep the treasury replenished which your brethren do not know, and I am rejoiced that, though he who carried the bag is absent, the publican ambassador is here at my farewell gathering with the messengers of the kingdom. I pray that you may discern the meaning of my teaching with the eyes of the spirit. And when the new teacher comes into your heart, follow on as he will lead you and let your brethren see—even all the world—what the Father can do for a hated tax-gatherer who dared to follow the Son of Man and to believe the gospel of the kingdom. Even from the first, Levi, I loved you as I did these other Galileans. Knowing then so well that neither the Father nor the Son has respect of persons, see to it that you make no such distinctions among those who become believers in the gospel through your ministry. And so, Matthew, dedicate your whole future life service to showing all men that God is no respecter of persons; that, in the sight of God and in the fellowship of the kingdom, all men are equal, all believers are the sons of God.”
2018 181:2.14 ״לוי, אני יודע הרבה על חששותיך, הקרבנות שהקרבת והעבודה שהשקעת כדי לשמור על הקופה מלאה, את שאחיך אינם יודעים, ואני שמח על כך שאפילו אם הגזבר חסר, השגריר המוכס נמצא כאן במפגש הפרידה של שליחי המלכות. אני נושא תפילה שתוכל להבין את משמעות תורתי בעיני הרוח. כאשר יגיע המורה החדש לשכון בלבך, המשך ללכת באשר ינחה אותך ותן לאחיך – ולכל העולם – לראות מה יכול לעשות ׳האב׳ עבור גובה מכס שנוא אשר העז ללכת בעקבות ׳בן האדם׳ ולהאמין בבשורת המלכות[42]. אהבתי אותך, לוי, כבר ממבט ראשון, ממש כפי שאהבתי את בני הגליל האחרים האלה. מכיוון שאתה יודע שאין ׳האב׳ או ׳הבן׳ נושאים פני איש, וודֵא שאתה עצמך לא מפלה בין אלה שעבודתך תוביל לאמונה בבשורה[43]. וכך, מתי, הקדש את כלל השירות שלך בעתיד להראות לכולם שהאלוהים אינו נושא פני איש; שכל בני האדם שווים בעיני האל ובאחוות המלכות, ושכל המאמינים בני האל הם[44].״
1955 181:2.15 Jesus then stepped over to James Zebedee, who stood in silence as the Master addressed him, saying: “James, when you and your younger brother once came to me seeking preferment in the honors of the kingdom, and I told you such honors were for the Father to bestow, I asked if you were able to drink my cup, and both of you answered that you were. Even if you were not then able, and if you are not now able, you will soon be prepared for such a service by the experience you are about to pass through. By such behavior you angered your brethren at that time. If they have not already fully forgiven you, they will when they see you drink my cup. Whether your ministry be long or short, possess your soul in patience. When the new teacher comes, let him teach you the poise of compassion and that sympathetic tolerance which is born of sublime confidence in me and of perfect submission to the Father’s will. Dedicate your life to the demonstration of that combined human affection and divine dignity of the God-knowing and Son-believing disciple. And all who thus live will reveal the gospel even in the manner of their death. You and your brother John will go different ways, and one of you may sit down with me in the eternal kingdom long before the other. It would help you much if you would learn that true wisdom embraces discretion as well as courage. You should learn sagacity to go along with your aggressiveness. There will come those supreme moments wherein my disciples will not hesitate to lay down their lives for this gospel, but in all ordinary circumstances it would be far better to placate the wrath of unbelievers that you might live and continue to preach the glad tidings. As far as lies in your power, live long on the earth that your life of many years may be fruitful in souls won for the heavenly kingdom.”
2018 181:2.15 ישוע אז ניגש ליעקב זבדיה, אשר עמד בדממה עת דיבר אליו ׳המאסטר׳ ואמר: ״יעקב, אתה ואחיך הצעיר ביקשתם ממני בעבר להעדיף אתכם ולכבד אתכם במלכות, ואמרתי לכם אז כי רק ׳האב׳ מעניק כבוד זה[45]. שאלתי אתכם אם אתם מוכנים לשתות מן הכוס שלי, ושניכם עניתם שכן. אפילו אם אז לא הייתם יכולים, ואפילו אם כעת לא תוכלו, החוויות שתחוו עוד מעט עתידות להכין אתכם לכך[46]. אז, הכעיסה ההתנהגות שלכם את אחיכם[47]. אם הם לא סלחו לכם לגמרי עד כה, הרי יסלחו לכם כשיראו אתכם שותים מן הכוס שלי[48]. בין אם תעבדו למשך זמן קצר או ארוך, התאזרו בסבלנות. כאשר יגיע המורה החדש, תנו לו ללמד אתכם את רוח החמלה והסובלנות האוהדת שנולדות מן אמונה עילאית בי ומן הרצון שכפוף במלואו לרצון ׳האב׳. את חייכם הקדישו על-מנת להדגים כיצד משלב האדם יודע-אל אשר גם מאמין-בבן בין החיבה האנושית לכבוד האלוהי. כל אלה אשר יחיו כך יגלו את הבשורה גם באופן בו ימותו[49]. דרכך שלך תיפרד מזו של אחיך יוחנן, ואחד מכם עשוי לשבת לצדי במלכות הנצח הרבה לפני האחר. יעזור לכם מאוד ללמוד שהחוכמה האמתית כוללת גם שיקול דעת וגם אומץ. ראוי לכם לרכוש תבונה שתתלווה לאגרסיביות שלכם. אכן, יהיו רגעים עילאיים בהם תלמידי לא יהססו למות למען בשורה זו, אך בכל הנסיבות הרגילות, מוטב בהרבה להפיס את זעמם של הבלתי-מאמינים כדי שתוכלו להמשיך ולחיות ולהפיץ את החדשות הטובות. ככל שתוכלו, חיו חיים ארוכים עלי אדמות כדי שחייכם הארוכים יניבו פירות בדמות נשמות רבות שיבואו בשערי המלכות.״
1955 181:2.16 When the Master had finished speaking to James Zebedee, he stepped around to the end of the table where Andrew sat and, looking his faithful helper in the eyes, said: “Andrew, you have faithfully represented me as acting head of the ambassadors of the heavenly kingdom. Although you have sometimes doubted and at other times manifested dangerous timidity, still, you have always been sincerely just and eminently fair in dealing with your associates. Ever since the ordination of you and your brethren as messengers of the kingdom, you have been self-governing in all group administrative affairs except that I designated you as the acting head of these chosen ones. In no other temporal matter have I acted to direct or to influence your decisions. And this I did in order to provide for leadership in the direction of all your subsequent group deliberations. In my universe and in my Father’s universe of universes, our brethren-sons are dealt with as individuals in all their spiritual relations, but in all group relationships we unfailingly provide for definite leadership. Our kingdom is a realm of order, and where two or more will creatures act in co-operation, there is always provided the authority of leadership.
2018 181:2.16 כאשר סיים ׳המאסטר׳ לדבר אל יעקב זבדיה, הוא צעד סביב לקצה השולחן למקום בו ישב אנדראס. בעודו מתבונן בעיני עוזרו, אמר: ״אנדראס, ייצגת אותי נאמנה כראש שגרירי מלכות השמים. אף כי לעתים הטלת ספק ובזמנים אחרים הפגנת פחדנות מסוכנת, עדיין, תמיד היית כנה והגון לגמרי בכל מגעיך עם חבריך. מאז שאתה ואחיך הוסמכתם כשליחי המלכות, תמיד ניהלתם בעצמכם את ענייני הקבוצה, למעט העובדה שאני מיניתי אותך לעמוד בראש קבוצת הנבחרים. לא התערבתי בשום עניין חומרי ולא הנחתי אתכם או התערבתי בהחלטותיכם. נהגתי כך כדי למנות הנהגה שתנחה את כל התלבטויותיכם כקבוצה. הן ביקום שלי, והן ביקום היקומים של ׳אבי׳, היחס הרוחני לאחינו-הבנים הוא כאל יחידים, אך אנו תמיד ממנים מנהיג ברור לעמוד בראש כל קבוצה. ממלכתנו הינה מחוז של סדר, וכל אימת ששני יצורים או יותר פועלים בשיתוף פעולה, תמיד ממונה הנהגה בעלת סמכות.
1955 181:2.17 “And now, Andrew, since you are the chief of your brethren by authority of my appointment, and since you have thus served as my personal representative, and as I am about to leave you and go to my Father, I release you from all responsibility as regards these temporal and administrative affairs. From now on you may exercise no jurisdiction over your brethren except that which you have earned in your capacity as spiritual leader, and which your brethren therefore freely recognize. From this hour you may exercise no authority over your brethren unless they restore such jurisdiction to you by their definite legislative action after I shall have gone to the Father. But this release from responsibility as the administrative head of this group does not in any manner lessen your moral responsibility to do everything in your power to hold your brethren together with a firm and loving hand during the trying time just ahead, those days which must intervene between my departure in the flesh and the sending of the new teacher who will live in your hearts, and who ultimately will lead you into all truth. As I prepare to leave you, I would liberate you from all administrative responsibility which had its inception and authority in my presence as one among you. Henceforth I shall exercise only spiritual authority over you and among you.
2018 181:2.17 ״וכעת, אנדראס, מכיוון שמונית לעמוד בראש אחיך מתוקף הסמכות של המינוי שקיבלת ממני, מכיוון שמאז שימשת כנציגי האישי, ומכיוון שאני עתיד לעזוב אתכם וללכת ׳לאבי׳, אני משחרר אותך מכל האחריות הכרוכה בענייני החומר הניהוליים הללו. מכאן ואילך, לא תוכל להשתמש בסמכות כלשהי כלפי אחיך מלבד זו שרכשת מתוקף תפקידך כמנהיג רוחני, ושאחיך מכירים בה מרצונם החופשי. מרגע זה ואילך, לא תוכל להשתמש בסמכות כלפי אחיך אלא אם אלה ישיבו אותה לידיך מתוקף החלטה חוקית ברורה שיקבלו לאחר שאשוב ׳לאב׳. אך העובדה שאני משחרר אותך מאחריות ניהולית כראש הקבוצה איננה מפחיתה כהוא זה מן האחריות המוסרית שמוטלת עליך לעשות כל אשר לאל ידך כדי לקבץ יחד את אחיך ביד תקיפה ואוהבת בתקופת המבחן הקרבה, בתקופה למן עזיבתי את הגוף ועד שאשלח את המורה החדש אשר יחיה בלבבכם, זה אשר יוביל אתכם בסופו של דבר לכל האמת כולה[50]. עת אני מתכונן לעזוב אתכם, אני משחרר אותך מכל האחריות הניהולית שהחלה והתבססה על נוכחותי ביניכם. מכאן ואילך, אפעיל עליכם רק סמכות רוחנית.
1955 181:2.18 “If your brethren desire to retain you as their counselor, I direct that you should, in all matters temporal and spiritual, do your utmost to promote peace and harmony among the various groups of sincere gospel believers. Dedicate the remainder of your life to promoting the practical aspects of brotherly love among your brethren. Be kind to my brothers in the flesh when they come fully to believe this gospel; manifest loving and impartial devotion to the Greeks in the West and to Abner in the East. Although these, my apostles, are soon going to be scattered to the four corners of the earth, there to proclaim the good news of the salvation of sonship with God, you are to hold them together during the trying time just ahead, that season of intense testing during which you must learn to believe this gospel without my personal presence while you patiently await the arrival of the new teacher, the Spirit of Truth. And so, Andrew, though it may not fall to you to do the great works as seen by men, be content to be the teacher and counselor of those who do such things. Go on with your work on earth to the end, and then shall you continue this ministry in the eternal kingdom, for have I not many times told you that I have other sheep not of this flock?”
2018 181:2.18 ״אם אחיך יבקשו ממך להמשיך ולייעץ להם, אני מנחה אותך לעשות את כל אשר לאל ידך, פיזית ורוחנית, כדי לקדם שלום והרמוניה בקרב הקבוצות השונות של מאמינים כנים בבשורה. הקדש את שארית חייך על-מנת לקדם את ההיבטים המעשיים של אהבת האחים בין אחיך. היה נדיב לאחי בגוף כשהם מתחילים להאמין אמונה שלמה בבשורה זו; הפגן אהבה ומסירות חסרת פניות הן ליוונים במערב כמו גם לאבנר במזרח. אף כי שליחַי אלה עתידים לפוץ לארבע קצוות הארץ ולהטיף שם לחדשות הטובות של הגאולה של היות בני האל, עליך לשמור אותם יחד בתקופת המבחן הקרבה, בתקופת המבחן האינטנסיבית במהלכה עליכם ללמוד להאמין בבשורה זו ללא נוכחותי האישית, בעוד אתם ממתינים בסבלנות למורה החדש, הוא ׳רוח האמת׳. וכך, אנדראס, אף כי ייתכן ולא תיפול בחלקך הזכות לעשות מעשים גדולים שייראו לעיני כול, שמח בחלקך להיות המורה והיועץ של אלה שיעשו זאת. המשך במלאכתך עלי אדמות, ואז תמשיך במשימתך במלכות הנצח, הרי כבר אמרתי לכם שצֹאן אֲחֵרוֹת יֶשׁ לִי אֲשֶׁר אֵינָן מִן הַמִּכְלָה הַזֹּאת?״[51]
1955 181:2.19 Jesus then went over to the Alpheus twins and, standing between them, said: “My little children, you are one of the three groups of brothers who chose to follow after me. All six of you have done well to work in peace with your own flesh and blood, but none have done better than you. Hard times are just ahead of us. You may not understand all that will befall you and your brethren, but never doubt that you were once called to the work of the kingdom. For some time there will be no multitudes to manage, but do not become discouraged; when your lifework is finished, I will receive you on high, where in glory you shall tell of your salvation to seraphic hosts and to multitudes of the high Sons of God. Dedicate your lives to the enhancement of commonplace toil. Show all men on earth and the angels of heaven how cheerfully and courageously mortal man can, after having been called to work for a season in the special service of God, return to the labors of former days. If, for the time being, your work in the outward affairs of the kingdom should be completed, you should go back to your former labors with the new enlightenment of the experience of sonship with God and with the exalted realization that, to him who is God-knowing, there is no such thing as common labor or secular toil. To you who have worked with me, all things have become sacred, and all earthly labor has become a service even to God the Father. And when you hear the news of the doings of your former apostolic associates, rejoice with them and continue your daily work as those who wait upon God and serve while they wait. You have been my apostles, and you always shall be, and I will remember you in the kingdom to come.”
2018 181:2.19 אז ניגש ישוע לתאומים לבית חלפי, עמד ביניהם ואמר: ״ילדי הקטנים, אתם אחת משלוש קבוצות האחים שבחרה ללכת אחרי. כל השישה הצליחו לעבוד יפה עם אחיהם בשר ודם, אך אתם עליתם על כולם. זמנים קשים לפנינו. ייתכן ולא תבינו את כל מה שיתרחש עליכם ועל אחיכם, אך לעולם אל תטילו ספק שפעם נקראתם לעבודת המלכות. במשך זמן מה לא יהיו בנמצא המונים לנהל, אך אל תתייאשו; לכשתסיימו את מלאכתכם, אקבלכם למעלה, ואתם תשתבחו ותגללו את סיפור חייכם באוזני צבאות השמיים והמוני בני האל הגבוהים. הקדישו את חייכם לשיפורהּ של עבודת החול הרגילה. הדגימו לכל בני האדם שבארץ ולכל מלאכי השמים כיצד יכול בן האדם בשמחה ובאומץ לשוב לעבודתו הקודמת לאחר שנקרא לשרת לתקופה את אלוהים שירות מיוחד. אם לעת עתה תושלם עבודתכם החיצונית במסגרת המלכות, שובו למלאכתכם הקודמת מתוך ההארה החדשה של חוויות היותכם בני האל וההתרוממות שנובעת מן הידיעה שאין מלאכה פשוטה או בלתי קדושה עבור אדם יודע-אֵל. עבור אלה שפעלו עמי, כל הדברים קדושים הם וכל מלאכה ארצית הופכת לשירות של אלוהים ׳האב׳. כאשר תשמעו את החדשות אודות מעשי עמיתיכם לשעבר, שמחו בשמחתם והמשיכו בעבודת יומכם ממש כאלה שממתינים לאלוהים ומשרתים בזמן המתנתם. אתם הייתם ותמיד תהיו שליחי, ואני אזכור אתכם במלכות שתבוא.״
1955 181:2.20 And then Jesus went over to Philip, who, standing up, heard this message from his Master: “Philip, you have asked me many foolish questions, but I have done my utmost to answer every one, and now would I answer the last of such questionings which have arisen in your most honest but unspiritual mind. All the time I have been coming around toward you, have you been saying to yourself, ‘What shall I ever do if the Master goes away and leaves us alone in the world?’ O, you of little faith! And yet you have almost as much as many of your brethren. You have been a good steward, Philip. You failed us only a few times, and one of those failures we utilized to manifest the Father’s glory. Your office of stewardship is about over. You must soon more fully do the work you were called to do—the preaching of this gospel of the kingdom. Philip, you have always wanted to be shown, and very soon shall you see great things. Far better that you should have seen all this by faith, but since you were sincere even in your material sightedness, you will live to see my words fulfilled. And then, when you are blessed with spiritual vision, go forth to your work, dedicating your life to the cause of leading mankind to search for God and to seek eternal realities with the eye of spiritual faith and not with the eyes of the material mind. Remember, Philip, you have a great mission on earth, for the world is filled with those who look at life just as you have tended to. You have a great work to do, and when it is finished in faith, you shall come to me in my kingdom, and I will take great pleasure in showing you that which eye has not seen, ear heard, nor the mortal mind conceived. In the meantime, become as a little child in the kingdom of the spirit and permit me, as the spirit of the new teacher, to lead you forward in the spiritual kingdom. And in this way will I be able to do much for you which I was not able to accomplish when I sojourned with you as a mortal of the realm. And always remember, Philip, he who has seen me has seen the Father.”
2018 181:2.20 אז ניגש ישוע לפיליפוס, אשר נעמד ושמע את הדברים הבאים מפי ׳המאסטר׳: ״פיליפוס, שאלת אותי שאלות טיפשיות רבות, עשיתי כמיטב יכולתי לענות על כל אחת ואחת מהן. כעת אענה על האחרונה בשאלות הללו, אשר צצה במוחך הכֵּנה אך הבלתי רוחני. במשך כל הזמן הזה, שהלכתי וקרבתי אליך, חשבת לעצמך, ׳מה אעשה אם המאסטר יעזוב אותנו לבד בעולם?׳ הו, חסר אמונה שכמוך! ואף-על-פי-כן, אמונתך מתקרבת לזו של רבים מאחיך. היית מנהל נאמן, פיליפוס[52]. אכזבת אותנו רק פעמים ספורות, ואת אחד מן הכישלונות הללו ניצלנו כדי להפגין את תהילת ׳האב׳. תפקידך כמנהל כמעט והושלם. בקרוב תידרש ביתר שאת לעבודה אליה נקראת – להטיף לבשורת מלכות זו. פיליפוס, תמיד רצית שיראו לך, ובקרוב תראה דברים כבירים. מוטב היה בהרבה אילו ראית את כל אלה מתוך אמונה, אך מכיוון שגם ראייתך החומרית הייתה כנה, תזכה לראות את התגשמות מילותיי. ואז, לאחר שתזכה בראייה רוחנית, צא לעבודתך והקדש את חייך להנהגת האנושות בחיפוש אחר האל ובבקשה לראות את מציאויות הנצח בעין הרוח ולא בעיני הדעת החומרית. פיליפוס, זכור כי ממתינה לך משימה כבירה עלי אדמות שכן העולם מלא באלה שרואים את החיים כפי שאתה נטית לעשות[53]. ממתינה לך עבודה רבה, ולאחר שתשלים אותה באמונה, אתה תבוא אלי לממלכתי, ואני אראה לך בהנאה דברים שהעין לא ראתה, האוזן לא שמעה ולא עלו בדעת האדם[54]. בינתיים, היה כילד קטן במלכות הרוח והרשה לי, בדמות רוח המורה החדש, להוביל אותך קדימה במלכות הרוח. באופן זה אוכל לעשות עבורך הרבה ממה שלא יכולתי להשלים כאשר חייתי אתך כאדם בעולם. תמיד זכור, פיליפוס, כי הרואה אותי ראה את ׳האב׳[55].״
1955 181:2.21 Then went the Master over to Nathaniel. As Nathaniel stood up, Jesus bade him be seated and, sitting down by his side, said: “Nathaniel, you have learned to live above prejudice and to practice increased tolerance since you became my apostle. But there is much more for you to learn. You have been a blessing to your fellows in that they have always been admonished by your consistent sincerity. When I have gone, it may be that your frankness will interfere with your getting along well with your brethren, both old and new. You should learn that the expression of even a good thought must be modulated in accordance with the intellectual status and spiritual development of the hearer. Sincerity is most serviceable in the work of the kingdom when it is wedded to discretion.
2018 181:2.21 אז ניגש ׳המאסטר׳ לנתנאל. כשנעמד נתנאל, סימן לו ישוע לשבת, ישב לצדו ואמר: ״נתנאל, מאז שהפכת לשליח שלי, למדת להתעלות מעל לדעות הקדומות ולהתאזר ביתר סובלנות. אך עליך ללמוד דברים רבים עוד יותר. היית ברכה לחבריך, שתמיד זכו ליהנות מכנותך המתמדת. לאחר שאלך, ייתכן וכנותך תפריע לך להסתדר עם אחיך, הן הישנים והן החדשים. עליך ללמוד שאפילו את המחשבה הטובה נדרש לבטא בהתאם ליכולת האינטלקטואלית ולהתפתחות הרוחנית של המאזין. הכנות מועילה ביותר לעבודת המלכות כאשר היא נלווית לשיקול הדעת.
1955 181:2.22 “If you would learn to work with your brethren, you might accomplish more permanent things, but if you find yourself going off in quest of those who think as you do, in that event dedicate your life to proving that the God-knowing disciple can become a kingdom builder even when alone in the world and wholly isolated from his fellow believers. I know you will be faithful to the end, and I will some day welcome you to the enlarged service of my kingdom on high.”
2018 181:2.22 ״אם תצליח ללמוד לפעול עם אחיך, תוכל להשלים דברים שיוותרו לאורך זמן, אך אם תמצא את עצמך מבקש את אלה שחושבים כמוך, במקרה זה הקדש את חייך על-מנת להוכיח שתלמיד יודע-אל יכול להפוך לבונה של המלכות אפילו כשהוא לבד בעולם, מבודד מחבריו המאמינים. אני יודע שתישאר נאמן עד לסוף, ויום אחד אקבל אותך לשירות נרחב בממלכתי השמימית.״
1955 181:2.23 Then Nathaniel spoke, asking Jesus this question: “I have listened to your teaching ever since you first called me to the service of this kingdom, but I honestly cannot understand the full meaning of all you tell us. I do not know what to expect next, and I think most of my brethren are likewise perplexed, but they hesitate to confess their confusion. Can you help me?” Jesus, putting his hand on Nathaniel’s shoulder, said: “My friend, it is not strange that you should encounter perplexity in your attempt to grasp the meaning of my spiritual teachings since you are so handicapped by your preconceptions of Jewish tradition and so confused by your persistent tendency to interpret my gospel in accordance with the teachings of the scribes and Pharisees.
2018 181:2.23 אז דיבר נתנאל, ושאל את ישוע כך: ״הקשבתי למה שלימדת מהיום הראשון בו קראתי לי לשירות המלכות, אך אני יכול להעיד בכנות שאיננו יכול להבין את מלוא דבריך. אינני יודע למה אתה מצפה כעת, ואני סבור שרוב אחי מבולבלים כמני אך מהססים להודות בבלבול. תוכל לעזור לי?״ הניח ישוע את ידו על כתף נתנאל ואמר: ״ידידי, אין להתפלא שאתה מתבלבל בניסיון לתפוש את משמעותה הרוחנית של תורתי משום שהתפישות הנושנות של מסורת היהדות מקשות עליך והנטייה המתמדת שלך לפרש את בשורתי בהתאם למה שמלמדים הסופרים והפרושים מבלבלת אותך.
1955 181:2.24 “I have taught you much by word of mouth, and I have lived my life among you. I have done all that can be done to enlighten your minds and liberate your souls, and what you have not been able to get from my teachings and my life, you must now prepare to acquire at the hand of that master of all teachers—actual experience. And in all of this new experience which now awaits you, I will go before you and the Spirit of Truth shall be with you. Fear not; that which you now fail to comprehend, the new teacher, when he has come, will reveal to you throughout the remainder of your life on earth and on through your training in the eternal ages.”
2018 181:2.24 ״לימדתי אתכם הרבה במילים וחייתי את חייכם בקרבכם. עשיתי את כל מה שניתן לעשות כדי להאיר את דעתכם ולשחרר את נשמותיכם, ואת מה שלא הצלחתם לרכוש מתורתי ומחיי עליכם להתכונן כעת לרכוש מיד הגדולה שבמורות – ההתנסות בפועל. ובכל ההתנסות החדשה הזו שממתינה לכם כעת, אלך אני לפניכם ׳ורוח האמת׳ תהיה עמכם[56]. אל תפחדו; את מה שלא הצלחתם להבין כעת, יגלה לכם לכשיבוא המורה החדש במשך שארית חייכם על-פני האדמה ובמשך כל הכשרתכם בעידני הנצח.״
1955 181:2.25 And then the Master, turning to all of them, said: “Be not dismayed that you fail to grasp the full meaning of the gospel. You are but finite, mortal men, and that which I have taught you is infinite, divine, and eternal. Be patient and of good courage since you have the eternal ages before you in which to continue your progressive attainment of the experience of becoming perfect, even as your Father in Paradise is perfect.”
2018 181:2.25 ואז נפנה ׳המאסטר׳ אל כולם ואמר: ״אל תתייאשו מכך שלא הצלחתם להבין את מלוא משמעות הבשורה. אתם רק בני תמותה סופיים ומה שלימדתי אתכם הינו אינסופי, אלוהי ונצחי. התאזרו בסבלנות ובאומץ, שכן עומדים לרשותכם עידני הנצח כדי להמשיך ולהשיג בהדרגה את התנסות היותכם מושלמים, ממש כשם ׳שאביכם׳ בפרדיס מושלם הוא[57].״
1955 181:2.26 And then Jesus went over to Thomas, who, standing up, heard him say: “Thomas, you have often lacked faith; however, when you have had your seasons with doubt, you have never lacked courage. I know well that the false prophets and spurious teachers will not deceive you. After I have gone, your brethren will the more appreciate your critical way of viewing new teachings. And when you all are scattered to the ends of the earth in the times to come, remember that you are still my ambassador. Dedicate your life to the great work of showing how the critical material mind of man can triumph over the inertia of intellectual doubting when faced by the demonstration of the manifestation of living truth as it operates in the experience of spirit-born men and women who yield the fruits of the spirit in their lives, and who love one another, even as I have loved you. Thomas, I am glad you joined us, and I know, after a short period of perplexity, you will go on in the service of the kingdom. Your doubts have perplexed your brethren, but they have never troubled me. I have confidence in you, and I will go before you even to the uttermost parts of the earth.”
2018 181:2.26 אז נפנה ישוע אל תומאס, אשר נעמד ושמע אותו אומר: ״תומאס, לעיתים קרובות חסרת אמונה; על-אף שנתקפת בספקות מעת לעת, מעולם לא חסר לך אומץ. אני יודע שנביאי השקר ומורי הכזב לא יוליכו אותך שולל. לאחר שאלך, אחיך יעריכו עוד יותר את הראייה הביקורתית שלך את התורה החדשה. ובזמנים שיבואו, לאחר שתפוצו לכל קצוות הארץ, זכור שאתה עדיין שגרירי. הקדש את חייך למלאכה הכבירה והדגם כיצד יכולה דעתו הביקורתית החומרית של אדם להתעלות מעל לרפיון הספק האינטלקטואלי כאשר היא ניצבת מול מפגן האמת החיה הפועלת בהתנסויותיהם של גברים ונשים שנולדו מן הרוח אשר מניבים את פירות הרוח בחייהם ואשר אוהבים זה את זה כפי שאהבתי אני אתכם[58][59]. תומאס, אני שמח שהצטרפת אלינו, ואני יודע שלאחר תקופת בלבול קצרה אתה תמשיך בשירות המלכות. ספקותיך בלבלו את אחיך, אך מעולם לא הטרידו אותי. אני מאמין בך, ואלך לפניך עד לקצוות הארץ[60].״
1955 181:2.27 Then the Master went over to Simon Peter, who stood up as Jesus addressed him: “Peter, I know you love me, and that you will dedicate your life to the public proclamation of this gospel of the kingdom to Jew and gentile, but I am distressed that your years of such close association with me have not done more to help you think before you speak. What experience must you pass through before you will learn to set a guard upon your lips? How much trouble have you made for us by your thoughtless speaking, by your presumptuous self-confidence! And you are destined to make much more trouble for yourself if you do not master this frailty. You know that your brethren love you in spite of this weakness, and you should also understand that this shortcoming in no way impairs my affection for you, but it lessens your usefulness and never ceases to make trouble for you. But you will undoubtedly receive great help from the experience you will pass through this very night. And what I now say to you, Simon Peter, I likewise say to all your brethren here assembled: This night you will all be in great danger of stumbling over me. You know it is written, ‘The shepherd will be smitten and the sheep will be scattered abroad.’ When I am absent, there is great danger that some of you will succumb to doubts and stumble because of what befalls me. But I promise you now that I will come back to you for a little while, and that I will then go before you into Galilee.”
2018 181:2.27 אז ניגש ׳המאסטר׳ לשמעון פטרוס, אשר נעמד עת דיבר אליו ישוע: ״פטרוס, אני יודע שאתה אוהב אותי, ושאתה תקדיש את חייך להטפה בציבור באוזני יהודים וגויים לבשורת מלכות זו. אך אני מוטרד מכך ששנים של קרבה אלי לא הצליחו לגרום לך לחשוב יותר לפני שאתה מדבר. מה אתה עוד צריך לחוות לפני שתנצור את לשונך? כמה צרות גרמו לנו דבריך חסרי המחשבה והביטחון העצמי המתיימר שלך! אתה עתיד לגרום לעצמך צרות רבות עוד יותר אם לא תלמד להתגבר על חולשה זו. אתה יודע שאחיך אוהבים אותך על-אף חולשה זו, וראוי גם שתבין שמגרעה זו איננה כלל פוגעת בחיבתי אליך, אך היא מקטינה את התועלת שלך ותמיד גורמת לך צרות[61]. ללא ספק, החוויה שתעבור הלילה הזה תעזור לך הרבה. את מה שאני אומר לך כעת, שמעון פטרוס, אני אומר גם לכל אחיך שנקבצו כאן: הלילה אתם בסכנה גדולה להכשיל אותי. הרי תדעו שכתוב, ׳אַכֶּה אֶת הָרֹעֶה וּתְפוּצֶיןָ הַצֹּאן[62].׳ בהיעדרי, אתם תהיו בסכנה גדולה יותר להיכשל בשל מה שיקרה לי[63]. אך אני מבטיח לכם כעת שאשוב אליכם לזמן מה, ואלך לפניכם לגליל.״
1955 181:2.29 As Peter stood there before his Master, all atremble with intense emotion and overflowing with genuine love for him, Jesus looked straight into his moistened eyes as he said: “Peter, verily, verily, I say to you, this night the cock will not crow until you have denied me three or four times. And thus what you have failed to learn from peaceful association with me, you will learn through much trouble and many sorrows. And after you have really learned this needful lesson, you should strengthen your brethren and go on living a life dedicated to preaching this gospel, though you may fall into prison and, perhaps, follow me in paying the supreme price of loving service in the building of the Father’s kingdom.
2018 181:2.29 בעוד פטרוס עומד לפני ׳המאסטר׳, נרגש וגדוש באהבה כלפיו, התבונן ישוע הישר בעיניו הלחות ואמר: ״פטרוס, אמן אמן אני אומר לך, התרנגול לא יקרא הלילה עד שאתה תתכחש אלי שלוש או ארבע פעמים[65]. ומכיוון שלא הצלחת ללמוד זאת בטוב, מתוך הקשר אתי, אתה תלמד זאת בצער ויגון גדולים. לאחר שבאמת תלמד את השיעור ההכרחי הזה, תוכל לחזק את אחיך ולהמשיך לחיות חיים המוקדשים להטפה לבשורה זו, אף כי ייתכן ותכלא ואולי אף תלך בעקבותיי ותשלם את המחיר העילאי של שירות אוהב בבניית מלכות ׳האב׳[66].״
1955 181:2.30 “But remember my promise: When I am raised up, I will tarry with you for a season before I go to the Father. And even this night will I make supplication to the Father that he strengthen each of you for that which you must now so soon pass through. I love you all with the love wherewith the Father loves me, and therefore should you henceforth love one another, even as I have loved you.”
1955 181:2.31 And then, when they had sung a hymn, they departed for the camp on the Mount of Olives.
¶ הפניות
¶ ביבליה
- ↑ 181:1.1 חזרה כגלגול רוחני: יוח 16:7.
- ↑ 181:1.2 גן עדן: מגורים רבים: יוח 14:2-3.
- ↑ 181:1.2 גן עדן של שמים: מ א׳ 8:27; דה ב׳ 2:6; דה ב׳ 6:18; נחמ 9:6; תה 148:4; דב 10:14.
- ↑ 181:1.2 ילדי האור: לו 16:8; יוח 12:36; הא 5:8; הת א׳ 5:5.
- ↑ 181:1.2 תהילה לתפארת: הק ב׳ 3:18.
- ↑ 181:1.2 להיות מושלם מבחינה רוחנית: בר 17:1; מ א׳ 8:61; וי 19:2; דב 18:13; מתי 5:48; הק ב׳ 13:11; יע 1:4; פט א׳ 1:16.
- ↑ 181:1.3 חי ברוח התורות: יוח 14:23-24.
- ↑ 181:1.4 מעטים מקבלים אותי: יוח 1:11-12; יוח 7:43.
- ↑ 181:1.4 אשפוך רוחי על כל בשר: יח 11:19; יח 18:31; יח 36:26-27; יוא 2:28-29; לו 24:49; יוח 7:39; יוח 14:16-18,23,26; יוח 15:4,26; יוח 16:7-8,13-14; יוח 17:21-23; השל 1:5,8a; השל 2:1-4,16-18; השל 2:33; הק ב׳ 13:5; הג 2:20; הג 4:6; הא 1:13; הא 4:30; יו א׳ 4:12-15.
- ↑ 181:1.4 כל המקבלים אותו יתברך: יוח 1:12; יוח 17:2; השל 2:38-39; הר 8:14; הג 6:16.
- ↑ 181:1.4 רוח האמת הופכת לבאר מים חיים: יוח 4:10-14; יוח 7:38; יוחנן 7:17.
- ↑ 181:1.5 אל יטריד לבך: יוח 14:1a,27b.
- ↑ 181:1.5 התגברתי על העולם: יוח 16:33.
- ↑ 181:1.5 חייב למות אבל יקום: מתי 16:21; מתי 17:22-23a; מתי 20:17-19; מתי 27:63; מר 8:31; מר 9:31; מר 10:32-34; לו 9:22,31,43b-44; לו 18:31-33; לו 24:7,46; יוח 14:28a; יוח 20:9.
- ↑ 181:1.5 רוח האמת שוכנת בלבבות: יח 11:19; יח 18:31; יח 36:26-27.
- ↑ 181:1.5 אל תתייאש, תאמין: יוח 14:29.
- ↑ 181:1.5 אני אוהב אותך ומציית לאבא: יוח 14:28b,31; יוח 15:9.
- ↑ 181:1.6 אנחנו אף פעם לא לבד: יוח 16:32-33.
- ↑ 181:1.7 ישוע נותן שלום לחסידים: יוח 14:27a.
- ↑ 181:1.8 ישוע לא "איש צער": יש 53:3.
- ↑ 181:1.9 אל יטריד לבך: יוח 14:1a,27b.
- ↑ 181:1.9 גם לא לפחד: יוח 14:27c.
- ↑ 181:1.10 שלום עבר הבנה: הפ 4:7.
- ↑ 181:2.2 ג'ון לעזור למשפחה: יוח 19:26-27.
- ↑ 181:2.3 עבודה שנתן אבא: יוח 4:34; יוח 5:17,36; יוח 9:4.
- ↑ 181:2.3 העבודה הסתיימה כעת: יוח 17:4; יוח 19:30.
- ↑ 181:2.4 בני הרעם: מר 3:17.
- ↑ 181:2.4 קרא להפיל אש: לו 9:54.
- ↑ 181:2.4 אוהבים אחד את השני: וי 19:18,34; מתי 5:43-44:; מתי 19:19b; מתי 22:39; מר 12:31,33; לו 10:27; יוח 13:34-35; יוח 15:12,17; הר 13:8-10; הג 5:13-14; הת א׳ 4:9; יע 2:8; פט א׳ 1:22; יו א׳ 3:11,23; יו א׳ 4:7,11-12,21; יו ב׳ 1:5.
- ↑ 181:2.5 השתדלו לחיות בשלום: הר 12:18.
- ↑ 181:2.5 תתאמץ לא בנשמות: מש 3:30; טי ב׳ 2:14,24-25.
- ↑ 181:2.9 הממלכה שלי אינה מהעולם הזה: יוח 8:23; יוח 18:36.
- ↑ 181:2.10 תן לקיסר את הדברים של הקיסר, ולאלוהים את הדברים שהם של אלוהים: מתי 22:21; מר 12:17; לו 20:25.
- ↑ 181:2.11 להטיף בשורה בעוצמה רבה: השל 4:33.
- ↑ 181:2.11 אני איתך תמיד: מתי 28:20.
- ↑ 181:2.11 הנלחמים בחרב מתים על ידה: מתי 26:52.
- ↑ 181:2.11 חיי נצח ונצח במלכות הבאה: דנ 12:2; מתי 19:16,29; מתי 25:46; מר 10:17,30; לו 10:25; לו 18:18,30; יוח 3:15-16,36; יוח 4:14,36; יוח 5:24,39; יוח 6:27,40,47; יוח 6:54.68; יוח 8:51-52; יוח 10:28; יוח 11:25-26; יוח 12:25,50; יוח 17:2-3; השל 13:46-48; הר 2:7; הר 5:21; הר 6:22-23; הג 6:8; טי א׳ 1:16; טי א׳ 6:12,19; טי 1:2; טי 3:7; יו א׳ 1:2; יו א׳ 2:25; יו א׳ 3:15; יו א׳ 5:11,13,20; יהודה 1:21; יוחנן 22:5.
- ↑ 181:2.12 הכריז בשורה לעולם: מתי 24:14; מתי 28:19-20a; מר 13:10; מר 16:15; לו 24:47; יוח 17:18; השל 1:8b.
- ↑ 181:2.12 מאמינים, בני אלוהים: דה א׳ 22:10; תה 2:7; יש 56:5; מתי 5:9,16,45; לו 20:36; יוח 1:12-13; יוח 11:52; השל 17:28-29; הר 8:14-17,19,21; הר 9:26; הק ב׳ 6:18; הג 3:26; הג 4:5-7; הא 1:5; הפ 2:15; הע 12:5-8; יו א׳ 3:1-2,10; יו א׳ 5:2; יוחנן 21:7; ש ב׳ 7:14.
- ↑ 181:2.13 שינויים רבים מאז התשובה "התקשר": מתי 9:9; מר 2:14; לו 5:27-28.
- ↑ 181:2.13 צריך יותר לפני הרמוניה: הר 10:12; הק א׳ 12:13; הג 3:28; הק 3:11.
- ↑ 181:2.14 עקוב אחר מורה חדש בלבבות: יח 11:19; יח 18:31; יח 36:26-27; יוא 2:28-29; לו 24:49; יוח 7:39; יוח 14:16-18,23,26; יוח 15:4,26; יוח 16:7-8,13-14; יוח 17:21-23; השל 1:5,8a; השל 2:1-4,16-18; השל 2:33; הק ב׳ 13:5; הג 2:20; הג 4:6; הא 1:13; הא 4:30; יו א׳ 4:12-15.
- ↑ 181:2.14 אלוהים ובנו לא מכבדים אנשים: דה ב׳ 19:7; איוב 34:19; בן-ס 35:12; מתי 22:16; מר 12:14; לו 20:21; השל 10:34; הר 2:11; הג 2:6; הג 3:28; הא 6:9; הק 3:11.
- ↑ 181:2.14 המאמינים הם בני אלוהים: דה א׳ 22:10; תה 2:7; יש 56:5; מתי 5:9,16,45; לו 20:36; יוח 1:12-13; יוח 11:52; השל 17:28-29; הר 8:14-17,19,21; הר 9:26; הק ב׳ 6:18; הג 3:26; הג 4:5-7; הא 1:5; הא 2:15; הע 12:5-8; יו א׳ 3:1-2,10; יו א׳ 5:2; יוחנן 21:7; ש ב׳ 7:14.
- ↑ 181:2.15 אתה מסוגל לשתות את הספל שלי?: מתי 20:20-22; מר 10:35-39a.
- ↑ 181:2.15 אחים כועסים בזמן: מתי 20:24; מר 10:41.
- ↑ 181:2.15 ג'יימס "ישתה כוס": השל 12:1-2.
- ↑ 181:2.15 להחזיק את נפשותיכם בסבלנות: לו 21:19.
- ↑ 181:2.15 אורכי חיים שונים: יוח 21:22-23.
- ↑ 181:2.17 מורה חדש בלב: יח 11:19; יח 18:31; יח 36:26-27.
- ↑ 181:2.18 כבשים אחרות שלא מהעדר הזה: יוח 10:16.
- ↑ 181:2.20 הכישלון של פיליפ השתמש: יוח 6:5,7.
- ↑ 181:2.20 עין לא ראתה, אוזן שמעה וכו': איוב 28:7; יש 64:4; הק א׳ 2:9.
- ↑ 181:2.20 הפוך כילד ברוח: מתי 18:3; מתי 19:13-14; מר 9:36-37; מר 10:15; לו 9:48; לו 18:17.
- ↑ 181:2.20 מי שראה אותי, ראה את אבא: יוח 12:45; יוח 14:9.
- ↑ 181:2.24 רוח האמת תהיה איתך: יח 11:19; יח 18:31; יח 36:26-27; יוא 2:28-29; לו 24:49; יוח 7:39; יוח 14:16-18,23,26; יוח 15:4,26; יוח 16:7-8,13-14; יוח 17:21-23; השל 1:5,8a; השל 2:1-4,16-18; השל 2:33; הק ב׳ 13:5; הג 2:20; הג 4:6; הא 1:13; הא 4:30; יו א׳ 4:12-15.
- ↑ 181:2.25 משכלל רוחנית: בר 17:1; מ א׳ 8:61; וי 19:2; דב 18:13; מתי 5:48; הק ב׳ 13:11; יע 1:4; פט א׳ 1:16.
- ↑ 181:2.26 פירות הרוח: הג 5:22-23; הא 5:9.
- ↑ 181:2.26 תאהבו אחד את השני כמו שאני אוהב אותך: יוח 13:34-35; יוח 15:12.
- ↑ 181:2.26 חלקים קיצוניים של כדור הארץ: השל 1:8.
- ↑ 181:2.27 אזהרת La st, הוראה: מתי 26:31-32; מר 14:27-28.
- ↑ 181:2.27 כבשים יתפזרו: זכ 13:7.
- ↑ 181:2.27 אני אלך לגליל: מתי 28:7,10; מר 16:7; יוח 21:1.
- ↑ 181:2.28 התפארות של פיטר: מתי 26:33,35; מר 14:29,31; לו 22:33; יוח 13:37.
- ↑ 181:2.29 מנבא את ההכחשה של פיטר: מתי 26:34; מר 14:30; לו 22:34; יוח 13:38.
- ↑ 181:2.29 חזקו אחים: לו 22:32b.
- ↑ 181:2.30 הבטחה: לקום ביום השלישי: מתי 16:21; מתי 17:23a; מתי 20:19; מתי 27:63; מר 8:31; מר 9:31; מר 10:34; לו 9:22; לו 18:33; לו 24:7,36; יוח 20:9.
- ↑ 181:2.30 לדחות עונה: יוח 16:16-22.
- ↑ 181:2.30 אני מתפלל לכוחך: לו 22:32a.
- ↑ 181:2.30 תאהבו אחד את השני כמו שאני אוהב אותך: יוח 13:34-35; יוח 15:12,17.
- ↑ 181:2.31 שר מזמור ועזב: מר 14:26.