ספר אורנטיה באנגלית הוא נחלת הכלל ברחבי העולם מאז 2006.
תרגומים: © 2018 הקרן של אורנטיה
MORONTIA APPEARANCES OF JESUS
הופעותיו המורונטיות של ישוע
1955 190:0.1 THE resurrected Jesus now prepares to spend a short period on Urantia for the purpose of experiencing the ascending morontia career of a mortal of the realms. Although this time of the morontia life is to be spent on the world of his mortal incarnation, it will, however, be in all respects the counterpart of the experience of Satania mortals who pass through the progressive morontia life of the seven mansion worlds of Jerusem.
2018 190:0.1 ישוע, שקם לתחייה, מתכונן כעת לבלות זמן קצר באורנטיה כדי לחוות את הקריירה המורונטית של בן אנוש מן העולמות. אף כי את הזמן הזה יבלה בעולם בו התגשם בגוף, חוויה זו תהא בכל המובנים מקבילה לזו של בני התמותה של שטניה שחולפים דרך החיים המורונטיים המתקדמים של שבעת העולמות העליונים של ירושֵם.
1955 190:0.2 All this power which is inherent in Jesus—the endowment of life—and which enabled him to rise from the dead, is the very gift of eternal life which he bestows upon kingdom believers, and which even now makes certain their resurrection from the bonds of natural death.
1955 190:0.3 The mortals of the realms will arise in the morning of the resurrection with the same type of transition or morontia body that Jesus had when he arose from the tomb on this Sunday morning. These bodies do not have circulating blood, and such beings do not partake of ordinary material food; nevertheless, these morontia forms are real. When the various believers saw Jesus after his resurrection, they really saw him; they were not the self-deceived victims of visions or hallucinations.
2018 190:0.3 בני התמותה של העולמות ישכימו בבוקר תחייתם עם אותו גוף מעבר מורונטי עמו קם ישוע מן הקבר בבוקר יום ראשון זה. בגוף מסוג זה לא זורם דם, והוויות מסוג זה אינן ניזונות ממזון חומרי רגיל; יחד עם זאת, הצורות המורונטיות הללו הינן אמיתיות. כאשר המאמינים השונים ראו את ישוע לאחר תחייתו, הם אכן ראו אותו; הם לא נפלו קורבן לאשליה העצמית של חזיונות או הזיות.
1955 190:0.4 Abiding faith in the resurrection of Jesus was the cardinal feature of the faith of all branches of the early gospel teaching. In Jerusalem, Alexandria, Antioch, and Philadelphia all the gospel teachers united in this implicit faith in the Master’s resurrection.
1955 190:0.5 In viewing the prominent part which Mary Magdalene took in proclaiming the Master’s resurrection, it should be recorded that Mary was the chief spokesman for the women’s corps, as was Peter for the apostles. Mary was not chief of the women workers, but she was their chief teacher and public spokesman. Mary had become a woman of great circumspection, so that her boldness in speaking to a man whom she considered to be the caretaker of Joseph’s garden only indicates how horrified she was to find the tomb empty. It was the depth and agony of her love, the fullness of her devotion, that caused her to forget, for a moment, the conventional restraints of a Jewish woman’s approach to a strange man.
2018 190:0.5 כשמתבוננים בתפקיד המשמעותי שנטלה על עצמה מרים המגדלית בהכרזה על תחייתו של ׳המאסטר׳, ראוי לזכור שמרים הייתה הדוברת הראשית של סגל הנשים, כפי שפטרוס שימש עבור הגברים. מרים לא עמדה בראש הנשים שפעלו, אך שימשה כמורה הראשית וכדוברת שלהן. מרים הפכה לאישה שקולה מאד, ומשום כך התעוזה שבה דיברה לגבר אותו חשבה לגנן של הגן של יוסף מעידה על האימה שאחזה בה כאשר מצאה את הקבר ריק. היו אלה הצער והאהבה העמוקים שחשה, שלמות מסירותה, אשר גרמו לה לשכוח, רק לרגע, את האיסור שחל על אישה יהודייה לפנות לגבר זר.
¶ 1. מבשרי התחייה
1. HERALDS OF THE RESURRECTION
1. מבשרי התחייה
1955 190:1.1 The apostles did not want Jesus to leave them; therefore had they slighted all his statements about dying, along with his promises to rise again. They were not expecting the resurrection as it came, and they refused to believe until they were confronted with the compulsion of unimpeachable evidence and the absolute proof of their own experiences.
2018 190:1.1 השליחים לא רצו שישוע יעזוב אותם; משום כך, הם לא החשיבו את אמירותיו על כך שימות, ואף לא את הבטחתו לקום שוב. הם לא ציפו לתחייה כשזו התרחשה, וסרבו להאמין בה עד שפשוט היו מוכרחים, אל מול הוכחות ללא רבב וזו של התנסותם שלהם.
1955 190:1.2 When the apostles refused to believe the report of the five women who represented that they had seen Jesus and talked with him, Mary Magdalene returned to the tomb, and the others went back to Joseph’s house, where they related their experiences to his daughter and the other women. And the women believed their report. Shortly after six o’clock the daughter of Joseph of Arimathea and the four women who had seen Jesus went over to the home of Nicodemus, where they related all these happenings to Joseph, Nicodemus, David Zebedee, and the other men there assembled. Nicodemus and the others doubted their story, doubted that Jesus had risen from the dead; they conjectured that the Jews had removed the body. Joseph and David were disposed to believe the report, so much so that they hurried out to inspect the tomb, and they found everything just as the women had described. And they were the last to so view the sepulchre, for the high priest sent the captain of the temple guards to the tomb at half past seven o’clock to remove the grave cloths. The captain wrapped them all up in the linen sheet and threw them over a near-by cliff.
2018 190:1.2 לאחר שהשליחים סרבו להאמין לדיווח של חמשת הנשים אשר תיארו את העובדה שראו ושוחחו עם ישוע, חזרה מרים המגדלית לקבר ואילו האחרות הלכו לביתו של יוסף, שם תיארו את חוויתם לבתו ולשאר הנשים. הנשים האמינו לדיווח. מעט לאחר השעה שש בבוקר, הלכו בתו של יוסף הרמתי וארבעת הנשים האחרות שראו את ישוע לביתו של ניקודמוס וסיפרו את על המאורעות ליוסף, לניקודמוס, לדוד זבדיה ולשאר הגברים שהיו שם. ניקודמוס והאחרים הטילו ספק באמיתות הסיפור, הם הטילו ספק בכך שישוע קם לתחייה; הם שיערו שהיהודים לקחו את הגופה. יוסף ודוד נטו להאמין לדיווח, ולכן מיהרו לבדוק את הקבר ומצאו כי הכל תאם לדיווח של הנשים. הם היו האחרונים לראות את הקבר במצבו זה, משום שהכוהן הגדול שלח את מפקד משמר המקדש לקבר בשעה שבע וחצי ופקד עליו לקחת את התכריכים. המפקד עטף אותם בסדין כותנה והשליך אותם לתהום ממצוק סמוך.
1955 190:1.3 From the tomb David and Joseph went immediately to the home of Elijah Mark, where they held a conference with the ten apostles in the upper chamber. Only John Zebedee was disposed to believe, even faintly, that Jesus had risen from the dead. Peter had believed at first but, when he failed to find the Master, fell into grave doubting. They were all disposed to believe that the Jews had removed the body. David would not argue with them, but when he left, he said: “You are the apostles, and you ought to understand these things. I will not contend with you; nevertheless, I now go back to the home of Nicodemus, where I have appointed with the messengers to assemble this morning, and when they have gathered together, I will send them forth on their last mission, as heralds of the Master’s resurrection. I heard the Master say that, after he should die, he would rise on the third day, and I believe him.” And thus speaking to the dejected and forlorn ambassadors of the kingdom, this self-appointed chief of communication and intelligence took leave of the apostles. On his way from the upper chamber he dropped the bag of Judas, containing all the apostolic funds, in the lap of Matthew Levi.
2018 190:1.3 מו הקבר, הלכו דוד ויוסף ישירות לביתו של אליהו מרקוס, שם נפגשו עם עשרת השליחים באולם העליון. רק יוחנן זבדיה נטה להאמין שישוע קם לתחייה, וגם הוא היה רחוק מלהאמין בלב שלם. פטרוס האמין בהתחלה, אך נמלא ספקות גדולים כאשר לא הצליח למצוא את ׳המאסטר׳. כולם נטו להאמין שיהודים לקחו את הגופה. דוד לא התווכח עמם, אך אמר כשיצא: ״אתם השליחים, ואתם צריכים להבין את הדברים האלה. אני לא אתווכח אתכם, אך יחד עם זאת אלך לביתו של ניקודמוס. שם קבעתי להיפגש עם שליחי הבוקר, ולאחר שיגיעו, אשלח אותם למשימתם האחרונה, לבשר את תחייתו של ׳המאסטר׳ מן המתים. שמעתי את ׳המאסטר׳ אומר שלאחר שימות, יקום ביום השלישי, ואני מאמין לו.״ לאחר דבריו אליו לשגרירי המלכות המדוכאים והמיואשים, יצא דוד, אשר מינה עצמו למנהל התקשורת והמודיעין. בדרכו החוצה מן האולם העליון, הניח בחיקו של מתי לוי את שק הכסף של יהודה, אשר הכיל את כל כספי קבוצת השליחים.
1955 190:1.4 It was about half past nine o’clock when the last of David’s twenty-six messengers arrived at the home of Nicodemus. David promptly assembled them in the spacious courtyard and addressed them:
2018 190:1.4 בערך בשעה תשע ושלושים הגיעו אחרוני עשרים וששה השליחים של דוד לביתו של ניקודמוס. דוד מיד קיבץ אותם בחצר רחבת הידיים ופנה אליהם כך:
1955 190:1.5 “Men and brethren, all this time you have served me in accordance with your oath to me and to one another, and I call you to witness that I have never yet sent out false information at your hands. I am about to send you on your last mission as volunteer messengers of the kingdom, and in so doing I release you from your oaths and thereby disband the messenger corps. Men, I declare to you that we have finished our work. No more does the Master have need of mortal messengers; he has risen from the dead. He told us before they arrested him that he would die and rise again on the third day. I have seen the tomb—it is empty. I have talked with Mary Magdalene and four other women, who have talked with Jesus. I now disband you, bid you farewell, and send you on your respective assignments, and the message which you shall bear to the believers is: ‘Jesus has risen from the dead; the tomb is empty.’”
2018 190:1.5 ״אישי ואחי, כל הזמן הזה שרתתם אותי בהתאם לשבועת האמונים שנשבעתם לי וזה לזה, ואני קורא לכם להעיד כי מעולם לא שלחתי אתכם עם מידע כוזב. אני עומד לשלוח אתכם למשימתכם האחרונה כשליחיה המתנדבים של המלכות, ובזה אני משחרר אתכם משבועתכם ומפזר את סגל השליחים. אישי, אני מכריז בפניכם כי סיימנו את עבודתנו. ׳המאסטר׳ לא נזקק יותר לשליחים בני תמותה; הוא קם לתחייה. הוא אמר לנו לפני שנעצר שימות ויקום לתחייה ביום השלישי. ראיתי את הקבר – הוא ריק. שוחחתי עם מרים המגדלית וארבע הנשים האחרות, שסיפרו שדיברו עם ישוע. אני מפזר אתכם כעת, נפרד מכם לשלום, והמסר שאני מפקיד בידיכם למאמינים הוא: ׳ישוע קם לתחייה; הקבר ריק.׳״
1955 190:1.6 The majority of those present endeavored to persuade David not to do this. But they could not influence him. They then sought to dissuade the messengers, but they would not heed the words of doubt. And so, shortly before ten o’clock this Sunday morning, these twenty-six runners went forth as the first heralds of the mighty truth-fact of the resurrected Jesus. And they started out on this mission as they had on so many others, in fulfillment of their oath to David Zebedee and to one another. These men had great confidence in David. They departed on this assignment without even tarrying to talk with those who had seen Jesus; they took David at his word. The majority of them believed what David had told them, and even those who somewhat doubted, carried the message just as certainly and just as swiftly.
2018 190:1.6 מרבית הנוכחים ניסו להניא את דוד מלעשות זאת. אך הם לא הצליחו להשפיע עליו. הם ביקשו לשכנע את השליחים, אך אלה לא הקשיבו לספקות. וכך, מעט לפני השעה עשר בבוקר יום ראשון זה, יצאו עשרים וששה השליחים לדרך, להיות הראשונים לבשר את עובדת האמת כי ישוע קם לתחייה. והם יצאו למשימה זו כפי שעשו פעמים רבות לפני כן, מתוך השבועה שנשבעו לדוד וזה לזה. הגברים הללו בטחו מאוד בדוד. הם יצאו למשימתם אפילו מבלי שהשתהו לשוחח עם אלה שראו את ישוע; הם האמינו לדברי דוד כפשוטם. מרביתם האמינו למה שדוד אמר להם, ואפילו שאלה שהטילו מעט ספק נשאו את המסר באותה אמינות ומהירות.
1955 190:1.7 The apostles, the spiritual corps of the kingdom, are this day assembled in the upper chamber, where they manifest fear and express doubts, while these laymen, representing the first attempt at the socialization of the Master’s gospel of the brotherhood of man, under the orders of their fearless and efficient leader, go forth to proclaim the risen Savior of a world and a universe. And they engage in this eventful service ere his chosen representatives are willing to believe his word or to accept the evidence of eyewitnesses.
2018 190:1.7 השליחים, הסגל הרוחני של המלכות, מקובצים היום באולם העליון, מלאים בחששות וספקות, ואילו ההדיוטות הללו, אשר מייצגים את הניסיון הראשון ליצור חברה המבוססת על אחוות האדם של בשוֹרת ׳המאסטר׳, יוצאים בפקודת מנהיגם האמיץ, היעיל, לבשר את העובדה ׳שגואל׳ עולם ויקום קם לתחייה. והם מעניקים שירות חשוב זה עוד לפני שנציגיו הנבחרים מוכנים להאמין לדבריו או לקבל את הראיות שהציגו עדי הראייה.
1955 190:1.8 These twenty-six were dispatched to the home of Lazarus in Bethany and to all of the believer centers, from Beersheba in the south to Damascus and Sidon in the north; and from Philadelphia in the east to Alexandria in the west.
2018 190:1.8 העשרים וששה הללו יצאו לביתו של אלעזר בבית עניא ומשם לכל מרכזי המאמינים, מבאר שבע שבדרום ועד דמשק וצידון שבצפון; ומפילדלפיה במזרח ועד אלכסנדריה במערב.
1955 190:1.9 When David had taken leave of his brethren, he went over to the home of Joseph for his mother, and they then went out to Bethany to join the waiting family of Jesus. David abode there in Bethany with Martha and Mary until after they had disposed of their earthly possessions, and he accompanied them on their journey to join their brother, Lazarus, at Philadelphia.
2018 190:1.9 לאחר שדוד נפרד מאחיו, הוא הלך לביתו של יוסף לקחת את אמו, ומשם יצאו לבית עניא והצטרפו למשפחתו של ישוע שהמתינה. דוד נשאר שם עם מרתה ומרים עד לאחר שמכרו את רכושם והתלווה אליהן במסען להצטרף לאחיהן אלעזר בפילדלפיה.
1955 190:1.10 In about one week from this time John Zebedee took Mary the mother of Jesus to his home in Bethsaida. James, Jesus’ eldest brother, remained with his family in Jerusalem. Ruth remained at Bethany with Lazarus’s sisters. The rest of Jesus’ family returned to Galilee. David Zebedee left Bethany with Martha and Mary, for Philadelphia, early in June, the day after his marriage to Ruth, Jesus’ youngest sister.
2018 190:1.10 בערך שבוע לאחר מכן, לקח יוחנן זבדיה את מרים אם ישוע לביתה בבית צידה. אחיו הבכור של ישוע, יעקב, נותר עם משפחתו בירושלים. רות נותרה בבית עניא עם אחיותיו של אלעזר. שאר בני משפחתו של ישוע חזרו לגליל. דוד זבדיה יצא בראשית יוני מבית עניא לכיוון פילדלפיה יחד עם מרתה ומרים, יום לאחר שנישא לרות, אחותו הצעירה של ישוע.
¶ 2. הופעתו של ישוע בבית עניא
2. JESUS’ APPEARANCE AT BETHANY
2. הופעתו של ישוע בבית עניא
1955 190:2.1 From the time of the morontia resurrection until the hour of his spirit ascension on high, Jesus made nineteen separate appearances in visible form to his believers on earth. He did not appear to his enemies nor to those who could not make spiritual use of his manifestation in visible form. His first appearance was to the five women at the tomb; his second, to Mary Magdalene, also at the tomb.
2018 190:2.1 מן הרגע בו קם לתחייה בצורתו המורונטית ועד להרקעתו הרוחנית מעלה, ישוע הופיע תשעה עשרה פעמים בדמות נראית לעין בפני מאמיניו שבארץ
[3]. הוא לא הופיע בפני אויביו וגם לא בפני מי שלא יכול היה להפיק תועלת רוחנית מהופעתו בדמות נראית לעין. הופעתו הראשונה הייתה בפני חמשת הנשים, ליד הקבר; השנייה, בפני מרים המגדלית, אף היא בסמוך לקבר.
1955 190:2.2 The third appearance occurred about noon of this Sunday at Bethany. Shortly after noontide, Jesus’ oldest brother, James, was standing in the garden of Lazarus before the empty tomb of the resurrected brother of Martha and Mary, turning over in his mind the news brought to them about one hour previously by the messenger of David. James had always inclined to believe in his eldest brother’s mission on earth, but he had long since lost contact with Jesus’ work and had drifted into grave doubting regarding the later claims of the apostles that Jesus was the Messiah. The whole family was startled and well-nigh confounded by the news brought by the messenger. Even as James stood before Lazarus’s empty tomb, Mary Magdalene arrived on the scene and was excitedly relating to the family her experiences of the early morning hours at the tomb of Joseph. Before she had finished, David Zebedee and his mother arrived. Ruth, of course, believed the report, and so did Jude after he had talked with David and Salome.
2018 190:2.2 הופעתו השלישית התרחשה בבית עניא, בערך בצהרי יום ראשון זה. מעט לאחר צהרי היום, עמד יעקב, אחיו המבוגר ביותר של ישוע, בסמוך לקבר הריק של אחיהן של מרתה ומרים שקם לתחייה, והגה בחדשות שהביאו שליחיו של דוד אך שעה אחת קודם לכן. יעקב תמיד נטה להאמין במשימתו של אחיו הבכור עלי אדמות, אך זה מכבר איבד את הקשר עם עבודתו של ישוע והתמלא בספקות גדולים ביחס להכרזות שהכריזו השליחים מאוחר יותר לגבי היותו המשיח. המשפחה כולה נבהלה והייתה מבולבלת מאד מן החדשות שהביאו השליחים. ובעת שיעקב עמד מול הקבר הריק של אלעזר, הגיעה לשם מרים המגדלית והחלה לספר למשפחה בהתרגשות אודות חוויותיה בשעות הבוקר המוקדמות בקבר של יוסף. עוד בטרם סיימה, הגיעו דוד זבדיה ואמו. רות האמינה, כמובן, לדיווח, וגם יהודה האמין לו לאחד ששוחח עם דוד ושלומית.
1955 190:2.3 In the meantime, as they looked for James and before they found him, while he stood there in the garden near the tomb, he became aware of a near-by presence, as if someone had touched him on the shoulder; and when he turned to look, he beheld the gradual appearance of a strange form by his side. He was too much amazed to speak and too frightened to flee. And then the strange form spoke, saying: “James, I come to call you to the service of the kingdom. Join earnest hands with your brethren and follow after me.” When James heard his name spoken, he knew that it was his eldest brother, Jesus, who had addressed him. They all had more or less difficulty in recognizing the morontia form of the Master, but few of them had any trouble recognizing his voice or otherwise identifying his charming personality when he once began to communicate with them.
2018 190:2.3 בינתיים, בעוד הם מחפשים אחר יעקב ועוד לפני שמצאו אותו, בעודו עומד שם בגן את בסמוך לקבר הריק, הוא הרגיש בנוכחות קרובה, כאילו מישהו נגע בו בכתף; וכשנפנה להסתכל, ראה צורה מוזרה הולכת ומופיעה לצדו. הוא היה נדהם מכדי לדבר ומפוחד מכדי לברוח. ואז דיברה אליו הצורה המוזרה ואמרה: ״יעקב, באתי לקרוא לך לשרת את המלכות. שלב ידיים עם אחֵיך ובוא אחרי.״ כאשר שמע יעקב את שמו, הוא ידע שמדובר באחיו הבכור, ישוע, שפונה אליו. הם כולם התקשו, מי יותר ומי פחות, להכיר בצורה המורונטית של ׳המאסטר׳, אך רק מעטים התקשו להכיר את קולו או לזהות את אישיותו המקסימה לאחר שהחל לתקשר עמם.[4]
1955 190:2.4 When James perceived that Jesus was addressing him, he started to fall to his knees, exclaiming, “My father and my brother,” but Jesus bade him stand while he spoke with him. And they walked through the garden and talked for almost three minutes; talked over experiences of former days and forecast the events of the near future. As they neared the house, Jesus said, “Farewell, James, until I greet you all together.”
2018 190:2.4 כאשר יעקב הבין שישוע פונה אליו, הוא החל ליפול על ברכיו וקרא, ״אבי ואחי,״ אך ישוע ביקש ממנו לעמוד בעת שדיברו. הם צעדו ברחבי הגן ושוחחו במשך כמעט שלוש דקות; הם שוחחו על חוויות העבר ועל הצפוי בעתיד הקרוב. כשהתקרבו לבית, אמר ישוע: ״להתראות, יעקב, עד שאברך את כולכם יחד.״
1955 190:2.5 James rushed into the house, even while they looked for him at Bethpage, exclaiming: “I have just seen Jesus and talked with him, visited with him. He is not dead; he has risen! He vanished before me, saying, ‘Farewell until I greet you all together.’” He had scarcely finished speaking when Jude returned, and he retold the experience of meeting Jesus in the garden for the benefit of Jude. And they all began to believe in the resurrection of Jesus. James now announced that he would not return to Galilee, and David exclaimed: “He is seen not only by excited women; even stronghearted men have begun to see him. I expect to see him myself.”
2018 190:2.5 יעקב רץ לתוך הבית, אפילו בעת שחיפשו אותו בבית פגי, וקרא: ״ממש עכשיו ראיתי את ישוע ושוחחתי איתו, פגשתי אותו. הוא לא מת; הוא קם לתחייה! הוא נעלם אל מול עיני ואמר, ׳להתראות, יעקב, עד שאברך את כולכם יחד.׳״ מיד עם סיום דבריו, חזר יהודה, ואז סיפר לטובת יהודה מחדש אודות המפגש שלו עם ישוע בגן. כעת כולם החלו להאמין בתחייתו של ישוע. כעת הכריז יעקב שאיננו מתכוון לחזור לגליל, ודוד קרא: ״לא רק נשים נרגשות ראו אותו; אפילו גברים אמיצים החלו לראות אותו. אני מצפה לראות אותו בעצמי.״
1955 190:2.6 And David did not long wait, for the fourth appearance of Jesus to mortal recognition occurred shortly before two o’clock in this very home of Martha and Mary, when he appeared visibly before his earthly family and their friends, twenty in all. The Master appeared in the open back door, saying: “Peace be upon you. Greetings to those once near me in the flesh and fellowship for my brothers and sisters in the kingdom of heaven. How could you doubt? Why have you lingered so long before choosing to follow the light of truth with a whole heart? Come, therefore, all of you into the fellowship of the Spirit of Truth in the Father’s kingdom.” As they began to recover from the first shock of their amazement and to move toward him as if to embrace him, he vanished from their sight.
2018 190:2.6 דוד חיכה אך מעט, שכן הופעתו הרביעית של ישוע לעיני אדם אירעה מעט לפני השעה שתיים בביתן של מרתה ומרים, כאשר נגלה לעיני כל בני משפחתו הארצית וחבריהם, כעשרים איש סך הכל. ׳המאסטר׳ הופיע ליד הדלת האחורית הפתוחה ואמר: ״שלום עליכם. ברכות לכל מי שפעם היו קרוביי ולאחי ואחיותיי למלכות השמים. כיצד הטלתם ספק? מדוע התמהמהתם כל כך בטרם בחרתם ללכת בלב שלם אחר אור האמת? בואו, אפוא, הצטרפו לאחוות ׳רוח האמת׳ במלכות ׳האב׳.״ הוא העלם מעיניהם ממש כשהחלו להתאושש מן השוק הראשוני שאחז בהם ונעו לקראתו כאילו כדי לחבקו.
1955 190:2.7 They all wanted to rush off to the city to tell the doubting apostles about what had happened, but James restrained them. Mary Magdalene, only, was permitted to return to Joseph’s house. James forbade their publishing abroad the fact of this morontia visit because of certain things which Jesus had said to him as they conversed in the garden. But James never revealed more of his visit with the risen Master on this day at the Lazarus home in Bethany.
2018 190:2.7 הם ביקשו כולם למהר לעיר ולספר לשליחים אחוזי הספקות את מה שאירע, אך יעקב עצר בעדם. רק מרים המגדלית הורשתה לשוב לביתו של יוסף. יעקב אסר עליהם לפרסם את הביקור המורונטי הזה בשל דבר מה שישוע אמר לו בזמן שיחתם בגן. אך יעקב מעולם לא גילה לאיש יותר אודות שאירע בפגישתו עם ׳המאסטר׳ שקם לתחייה באותו ביום בבית אלעזר שבבית עניא.
¶ 3. בביתו של יוסף
3. AT THE HOME OF JOSEPH
3. בביתו של יוסף
1955 190:3.1 The fifth morontia manifestation of Jesus to the recognition of mortal eyes occurred in the presence of some twenty-five women believers assembled at the home of Joseph of Arimathea, at about fifteen minutes past four o’clock on this same Sunday afternoon. Mary Magdalene had returned to Joseph’s house just a few minutes before this appearance. James, Jesus’ brother, had requested that nothing be said to the apostles concerning the Master’s appearance at Bethany. He had not asked Mary to refrain from reporting the occurrence to her sister believers. Accordingly, after Mary had pledged all the women to secrecy, she proceeded to relate what had so recently happened while she was with Jesus’ family at Bethany. And she was in the very midst of this thrilling recital when a sudden and solemn hush fell over them; they beheld in their very midst the fully visible form of the risen Jesus. He greeted them, saying: “Peace be upon you. In the fellowship of the kingdom there shall be neither Jew nor gentile, rich nor poor, free nor bond, man nor woman. You also are called to publish the good news of the liberty of mankind through the gospel of sonship with God in the kingdom of heaven. Go to all the world proclaiming this gospel and confirming believers in the faith thereof. And while you do this, forget not to minister to the sick and strengthen those who are fainthearted and fear-ridden. And I will be with you always, even to the ends of the earth.” And when he had thus spoken, he vanished from their sight, while the women fell on their faces and worshiped in silence.
2018 190:3.1 הופעתו המורונטית החמישית של ישוע לעיני אדם אירעה בנוכחותן של כעשרים וחמש נשים מאמינות שהתקבצו בביתו של יוסף הרמתי, בערך בשעה ארבע ורבע אחר הצהריים של אותו יום ראשון. מרים המגדלית הגיעה לביתו של יוסף רק כמה דקות לפני הופעה זו. יעקב, אחי ישוע, ביקש ממנה שלא לספר דבר אודות הופעתו של ׳המאסטר ׳בבית עניא. אך הוא לא ביקש את מרים להימנע מלספר אודות המאורע לאחיותיה המאמינות. ולכן, לאחר שמרים השביעה את כל הנשים לשמור על סוד, היא החלב לספר להן את שאירע ממש זמן קצר לפני כן בזמן ביקורהּ אצל משפחתו של ישוע בבית עניא. וממש באמצע הסיפור המרגש הזה, נפלה עליהן לפתע דממה; הן ראו בקרבן את דמותו של ישוע שקם לתחייה. הוא ברך אותן ואמר: ״שלום עליכן[5]. באחוות המלכות לא יהיו יהודים ולא גויים, לא עשירים ולא עניים, לא בני חורין ולא עבדים, לא גברים ולא נשים[6][7]. אתן נקראות לבשר את החדשות הטובות אודות חירות האנושות שמניבה בשורת היות האדם בנו של האל במלכות השמים. לכו לקצוות עולם ובשרו בשורה זו, תנו תוקף לאמונת המאמינים בה. ועת תעשו כן, אל תשכחו לסעוד את החולים ולחזק את חלשי הלב ומוכי הפחדים[8]. ואני אהיה תמיד עמכן, עד לקצוות עולם.״ לאחר שסיים דברים אלה, נעלם מעיניהן, והנשים השתטחו אפיים ארצה וסגדו בדממה.
1955 190:3.2 Of the five morontia appearances of Jesus occurring up to this time, Mary Magdalene had witnessed four.
2018 190:3.2 מכל חמשת ההופעות המורונטיות של ישוע עד לאותו רגע, מרים המגדלית הייתה עדה לארבע מהן.
1955 190:3.3 As a result of sending out the messengers during the midforenoon and from the unconscious leakage of intimations concerning this appearance of Jesus at Joseph’s house, word began to come to the rulers of the Jews during the early evening that it was being reported about the city that Jesus had risen, and that many persons were claiming to have seen him. The Sanhedrists were thoroughly aroused by these rumors. After a hasty consultation with Annas, Caiaphas called a meeting of the Sanhedrin to convene at eight o’clock that evening. It was at this meeting that action was taken to throw out of the synagogues any person who made mention of Jesus’ resurrection. It was even suggested that anyone claiming to have seen him should be put to death; this proposal, however, did not come to a vote since the meeting broke up in confusion bordering on actual panic. They had dared to think they were through with Jesus. They were about to discover that their real trouble with the man of Nazareth had just begun.
2018 190:3.3 כתוצאה מכך שהשליחים נשלחו בשעות הבוקר וכתוצאה מרמיזות בלתי מוּדעוֹת אודות הופעתו של ישוע בביתו של יוסף, החלה השמועה להתפשט ובשעות הערב המוקדמות הגיעה לאוזני מנהיגי היהודים השמועה שישוע קם לתחייה ושרבים טענו שראו אותו במו עיניהם. חברי הסנהדרין נרעשו לשמע שמועות אלה. לאחר התייעצות חפוזה עם חנן, כינס כֵּיפא פגישה של הסנהדרין לשעה שמונה באותו ערב. במהלך פגישה זו הוחלט לסלק מבתי הכנסיות כל אדם שיזכיר את תחייתו של ישוע. אפילו הוצע להמית כל מי שיטען שראה אותו; אך ההצעה הזו לא הובאה להצבעה משום שהפגישה התפזרה בבלבול שהיה קרוב לפניקה. הם העזו לחשוב שסיימו עם ישוע אחת ולתמיד. הם עמדו לגלות שהצרות האמיתיות שלהם עם האיש מנצרת רק החלו.
¶ 4. ההופעה לעיני היוונים
4. APPEARANCE TO THE GREEKS
4. ההופעה לעיני היוונים
1955 190:4.1 About half past four o’clock, at the home of one Flavius, the Master made his sixth morontia appearance to some forty Greek believers there assembled. While they were engaged in discussing the reports of the Master’s resurrection, he manifested himself in their midst, notwithstanding that the doors were securely fastened, and speaking to them, said: “Peace be upon you. While the Son of Man appeared on earth among the Jews, he came to minister to all men. In the kingdom of my Father there shall be neither Jew nor gentile; you will all be brethren—the sons of God. Go you, therefore, to all the world, proclaiming this gospel of salvation as you have received it from the ambassadors of the kingdom, and I will fellowship you in the brotherhood of the Father’s sons of faith and truth.” And when he had thus charged them, he took leave, and they saw him no more. They remained within the house all evening; they were too much overcome with awe and fear to venture forth. Neither did any of these Greeks sleep that night; they stayed awake discussing these things and hoping that the Master might again visit them. Among this group were many of the Greeks who were at Gethsemane when the soldiers arrested Jesus and Judas betrayed him with a kiss.
2018 190:4.1 ׳המאסטר׳ ערך את הופעתו המורונטית הששית בערך בשעה ארבע וחצי, בביתו של אדם בשם פְלַוויוּס, בפני כארבעים מאמינים יוונים שנקבצו שם. בעת שעסקו בדיווחים אודות תחייתו של ׳המאסטר׳, הופיע הוא עצמו ביניהם אפילו שהדלתות היו נעולות, ואמר: ״שלום עליכם. אף כי ׳בן האדם׳ הופיע בארץ בקרב היהודים, הוא בא לסעוד את כל בני האדם. במלכותו של ׳אבי׳ לא יהיו יהודים ולא גויים; אתם כולכם תהיו אחים – בני האלוהים[9]. לכו, אפוא, לקצוות עולם והטיפו לבשורת הגאולה שקיבלתם משגרירי המלכות ואני אהיה עמכם באחוות בני האמונה והאמת של ׳האב׳[10][11][12][13].״ ולאחר שציווה עליהם כך, נפרד מהם והם לא ראו אותו יותר. הם נשארו בבית כל אותו ערב; הם התייראו ופחדו מכדי לצאת. איש מן היוונים לא עצם עין באותו לילה; הם נשארו ערים כל הלילה ודנו בדברים הללו מתוך תקווה ׳שהמאסטר׳ יבקר אותם שוב. רבים מקרב קבוצת יוונים זו נכחו בגת שמנים כאשר החיילים עצרו את ישוע ויהודה בגד בו בנשיקה.
1955 190:4.2 Rumors of Jesus’ resurrection and reports concerning the many appearances to his followers are spreading rapidly, and the whole city is being wrought up to a high pitch of excitement. Already the Master has appeared to his family, to the women, and to the Greeks, and presently he manifests himself in the midst of the apostles. The Sanhedrin is soon to begin the consideration of these new problems which have been so suddenly thrust upon the Jewish rulers. Jesus thinks much about his apostles but desires that they be left alone for a few more hours of solemn reflection and thoughtful consideration before he visits them.
2018 190:4.2 השמועות אודות תחייתו של ישוע והדיווחים אודות הופעות הרבות לעיני חסידיו החלו לפוץ במהירות וכל העיר הייתה כמרקחה. ׳המאסטר׳ כבר הופיע לעיני בני משפחתו, לעיני הנשים ולעיני היוונים, ועתיד להופיע בקרב השליחים. הסנהדרין עמדה להתחיל לדון בבעיות החדשות הללו שנצבו לפתע פתאום לפתחם של מנהיגי היהודים. ישוע חשב הרבה על שליחיו אך ביקש להניח להם עוד כמה שעות לבדם, כדי שיוכלו להרהר ולחשוב לפני שיבקר אותם.
¶ 5. ההליכה עם שני האחים
5. THE WALK WITH TWO BROTHERS
5. ההליכה עם שני האחים
1955 190:5.1 At Emmaus, about seven miles west of Jerusalem, there lived two brothers, shepherds, who had spent the Passover week in Jerusalem attending upon the sacrifices, ceremonials, and feasts. Cleopas, the elder, was a partial believer in Jesus; at least he had been cast out of the synagogue. His brother, Jacob, was not a believer, although he was much intrigued by what he had heard about the Master’s teachings and works.
2018 190:5.1 באֶמַאוֹס, כעשרה קילומטרים ממערב לירושלים, חיו שני אחים, רועי צאן, אשר בילו את שבוע הפסח בירושלים וחזו בקורבנות, בטקסים ובארוחות. קְליאוֹפָּס, האח הבכור, האמין חלקית בישוע; והוא סולק מבית הכנסת בשל כך. אחיו, יעקב, לא האמין, אף כי מאוד הסתקרן ממה ששמע אודות תורתו ופועלו של ׳המאסטר׳.
1955 190:5.2 On this Sunday afternoon, about three miles out of Jerusalem and a few minutes before five o’clock, as these two brothers trudged along the road to Emmaus, they talked in great earnestness about Jesus, his teachings, work, and more especially concerning the rumors that his tomb was empty, and that certain of the women had talked with him. Cleopas was half a mind to believe these reports, but Jacob was insistent that the whole affair was probably a fraud. While they thus argued and debated as they made their way toward home, the morontia manifestation of Jesus, his seventh appearance, came alongside them as they journeyed on. Cleopas had often heard Jesus teach and had eaten with him at the homes of Jerusalem believers on several occasions. But he did not recognize the Master even when he spoke freely with them.
2018 190:5.2 בשעות אחר הצהריים של יום ראשון, כחמישה קילומטרים מחוץ לירושלים, כמה דקות לפני השעה חמש, בזמן ששני האחים הללו צעדו אל עבר אמאוס ושוחחו שיחה ערה אודות ישוע, תורתו, פועלו ובמיוחד השמועות שהקבר שלו היה ריק ושנשים מסוימות שוחחו עמו[14]. קליאופס נטה להאמין לדיווחים הללו, אך יעקב התעקש שכל העניין היה כנראה שקרי. בזמן שהתווכחו וצעדו אל עבר ביתם, אירעה הופעתו המורונטית השביעית של ישוע, עת הופיע לצדם בעת שהלכו. קליאופס שמע את ישוע מלמד לעתים מזומנות ואף סעד עמו מספר פעמים בביתם של מאמיניו בירושלים. אך הוא להכיר את ׳המאסטר׳ אפילו כאשר זה שוחח עמם בחופשיות.
1955 190:5.3 After walking a short way with them, Jesus said: “What were the words you exchanged so earnestly as I came upon you?” And when Jesus had spoken, they stood still and viewed him with sad surprise. Said Cleopas: “Can it be that you sojourn in Jerusalem and know not the things which have recently happened?” Then asked the Master, “What things?” Cleopas replied: “If you do not know about these matters, you are the only one in Jerusalem who has not heard these rumors concerning Jesus of Nazareth, who was a prophet mighty in word and in deed before God and all the people. The chief priests and our rulers delivered him up to the Romans and demanded that they crucify him. Now many of us had hoped that it was he who would deliver Israel from the yoke of the gentiles. But that is not all. It is now the third day since he was crucified, and certain women have this day amazed us by declaring that very early this morning they went to his tomb and found it empty. And these same women insist that they talked with this man; they maintain that he has risen from the dead. And when the women reported this to the men, two of his apostles ran to the tomb and likewise found it empty”—and here Jacob interrupted his brother to say, “but they did not see Jesus.”
2018 190:5.3 אמר ישוע, לאחר שצעד עמם מרחק קצר: ״על מה דברתם בכזה רגש כשפגשתים אתכם?״ ולאחר שדיבר, הם נעמדו והתבוננו בו בהפתעה מהולה בעצב. אמר קליאופס: ״הייתכן שהיית בירושלים ואינך יודע מה קרה לא מזמן?” שאל אז ׳המאסטר׳, ״אילו דברים?״ ענה קליאופס: ״אם אתה לא יודע על זה, אתה היחיד בירושלים שלא שמע את השמועות אודות ישוע מנצרת, אשר היה נביא גדול, במילה ובמעשה, מול האדם והמקום. הכוהנים הגדולים והשליטים שלנו הסגירו אותו לרומאים ותבעו מהם לצלוב אותו. הבן, רבים מאתנו קיוו שהוא יהיה זה שיגאל את ישראל מעול הגויים. אבל זה עוד לא הכל. היום הוא היום השלישי מאז נצלב, ונשים מסוימות הדהימו אותנו היום כשהכריזו שממש היום, מוקדם בבוקר, הן הלכו לקבר שלו ומצאו אותו ריק. ואותן נשים התעקשו על כך שהם שוחחו עם האדם הזה; הם טוענות שהוא קם לתחייה מן המתים. וכאשר הנשים דווחו על כך לגברים, שניים משליחיו רצו לקבר ואף הם מצאו שהוא ריק״ – ואז יעקב קטע את דברי אחיו ואמר, ״והם לא ראו את ישוע[15].״
1955 190:5.4 As they walked along, Jesus said to them: “How slow you are to comprehend the truth! When you tell me that it is about the teachings and work of this man that you have your discussions, then may I enlighten you since I am more than familiar with these teachings. Do you not remember that this Jesus always taught that his kingdom was not of this world, and that all men, being the sons of God, should find liberty and freedom in the spiritual joy of the fellowship of the brotherhood of loving service in this new kingdom of the truth of the heavenly Father’s love? Do you not recall how this Son of Man proclaimed the salvation of God for all men, ministering to the sick and afflicted and setting free those who were bound by fear and enslaved by evil? Do you not know that this man of Nazareth told his disciples that he must go to Jerusalem, be delivered up to his enemies, who would put him to death, and that he would arise on the third day? Have you not been told all this? And have you never read in the Scriptures concerning this day of salvation for Jew and gentile, where it says that in him shall all the families of the earth be blessed; that he will hear the cry of the needy and save the souls of the poor who seek him; that all nations shall call him blessed? That such a Deliverer shall be as the shadow of a great rock in a weary land. That he will feed the flock like a true shepherd, gathering the lambs in his arms and tenderly carrying them in his bosom. That he will open the eyes of the spiritually blind and bring the prisoners of despair out into full liberty and light; that all who sit in darkness shall see the great light of eternal salvation. That he will bind up the brokenhearted, proclaim liberty to the captives of sin, and open up the prison to those who are enslaved by fear and bound by evil. That he will comfort those who mourn and bestow upon them the joy of salvation in the place of sorrow and heaviness. That he shall be the desire of all nations and the everlasting joy of those who seek righteousness. That this Son of truth and righteousness shall rise upon the world with healing light and saving power; even that he will save his people from their sins; that he will really seek and save those who are lost. That he will not destroy the weak but minister salvation to all who hunger and thirst for righteousness. That those who believe in him shall have eternal life. That he will pour out his spirit upon all flesh, and that this Spirit of Truth shall be in each believer a well of water, springing up into everlasting life. Did you not understand how great was the gospel of the kingdom which this man delivered to you? Do you not perceive how great a salvation has come upon you?”
2018 190:5.4 ובזמן שהמשיכו ללכת, אמר להם ישוע: ״כמה לאט אתם מבינים את האמת! אם תספרו לי שדברתם על תורתו של אדם זה, הרשו לי להאיר את עיניכם שכן אני מכיר את תורתו יותר מכם[16][17]. האם לא תזכרו שישוע זה תמיד לימד שמלכותו אינה מן העולם הזה, וכי כל בני האדם, באשר הם בני האלוהים, ימצאו חירות וחופש באושר הרוחני של אחוות השירות האוהב במלכות חדשה זו של אמת אהבתו של ׳אבינו׳ שבשמיים? האם לא תזכרו כי ׳בן האדם׳ הזה הכריז על גאולת האל לכל בני האדם, סעד את החולים והפגועים ושחרר את אלה שהשתעבדו לפחד ולרוע? אינכם יודעים שאדם זה מנצרת אמר שליחיו שהוא חייב ללכת לירושלים, להימסר לידי אויביו אשר ימיתו אותו, ושהוא יקום ביום השלישי? האם לא נאמרו לכם כל אלה? האם מעולם לא קראתם בתורה על התשועה ליהודי ולגוי, ככתוב ונברכו כל משפחות האדמה; ישמע שוועת הנזקקים וְנַפְשׁוֹת אֶבְיוֹנִים יוֹשִׁיעַ; וְיִתְבָּרְכוּ בוֹ, כָּל-גּוֹיִם יְאַשְּׁרוּהוּ? שגואל כזה יהיה כְּצֵל סֶלַע כָּבֵד בְּאֶרֶץ עייפה[18][19][20][21][22][23][24]. כְּרֹעֶה, עֶדְרוֹ יִרְעֶה, בִּזְרֹעוֹ יְקַבֵּץ טְלָאִים, וּבְחֵיקוֹ יישא[25]. שייפקח עיניים עִוְרוֹת ויוציא מִמַּסְגֵּר אַסִּיר, מן החושך ואל מלא האור; שכל יושבי חושך יראו שוב את אורה המלא של גאולת העד[26][27]. שיחבוש את נִשְׁבְּרֵי הלֵב, יקרא לִשְׁבוּיִם דְּרוֹר, וְלַאֲסוּרִים בפחד וברשע פְּקַח קוֹחַ[28]. שינחם את כל האבלים וייתן להם שָׂשׂוֹן תַּחַת אֵבֶל, מַעֲטֵה תהילה תַּחַת רוּחַ כֵּהָה[29][30]. שיהיה חמדת כל הגויים ושמחת עד לכל מבקשי הצדק[31][32]. ׳שבן׳ האמת והצדק יזרח על העולם באור מרפא ומעוז ישועות; אפילו שיושיע את האובדים מחטאם; שאכן יבקש ויושיע את אֶת הָאֹבֵד[33][34][35][36]. שלא יחסל את החלשים אלא ישביע את כל הָרְעֵבִים וְהַצְּמֵאִים לַצְּדָקָה[37]. שכל המאמין לו יֶשׁ לוֹ חַיֵּי עוֹלָם[38]. שימלא את כולם ברוח הקודש, וכי ׳ורוח אמת׳ זו תהיה בְקִרְבּוֹ לִמְקוֹר מַיִם נובעים לְחַיֵּי הָעוֹלָם[39][40]. האם לא הבנתם כמה גדולה הייתה בשורת המלכות שנתן לכם אדם זה? אינכם מבינים את גול הגאולה שכבר קיבלתם?״[41][42]
1955 190:5.5 By this time they had come near to the village where these brothers dwelt. Not a word had these two men spoken since Jesus began to teach them as they walked along the way. Soon they drew up in front of their humble dwelling place, and Jesus was about to take leave of them, going on down the road, but they constrained him to come in and abide with them. They insisted that it was near nightfall, and that he tarry with them. Finally Jesus consented, and very soon after they went into the house, they sat down to eat. They gave him the bread to bless, and as he began to break and hand to them, their eyes were opened, and Cleopas recognized that their guest was the Master himself. And when he said, “It is the Master —,” the morontia Jesus vanished from their sight.
2018 190:5.5 וכך התקרבו לכפר מגוריהם של האחים. האחים לא פצו פה מהרגע שישוע החל ללמד אותם. וכשהתקרבו לביתם הפשוט, ישוע עמד להיפרד מהם וללכת במורד הדרך, אך הם אילצו אותו להיכנס ולהישאר איתם. הם טענו שהייתה זו כבר שעת לילה ושהוא צריך ללון איתם. לבסוף הסכים ישוע, ומעט לאחר שנכנסו לבית הם ישבו לסעוד. הם נתנו לו את הלחם לברך עליו, וכשהחל לבצוע ולהעביר להם, נפקחו עיניהם וקליאופס הבחין שהאורח שלהם הוא ׳המאסטר׳ בכבודו ובעצמו. כאשר אמר, ״זה ׳המאסטר׳ -,״ מעלם ישוע המורונטי מעיניהם.[43]
1955 190:5.6 And then they said, the one to the other, “No wonder our hearts burned within us as he spoke to us while we walked along the road! and while he opened up to our understanding the teachings of the Scriptures!”
1955 190:5.8 About nine o’clock that evening and just before the Master appeared to the ten, these two excited brothers broke in upon the apostles in the upper chamber, declaring that they had seen Jesus and talked with him. And they told all that Jesus had said to them and how they had not discerned who he was until the time of the breaking of the bread.
¶ הפניות
¶ ביבליה
- ↑ 190:0.2 ישוע שולט בכל ה"חיים": יוח 10:17-18; יוח 11:25-26; יוח 17:2-3.
- ↑ 190:0.4 אמונה בתחיית המתים: השל 4:10-12; הר 10:9-13; הק א׳ 15:12-20; פט א׳ 1:21.
- ↑ 190:2.1 ישוע הופיע למאמינים: השל 10:41.
- ↑ 190:2.3 הופעה לג'יימס: הק א׳ 15:7a.
- ↑ 190:3.1 בממלכה, אין הבדלים: דה ב׳ 19:7; איוב 34:19; בן-ס 35:12; השל 10:34; הר 2:11; הג 2:6; הג 3:28; הא 6:9; הק 3:11.
- ↑ 190:3.1 עמלה גדולה: מתי 24:14; מתי 28:19-20a; מר 13:10; מר 16:15; לו 24:47; יוח 17:18; השל 1:8b.
- ↑ 190:3.1 בשורת הבן: דה א׳ 22:10; תה 2:7; יש 56:5; מתי 5:9,16,45; לו 20:36; יוח 1:12-13; יוח 11:52; השל 17:28-29; הר 8:14-17,19,21; הר 9:26; הק ב׳ 6:18; הג 3:26; הג 4:5-7; הא 1:5; הפ 2:15; הע 12:5-8; יו א׳ 3:1-2,10; יו א׳ 5:2; יוחנן 21:7; ש ב׳ 7:14.
- ↑ 190:3.1 הבטחה גדולה: מתי 28:20.
- ↑ 190:4.1 לא יהודי ולא גוי: דה ב׳ 19:7; איוב 34:19; בן-ס 35:12; השל 10:34; הר 2:11; הג 2:6; הג 3:28; הא 6:9; הק 3:11.
- ↑ 190:4.1 עמלה גדולה: מתי 24:14; מתי 28:19-20a; מר 13:10; מר 16:15; לו 24:47; יוח 17:18; השל 1:8b.
- ↑ 190:4.1 בשורת הישועה: לו 1:69,77; לו 3:6; יוח 4:22-23; השל 4:12; השל 13:47; השל 16:17; השל 28:28; הר 1:16-17; הר 10:10-13; הא 1:13-14; הפ 1:19,28; הת א׳ 5:9; טי 2:11.
- ↑ 190:4.1 אחווה, אחווה: הק א׳ 1:9-10; יו א׳ 1:3-7.
- ↑ 190:4.1 בני אמונה: הג 3:26.
- ↑ 190:5.2 הדרך לאמאוס: מר 16:12; לו 24:13-16.
- ↑ 190:5.3 דבר על ישו: לו 24:17-24.
- ↑ 190:5.4 השיח של ישו: לו 24:27.
- ↑ 190:5.4 גברים איטיים ללמוד אמת: לו 24:25-27.
- ↑ 190:5.4 ממלכה לא מהעולם הזה: יוח 8:23; יוח 18:36.
- ↑ 190:5.4 כל בני האדם הם בני אלוהים: דה א׳ 22:10; תה 2:7; יש 56:5; מתי 5:9,16,45; לו 20:36; יוח 1:12-13; יוח 11:52; השל 17:28-29; הר 8:14-17,19,21; הר 9:26; הק ב׳ 6:18; הג 3:26; הג 4:5-7; הא 1:5; הפ 2:15; הע 12:5-8; יו א׳ 3:1-2,10; יו א׳ 5:2; יוחנן 21:7; ש ב׳ 7:14.
- ↑ 190:5.4 ניבאו מוות ותחיית המתים: מתי 16:21; מתי 17:22-23a; מתי 20:17-19; מתי 27:63; מר 8:31; מר 9:31; מר 10:32-34; לו 9:22,31,43b-44; לו 18:31-33; לו 24:7,46; יוח 14:28a; יוח 20:9.
- ↑ 190:5.4 כל המשפחות להתברך: בר 12:3; בר 28:14.
- ↑ 190:5.4 הוא ישמע זעקת עניים ונזקקים: תה 72:4,12-13; תה 113:5-8; יש 41:17.
- ↑ 190:5.4 עמים קוראים לו מבורך: תה 72:17; מל 3:12.
- ↑ 190:5.4 צל של רוק גדול: יש 32:2.
- ↑ 190:5.4 עדר הזנה כרועה צאן אמיתי: יש 40:11.
- ↑ 190:5.4 עיניים פקוחות של עיוור רוחני: יש 42:7.
- ↑ 190:5.4 בחושך אור גדול: יש 9:2.
- ↑ 190:5.4 לאגד שבור לב: יש 61:1.
- ↑ 190:5.4 הוא ינחם אבלים: יש 57:18; יש 61:2-3; יר 31:13; מתי 5:4.
- ↑ 190:5.4 שמחת ישועה: תה 51:12; יש 12:3; חב 3:18.
- ↑ 190:5.4 הוא רצון כל העמים: חג 2:7.
- ↑ 190:5.4 שמחה נצחית: יש 35:10; יש 51:11; יש 61:7.
- ↑ 190:5.4 בן שמש צדק: מל 4:2.
- ↑ 190:5.4 כוח חיסכון: תה 28:8.
- ↑ 190:5.4 הוא יציל אותנו מחטאים: מתי 1:21.
- ↑ 190:5.4 הוא יחפש ויציל את אלה שאבדו: מתי 18:11; לו 19:10.
- ↑ 190:5.4 צמא לצדיק: מתי 5:6.
- ↑ 190:5.4 מאמינים חיים לנצח: דנ 12:2; מתי 19:16,29; מתי 25:46; מר 10:17,30; לו 10:25; לו 18:18,30; יוח 3:15-16,36; יוח 4:14,36; יוח 5:24,39; יוח 6:27,40,47; יוח 6:54,68; יוח 8:51-52; יוח 10:28; יוח 11:25-26; יוח 12:25,50; יוח 17:2-3; השל 13:46-48; הר 2:7; הר 5:21; הר 6:22-23; הג 6:8; טי א׳ 1:16; טי א׳ 6:12,19; טי 1:2; טי 3:7; יו א׳ 1:2; יו א׳ 2:25; יו א׳ 3:15; יו א׳ 5:11,13,20; יהודה 1:21; יוחנן 22:5.
- ↑ 190:5.4 הוא ישפוך רוח על כל בשר: יח 11:19; יח 18:31; יח 36:26-27; יוא 2:28-29; לו 24:49; יוח 7:39; יוח 14:16-18,23-26; יוח 15:4,26; יוח 16:7-8,13-14; יוח 17:21-23; השל 1:5,8a; השל 2:1-4,16-18; השל 2:33; הק ב׳ 13:5; הג 2:20; הג 4:6; הא 1:13; הא 4:30; יו א׳ 4:12-15.
- ↑ 190:5.4 רוח תהיה באר מים: יוח 4:14.
- ↑ 190:5.4 בשורת המלכות: מתי 3:2; מתי 4:17,23; מתי 5:3,10,19-20; מתי 6:33; מתי 7:21; מתי 8:11; מתי 9:35; מתי 10:7; מתי 11:11-12; מתי 12:28; מתי 13:11,24,31-52; מתי 16:19; מתי 18:1-4,23; מתי 19:14,23-24; מתי 20:1; מתי 21:31,43; מתי 22:2; מתי 23:13; מתי 24:14; מתי 25:1,14; מר 1:14-15; מר 4:11,26,30; מר 9:1,47; מר 10:14-15,23-25; מר 12:34; מר 14:25; מר 15:43; לו 4:43; לו 6:20; לו 7:28; לו 8:1,10; לו 9:2,11,27; לו 9:60,62; לו 10:9-11; לו 11:20; לו 12:31-32; לו 13:18,20,28-29; לו 14:15; לו 16:16; לו 17:20-21; לו 18:16-17,24-25; לו 19:11; לו 21:31; לו 22:16-18; לו 23:51; יוח 3:3,5; הר 14:17; הק א׳ 4:20; הק א׳ 6:9-10.
- ↑ 190:5.4 כמה גדולה ישועה: הע 2:3.
- ↑ 190:5.5 הגעה והכרה: לו 24:28-31.
- ↑ 190:5.6 לא פלא שהלבבות נשרפים: לו 24:32.
- ↑ 190:5.7 חזרה לירושלים: לו 24:33.
- ↑ 190:5.8 חדשות טובות: לורד קם: מר 16:13a; לו 24:34-35.